נקרעת בין שניים

[MALIA]

חזרי לבעלך תשמעי לי תקראי מה שכתבתי

האהבה מסנוורת הריגושים עוד יותר אבל חבל לך על הזמן אם בעלך רוצה אותך ואוהב אותך אל תוותרי עליו למדי לאהוב אותו מחדש גם אני הייתי באותו קטע כמו שלך אבל תפסתי את עצמי בזמן ואני משקמת את עצמי קודם למענילמען ילדי ולמען עתיד עוד יותר טוב יאלה קחי לך את הזמן ותעשי את הדבר הנכון לכי עם הראש לא עם הלב .למדי מבעלי ניסיון היום אני שמחה וגם הילדים שלי אני מאחלת לך רק טוב אושר והרבה שכל וכוח להתמודד עם המצב ביי

 

[ד ו ל ה]

השאלה אינה אם בעלה רוצה ואוהב אותה.

אלא האם היא עדיין אוהבת ורוצה אותו... זו השאלה האמיתית שעומדת על הפרק. שום חופשה משותפת או החלטה קרת רוח או אפילו ייעוץ זוגי לא יחזירו את היחסים להיות מה שהיו אם אין ביניכם יותר אהבה. עלייך להיות קצת עם עצמך עכשיו ולבחון את עומק רגשותייך לבעלך בלי קשר למאהב (שכבר "הוכיח " את עומק אהבתו)... דולה

 

[ליליטל]

לכי בעקבות הלב...

את לא יכולה לוותר על החיים שלך אם החבר הוא באמת אהבת חיך, אך תחשבי מה עם ילדייך, איך הם מרגישים בסיפור עוד לא הזכרת אותם בכלל גם הם קיימים והם צריכים להיות בראש הרשימה אצל אמא.

 

[wranger]

אל תשברי

אל תשברי.. את במצב של החלטה קשה ביותר לכי לפי הרגש.

 

[לירי האחת]

נקרעת בין שניים? כבר לא ...

היי לכל אלה שטרחו והשיבו לי...מכל מלמדיי באמת באמת השכלתי. בפעם הראשונה שכתבתי לכם וביקשתי עצתכם עוד חשבתי שיש לי אופציה לבחור בין הבעל לחבר למרות תמרורי האזהרה שנקרו בדרכי. עדכנתי אתכם לגבי הסטירה המצלצלת שחטפתי ממנו אתמול, שהבהירה לי סופית שדי, אין שום אופציה כזאת, שהשלייתי עצמי והוא דאג טוב טוב להעיר אותי מהחלומות המתוקים שעוד צפו ועלו פה ושם. הבעל שלי הודיע לי היום על סיום תקופת הפירוד מבחינתו תוך חודש, הוא חוזר הביתה - אם ארצה או לא - ואז אצטרך לקבל החלטה סופית ולהתחיל לעשות צעדים בכיוון - פותחים בהליכים או משקמים. יש אצלי מאבק קשה מאוד בין ההגיון לרגש, בין הראש ללב. אתם אומרים - מים גנובים ימתקו, בחוץ לא כזה טוב, תנסי הכל עם הבעל, תחשבי על הילדים, ומצד שני - מה אתך? מגיע לך להרגיש מאושרת, לכי עם הלב, תשכחי מהחבר כי יהיו טובים יותר, אל תפחדי משינוי.... האמת? אני כ"כ מבולבלת... לפעמים נראה שעכשיו בלעדי ההוא שצבע את חיי בורוד לתקופה מסוימת אין טעם לצאת מהמסגרת המוכרת ולהתמודד ולפעמים אני מסתכלת על מה שמחכה לי במסגרת המוכרת ויודעת כמעט בודאות שבסוף זה יקרה לי שוב, כי יש נתונים שלא ניתן לשנות במערכת הזאת, זה take it or leave it וההוא באמת היה רק שליח שהציב בפני מראה, כמו שאמר אחד המגיבים. אז הוא יחזור הביתה...אני אנסה, באמת שאנסה לשקם, קרוב לודאי שנלך לטיפול זוגי, על אף שהוא טוען שזה בזבוז כסף כי צריך רק רצון לא לפרק משפחה וטיפת אכפתיות. אני נחלשת, כי הילדים מתחילים לקלוט, שואלים שאלות קשות, מתגעגעים ובוכים ואני הפעם נקרעת ביני לבינם וכואב לי גם עליו, קשה לו מאוד רחוק מהילדים אליהם הוא קשור בכל נימי נפשו. גם בעלי וגם אני יודעים שלולא הילדים, לא היינו ביחד, זה ברור כשמש שהקווים בינינו הפסיקו להשיק מזמן... אז תחזיקו לי אצבעות שאגיע להחלטה הנכונה, שלא אצטער עליה כל החיים.

 

[avi46]

מחזיק לך אצבעות......

והרבה הרבה בהצלחה!

 

[בחור טוב1]

אני מחזיק לך אצבעות

תראי כל הכבוד שיש בך את האכפתיות שקשה למצוא בהרבה אנשים זה ידוע וזה כלל בכל דבר בחיים במיוחד במערכת יחסים צריך להפעיל גם רגש וגם שכל בהתאם וכל הכבוד שאת דוחפת את בעלך לכיוון היעוץ תנסי לפתות אותו (משחקי אהבה ) וכל מה שדרוש להחזיר את האהבה בינכם תמסרי ד"ש לילדים ותני חיבוק לעצמך ולבעלך ממני אתם תצליחו אני יודע

 

[orom]

שיהיה המון בהצלחה

ואל תדאגי על אף החלטה שתעשי את לא תצטערי מפני שכמעט כל דבר בחיים הפיך. אז שוב פעם המון בהצלחה.

 

[yosi43210]

"לכי עם הלב"

לפני מספר שנים קראתי בעיתון ידיעה על אישה דרוזית מצפון הארץ שחיה שנים רבות בארה"ב, עשתה קריירה מדהימה כאישה עצמאית אבל... הלב - הלב לא נתן לה מנוח. מסתבר שכשהיא עזבה לארה"ב, היא עשתה זאת נגד רצון המשפחה והם לא סלחו לה. היא רצתה להשלים עם משפחתה (כנראה לאחר האופוריה שפסיכולוגים אמריקאיים אוהבים לשתול בלקוחותיהם) והחליטה "ללכת עם הלב": היא באה לביקור בישראל במטרה להשלים עם משפחתה (רק לביקור, כי הרי מרכז חייה והקריירה שלה היו בארה"ב). בפגישה הראשונה עם משפחתה התנפל עליה אחיה הצעיר ו... דקר אותה למוות. So much for going with your heart´s desire יש האומרים עדיף למות מאשר לחיות לא לפי הלב. יש האומרים עדיף לחיות לפי השכל מאשר לא לחיות כלל.

 

[המיתבונן]

מזבח או עוד עשייה

אם אני מבין נכון את דבריך, אני מבין שאינך כה משוכנעת שהאביר אשר בחרת בו אך תמול שלשום, הוא זה שתרצי לבלות איתו את שארית חייך, כלומר בתחושתי שמערכת הגומלין שבו את נמצאת מצתה את עצמה מנקודת ראותך, והשאלה שאת צריכה לשאול את עצמך- האם סוג זה של מסגרת בעבורך הוא מזבח שעליו תקריבי את אישיותך? את הוויתך? עליך לשאול את עצמך שאלות קטגוריות ולא להימנע מהן, ולטעמי- אין אדם לומד על עצמו רק מעצמו, אלא גם בעזרת זולתו, המאיר פרספקטיבה לעיתים שמתקשה אדם להביט על עצמו מהם. אינני יודע את גילך? לא את תפיסת עולמך לגבי מהותה של הזוגיות באשר היא, ועוד מינים של נתונים שבעזרתם ניתן להתמקד, נדמה שאת פוסחת בין ה-"בעד" להמשיך לבין "נגד". ובקצרה- נסי למקד לעצמך מה הן המטרות שאותן היית רוצה להגשים או בשאלה הבנאלית האחרת שאומרת- מה אני רוצה להיות כשאהיה "גדולה". ההצצה לעתיד הדמיוני תוכל להנחותך בדרכים להגשמתו. המלצה: צאי לדרך כאשר דבר אחד יהיה ברור לך- לא יהיה שום גורם השווה שתקריבי את אישיותך והווייתך- אין מזבח שכזה - הפנימי זאת אולי כך תבוא השלימות הפנימית. בהצלחה

 

[רוח חופשית]

כבר לא נקרעת

דעתי בוודאי בדעת מיעוט. כי אני באופן אישי חושבת, שברגע שמחליטים "להקים משפחה" צריך לשנות דפוסים והרגלים. כלומר- אינכם לבד בסיפור יש ילדים, וחובה להתחשב בהם. לדעתי צריך "לותר" על הרצונות שלנו למען הילדים למען שלומם ושלום נפשם. ברגע שהחלטנו להביא ילדים לעולם, איננו עוד חופשיים לעשות כחפצנו, איננו קודמים לילדינו, ואם פירוש הדבר לותר ולא לעזוב את הבעל או את הבית, (ולחילופין לגבר) אז כן צריך לותר ולהשאר במסגרת משפחתית עם כל הויתורים (והכאב האישי הכרוך בכך) ואסור לטעות, כוונתי איננה להשאר במסגרת משפחה - בכל מצב- כלומר אם קיימת אלימות פיזית או נפשית או התעללות מכל סוג שהוא - חייבים לחתוך ומיד. הכוונה שלי יותר לכיוון של קשר חדש, אהבה חדשה, מחשבה של לעשות צעד דרסטי כדי לא "לפספס" את החיים. במקרה זה דעתי לנסות לשקם יחסים ולא לחתוך.

 

[system 1]

נקרעת בין הלב לראש מי

מבין השניים יתן את הטון? ישבו להם השניים לדיון, הלב והראש, אמר הלב: לא תבין את מה שחוויתי והראש: החוויה שחווית אומנם האירה אותך אך גם סימן שאלה חרטה היא לי! את הדיון הצגת לנו כבר למעלה, הייתי רוצה לחדד לך, כי את מה שהלב חווה, היתה זו חויה שפתחה לך פתח, ועכשיו הלב רוצה לפרוץ החוצה. אך עצם הבגידה של אותו ה "זר" בך, חרטה בליבך סריטה שם למטה עמוק בנשמה. קחי את עצת הראש (שם כבר דנת עם עצמך) ובנשימה התקדמי קדימה עם המשפחה. הרי למשוואה יש יותר מלב שריגושים אחרים רוצה, כן, זה קשה, ובעתיד זה יתכן מאוד שגם יחזור על עצמו אבל, בעתיד, הראש יפעל יחד עם הלב כי, לפני, נתת ללב להוביל את נפשך וכרגע, לא נראה שבכוחך להתבודד מאחר, והעתיד, לא צופה את הנסיך שעליו באגדות שרים ו"למתבונן": מזבח, לא בהכרח את עצמך שורף מזבח, לפעמים מחזק את האישיות מזבח, גם מפתח את ההוויה, מזבח, מלמד להעריך יותר מזבח, תשלימו בעצמכם עם עצמכם את מה יכול לתת ולסיום, אוסיף לך ואומר, כי העתיד תמיד פתוח כל עוד אתה חי אז, תחיי, ואם העתיד חלון לך יפתח, הכניסי את הראש עם הלב אל התמונה ויתכן שבהמשך, באמת חבר אוהב ולא זר יהיה. ואים העתיד לא הביא איתו את הסנונית המבוקשת אז יש לך ביד את חום המשפחה, אהבת הילדים, וגם בעל שאיתך רוצה הוא להיות למרות כל המשבר אותו עברת לאחרונה. אם תקראו לזה מזבח - זה מזבח המשפחה, כל עוד המשפחה יכולה בשלווה ובשלום לחיות במציאות של היום גם זה המון בהצלחה

 

[niva99]

מידעלע-תהיי פרקטית.

וזה אומר-אל תמהרי לפרק החבילה-כי קר שם בחוץ... יש לך בעל שלמרות הכל מוכן לקבלך חזרה.יש ילך ילדים בתווך. לאחרונה קראתי סקר שנשים ממהרות לפרק משפחות מהר יותר מאשר הגברים, ואחרכך נשארות קרחות מכאן ומכאן . לכן אחותי ,שיקלי צעדיך בקפידה.

 

[MALIA]

כל הכבוד לך אני מצדיעה לך החלטת נכו

אני מאחלת לך הצלחה הרבה אושר ואושר ואושר את תחזקי מעמד והכל יהיה בסדר