שיוווווווווווו אני ב-א-ל-ם
א. היא צריכה לקחת אחריות, היא נכנסה ביודעין לקשר עם גבר נשוי, היא יכלה לבחור שלא להאמין לדבריו, לבחון אותם ולאמת לפני שנכנסה לקשר שכזה. ב. היא תשחרר את הכאב והכעס לא ע"י נקמה והרס משפחה [ילדיו ואישתו לא אשמים!] היא תשחרר את הכאב בכך שתתן לעצמה קצת קרדיט ותאמר "טעיתי" תרים ראש ותכניס בעצמה מעט כבוד עצמי ותמשיך הלאה. ג. היא לא גוף לשימוש וזריקה? הלווווווו תמיד יש צד שזורק וצד שנזרק [רוב המקרים] אם זה היה להפך אה? וחוץ מזה שוב היא בחרה להכנס לקשר היא בחרה במצב שלה!!! היא נכנסה למיטה מרצונה החופשי. [לא סתם היא התייסרה בעיניין הקשר, לא סתם הרגישה אי נוחות] ד. היא לא צריכה להיות ה"צדיקה" שתספר על העיניין לאישתו, בעצמה טענה שנראה לה שהיא יודעת שהוא בוגד בה. מי היא שתחליט לחנך אותו? ה. לא צריך לעניין אותה מה השתיקה שלה תגרום, צריך לעניין אותה איך היא ממשיכה הלאה בראש מורם, שהוא יתמודד עם המשפחה והמאהבות שלו לבד. ו. רוצח ובוגד זה היינו הך מבחינתך??? גברת אילנה היקרה אם מישהו שיקר - מהצד השני מישהו בחר להאמין בשקר! אם מישהו ניסה לשכנע - מישהו מהצד השני בחר להשתכנע. מדובר בשני אנשים בוגרים שכל אחד יקח את האחריות של עצמו בלבד! היא יכלה לחשוב טוב טוב לפני שנכנסה לקשר, חוץ מלהרגיש אי נוחות או יסורי מצפון הייתה צריכה לחשוב אם כל מילה שיוצאת מפיו היא אמת. והעובדות היו שם! היא בחרה להתעלם... העובדה שהוא שיקר הייתה לנגד עיניה: שיקר לאישתו אין שום סיבה שלא ישקר גם לה!!! היא בחרה להתעלם מהעובדה ולהאמין לשקר [הכ"כ ברור] אז אין לה על מה לנקום! כי הטעות כאן היא אך ורק שלה!
