נקלית עד מאד

moonlihgt

New member
נקלית עד מאד

לו הייתי קצת יותר דוד
לו הייתי קצת פחות מיכל
כרכרתי ופיזזתי סביבך
אהבה
והייתי נקלית בעיני עוד יותר
נקלית עד מאד
אל מול הדר כבודך
אהבה

לו הייתי קצת יותר תמר
מעזה להתחפש ולחפש את יהודה
האם היו מוצאים אותי? מוציאים אותי?
ושמא עדיף באש?
שיזרקו כבר לאש!
הנה אני מודה, אהבה
נפשי הייתה כאש
פורצת ודועכת, פורצת ודועכת
פחדתי
פחדתי מהמותר, פחדתי מהאסור
ואם המלך בעצמו אצלך
אסור ברהטים
אז למי חשבתי את עצמי
שאברח ואשתחרר
 
ירח וקוסמו כמה מילים על ארגמן מלך אסור ברהטים.

רהט =שוקת שממנה שותים הבקר והצאן
"ארגמן מלך " סוג של צעיף בצבע אדום
שהיו קושרים לרהטים שהיה מתעופף
ברוח ומסמן את קיומו לכל הניצרך.
זה כמובן לא צריך להפריע לירח
לפרש את הנאמר בשיר השירים.
ולהשתמש במילה מלך לצורך השירה
כרצונה
שהרי זה עדין בחופש של המשורר
צ'י
,.
 

moonlihgt

New member
היי צ'י מעניין ההסבר שלך

לא הכרתי את המושגים האלו ככה
בכל מקרה לא נראה לי שבשיר השיר התכוונו לשוקת של בקר וצאן
ולדעתך?
 

cosmo15

New member
זה ?

"מלך אסור ברהטים: כמו (לעיל א-יז) רהיטנו ברותים, ופתרונו: אפילו המלך מתאוה להיות אסור וקשור על רהיטי ביתה להסתכל תמיד ביפיך, כך פירש רד"ק ז"ל, ועוד יש לפרשו כמו (בראשית ל-לח) ברהטים בשקתות המים, וזה הרהטים האמור כאן הם המרזבים העומדים אצל גג הבית להוציא גשמי הגג לחוץ, ובאותם הרהטים מתאוה המלך להיות אסור וקשור (בכדי) להיות מסתכל ביפיך. "
 

cosmo15

New member
הבנתי אותך , אבל הבית הראשון דווקא מבלבל אותי

כי הרי מיכל היא שצחקה לדוד שכירכר ופיזז
וכאן את מדמה עצמך למיכל
ואת האהבה שפיזזת וכירכרת סביבה....




אהא!
(המטבע נפל עמוק עמוק בבאר וקירקש הרגע)
 

moonlihgt

New member
בינגו! הבנת מצוין

וכן אני מדמה את עצמי למיכל מפני שבזתי למי שכרכר ופיזז סביבה אבל אז בסוף השיר אני למעשה מודה שזו טעות ולמי חשבתי את עצמי שאני יכולה לברוח מאהבה
תודה רבה לך על תגובתך
 
למעלה