נפש לירית

נפש לירית

העצב בי כואב לי הרצון לשיר את הבכי ולא לבכות לעולם וזה מעיק, בא והולך שוקע בתוכי, ואני נבלעת לכאב גם אם אני יודעת שזה לא באמת כואב ואני משתתקת אלייך וצורחת בפנים זועקת החוצה שומרת נפשי לא ליפול לתהום להרגיש את העומק חותך בי וקורע ליבי לשברי זכוכיות ואני נדקרת מדממת מאושרת ואיש לא ידע אמת בליבי ואיש לא ישמע את הקול בתוכי ואני יודעת אמת, שומעת קולות ומתעלמת מהצלילים נפש לירית נושמת אל תוך הכאב היא נעלמת.......... שרוייה בדממה דקה.. מתפוגגת... וממשיכה דרכה.
 
למעלה