עלית על הנקודה
מסתבר שאנו יודעים מעט מאד על המערכת החיסונית והרעיון הפשטני של "לימוד" המערכת החיסונית להתגונן בפני מחלה ע"י ייצור נוגדנים ספציפיים כנגד אנטיגן פולש, לא עובד כמצופה:
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו, על תאים מסוג T: "[הם] באופן מצער לומדים לאט", דורשים "כמה דורות" של סטימולציה אינטנסיבית כדי לחולל השפעה לאורך זמן. "לא עלה בידו של אף מחקר על חיסונים עד כה לייצר מספר משמעותי של תאי זיכרון מסוג T..."9
במכון פסטר מצאו עד כמה תהליך ייצור נוגדנים כנגד זיהום הוא זניח לעומת שאר פעילויות המערכת החיסונית: "98% מהתגובות של המערכת החיסונית בשלבים הראשונים של זיהום אינן ספציפיות [כנגד האנטיגן הפולש]. תגובות בלתי ספציפיות אלו נצפו לאחר זיהומים שונים כתוצאה מוירוסים, חיידקים, פרזיטים ופטריות". זה אומר שרק כ 2% מכלל פעולות המערכת החיסונית בהתמודדות עם זיהום קשורות עם ייצור נוגדנים ספיציפיים - אותה פעולה יחידה שעליה מבוססת כל תיאוריית החיסונים.10
ילדים עם כשל במערכת החיסונית שלא מאפשר להם לייצר נוגדנים מחלימים בכל זאת מחצבת ונהנים מהגנה הנשארת לאורך זמן.11
החוקרים אשר ניתחו התפרצות אדמת בקרב עובדי בית חולים, היטיבו לסכם את מורכבות מנגנוני ההגנה מפני מחלות זיהומיות: "חשוב להבהיר שמצב מחוסנות (או היעדר מחסונות) אינו יכול להיקבע באופן מהימן על בסיס ההיטוריה של המחלה, ההיסטוריה של המחוסנות או אפילו על בסיס היסטוריה של בדיקות הדם"14
סיבה נוספת לפער בין יעילות מחקרית ליעילות קלינית היא העובדה שרמת הנוגדנים הנוצרת בדם לאחר חיסון, אם נוצרת, בד"כ יורדת עם השנים. ההשערה שיעילות מחקרית תבטיח יעילות קלינית מופרכת, כפי שניתן לראות בכמה דוגמאות:
במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב הסיקו שאין קשר בין היעילות המחקרית הנמדדת לבין היעילות הקלינית הנצפית: "הממצאים של מחקרי יעילות לא הציגו מתאם ישיר בין תגובה לנוגדנים לבין הגנה מפני מחלת השעלת"2
במחקר על חיסון החצבת מסכמים החוקרים: "...אנו מעריכים שחיסון דחף לא יהיה יעיל במניעת כשל חיסון משני. בנוסף, מצאנו מיתאם חלש בין היסטוריית החיסונים לבין רמת נוגדנים בפועל"3
במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, קבעו: "התרומה היחסית [של תגובה חיסונית] להגנה מפני אבעבועות רוח איננה ידועה"4
המופילוס אינפלואנזה B: "תרומת הנוגדנים להגנה קלינית אינה ידועה" (עלון היצרן המצורף לתרופה)5
גם החוקרים הסיקו: "נתונים אפידמיולוגים רלוונטים יותר ממדידת נוגדנים...אנו פשוט לא יודעים מהו ריכוז הנוגדנים המעניק 'הגנה'"6
אבעבועות שחורות: "נוגדנים מנטרלים דווחו כמספקים רמת הגנה, למרות שזה לא הוכח בשטח7
מחקר מאמצע המאה ה 20 לא מצא מיתאם בין רמת הנוגדנים נגד דיפתריה לבין הגנה מפני הזיהום בשעת חשיפה: "החוקרים מצאו אנשים עמידים מאד בפני המחלה עם רמת נוגדנים נמוכה ביותר, וכן אנשים אשר פיתחו את המחלה ולהם רמות נוגדנים גבוהות"12
קבוצת חיילים חוסנו נגד אדמת ולכולם נרשמו רמות נוגדנים בדם, אולם 80% מהם חלו באדמת מאוחר יותר כאשר נחשפו אליה. תוצאות דומות דווחו במחקר נוסף שנעשה במוסד לחולי נפש.13
רפרנסים כאן
מסתבר שאנו יודעים מעט מאד על המערכת החיסונית והרעיון הפשטני של "לימוד" המערכת החיסונית להתגונן בפני מחלה ע"י ייצור נוגדנים ספציפיים כנגד אנטיגן פולש, לא עובד כמצופה:
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו, על תאים מסוג T: "[הם] באופן מצער לומדים לאט", דורשים "כמה דורות" של סטימולציה אינטנסיבית כדי לחולל השפעה לאורך זמן. "לא עלה בידו של אף מחקר על חיסונים עד כה לייצר מספר משמעותי של תאי זיכרון מסוג T..."9
במכון פסטר מצאו עד כמה תהליך ייצור נוגדנים כנגד זיהום הוא זניח לעומת שאר פעילויות המערכת החיסונית: "98% מהתגובות של המערכת החיסונית בשלבים הראשונים של זיהום אינן ספציפיות [כנגד האנטיגן הפולש]. תגובות בלתי ספציפיות אלו נצפו לאחר זיהומים שונים כתוצאה מוירוסים, חיידקים, פרזיטים ופטריות". זה אומר שרק כ 2% מכלל פעולות המערכת החיסונית בהתמודדות עם זיהום קשורות עם ייצור נוגדנים ספיציפיים - אותה פעולה יחידה שעליה מבוססת כל תיאוריית החיסונים.10
ילדים עם כשל במערכת החיסונית שלא מאפשר להם לייצר נוגדנים מחלימים בכל זאת מחצבת ונהנים מהגנה הנשארת לאורך זמן.11
החוקרים אשר ניתחו התפרצות אדמת בקרב עובדי בית חולים, היטיבו לסכם את מורכבות מנגנוני ההגנה מפני מחלות זיהומיות: "חשוב להבהיר שמצב מחוסנות (או היעדר מחסונות) אינו יכול להיקבע באופן מהימן על בסיס ההיטוריה של המחלה, ההיסטוריה של המחוסנות או אפילו על בסיס היסטוריה של בדיקות הדם"14
סיבה נוספת לפער בין יעילות מחקרית ליעילות קלינית היא העובדה שרמת הנוגדנים הנוצרת בדם לאחר חיסון, אם נוצרת, בד"כ יורדת עם השנים. ההשערה שיעילות מחקרית תבטיח יעילות קלינית מופרכת, כפי שניתן לראות בכמה דוגמאות:
במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב הסיקו שאין קשר בין היעילות המחקרית הנמדדת לבין היעילות הקלינית הנצפית: "הממצאים של מחקרי יעילות לא הציגו מתאם ישיר בין תגובה לנוגדנים לבין הגנה מפני מחלת השעלת"2
במחקר על חיסון החצבת מסכמים החוקרים: "...אנו מעריכים שחיסון דחף לא יהיה יעיל במניעת כשל חיסון משני. בנוסף, מצאנו מיתאם חלש בין היסטוריית החיסונים לבין רמת נוגדנים בפועל"3
במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, קבעו: "התרומה היחסית [של תגובה חיסונית] להגנה מפני אבעבועות רוח איננה ידועה"4
המופילוס אינפלואנזה B: "תרומת הנוגדנים להגנה קלינית אינה ידועה" (עלון היצרן המצורף לתרופה)5
גם החוקרים הסיקו: "נתונים אפידמיולוגים רלוונטים יותר ממדידת נוגדנים...אנו פשוט לא יודעים מהו ריכוז הנוגדנים המעניק 'הגנה'"6
אבעבועות שחורות: "נוגדנים מנטרלים דווחו כמספקים רמת הגנה, למרות שזה לא הוכח בשטח7
מחקר מאמצע המאה ה 20 לא מצא מיתאם בין רמת הנוגדנים נגד דיפתריה לבין הגנה מפני הזיהום בשעת חשיפה: "החוקרים מצאו אנשים עמידים מאד בפני המחלה עם רמת נוגדנים נמוכה ביותר, וכן אנשים אשר פיתחו את המחלה ולהם רמות נוגדנים גבוהות"12
קבוצת חיילים חוסנו נגד אדמת ולכולם נרשמו רמות נוגדנים בדם, אולם 80% מהם חלו באדמת מאוחר יותר כאשר נחשפו אליה. תוצאות דומות דווחו במחקר נוסף שנעשה במוסד לחולי נפש.13
רפרנסים כאן