נפש וגוף.

karmon4

New member
אצלי

אני מאמין שאני בהרבה יותר רציונאלי מאמוציונלי.
באחוזים לדעתי אני 85-15 לטובת רציונאל.
ואת האמת אני שמח עם זה.
יש דברים שאני יותר אמוציונלי, אבל בהחלטות חשובות אני בודק כמה פעמיים את האופציות בשביל לבחור את האופציה היותר טובה ברור גם בהחלטות אלה יש אספקת אמוציונאלי אבל באחוזים שכתבתי.
 
הרגש, זה תמיד הרגש

כמעט בכל דבר, ובעיקר ביחסים שבינו לבינה,
ואין ספק שזה דופק אותי.

אני לא רוצה לוותר על האמוציות שלי ,אבל אני לא רוצה תמיד להיות במקום של "את יודעת מה את צריכה ובכל זאת פועלת לפי הרגש,
את יודעת מה לא טוב לך, ובכל זאת פועל לפי הרגש".

זה מה שדופק אותי, תמיד. אני רוצה את האיזון הזה, אין לי אותו.
 

puma141

New member
חחחח הצחקת קצת..

את יודעת מה?
קחי את הכיוון החיובי של זה-מה היית מעדיפה
לחיות על פי הרציונל כמו שאת חיה על האמוציות? :)

בעיני זה לוותר..על כ"כ הרבה!

יגיע האיזון היחסי סוז..רק משום שאת בחורה חכמה.
זה תרגולת של הגוף להכיל את מה שחווית, ובפעם הבאה לזהות את מה שאת לא רוצה לחזור עליו...
 
למה הצחקתי?

ורשמתי... מעדיפה את האיזון...

ובעניין הלהכיל ובפעם הבאה לזהות, זה בדיוק הקטע,
גם כשאני כבר מזהה, זה עדיין הרגש שמחליט לרוב.

אז אולי אני כבר לא כזו חכמה
 

broken mirror

New member
גם מרגישה ככה

שאני שוקלת את הדברים, יודעת בדיוק מה טוב לי ומה לא אבל את ההחלטה מחליטה לפי הרגש.

מצד שני, גם לא הייתי רוצה ללכת תמיד על מה ש"נכון" רציונאלית.
אולי הייתי מפספסת חלק מה"רע" אבל בהחלט גם חלק מהממש "טוב".
 

layla center

New member
אהבתי את הסקר והנה-

אני מאוד רציונלית, 95% רציונלית, והשארתי את ה 5% רק כדי שלא יישמע מוגזם...
אני יודעת לומר שבעבר הרחוק מאוד היחס היה 50:50 ואולי אפילו נטה לאמוציונליות, אבל עם השנים הרגשתי שזה מפריע לי לקבל החלטות שקולות ושיניתי את זה (וגם, הגיל פשוט עשה את שלו נראה לי..).

לא חושבת שהייתי רוצה שזה יהיה אחרת, בלי ספק זה פחות ״מטלטל״, ובכלל, תרשימי זרימה זה אחלה
 

shayCn

New member
נוטה להיות מאוזן

100% אמוציונלי
100% רציונלי

מקפיד להיות אמוציונלי וא\רציונלי בצורה מאוזנת.זה חשוב מאוד מבחינתי.
הייתי רוצה להשאר כמו שאני ככה.ככה אני אוהב את עצמי.
ככה אני מצליח לבטא את עצמי במלוא העוצמה כמו שאני.
אין מישהו שאני רואה כמאוזן יותר.אני מסתכל על עצמי ולומד לבד מה
לא בסדר ומה אני צריך לשפר ואיך לשפר.
תמיד זה טוב לשמוע חוות דעת אבל בסופו של דבר,אני זה שמחליט איך
לנהוג,אם לתת דגש לרגש או לשכל הישר.
אני כבר לא יכול להשתנות.בעבר הייתי קודם מאוד אמוציונלי וכל דבר היה
מדליק אותי ומחייב אותי לפעול,אחר כך למדתי להיות יותר רציונלי וזה גרם
לי להחמיץ הזדמנויות רבות ומנע ממני לחיות בצורה מאושרת.
היום, אחרי שלמדתי על עצמי מהעבר,בצורה טיבעית אני מאזן את עצמי.
יודע מתי להיות רגשן ומתי לפעול בשיקול דעת ובתבונה.


 

puma141

New member
האמת שאני מאמינה לכל מילה שכתבת:)

לאור נסיון העבר שלי איתך.
וזה מצב מעולה בעיני שי.....

זה מצב אמיץ! מודע בצורה רחבה.
כי כ"כ הרבה אנשים פוחדים ללכת על האמוציות אחרי שנפגעו.
אבל אם אתה לומד ממה שעבר עליך-
אז יש לך מצב כמו זה שתיארת, שזה הופך להיות סוג של "אוטומט" לא שלילי,
כשהמח או האמוציות מזהות שזה לא זה-
הם משלימים אחד את השני..ונכנסים מתי שצריך.
סוג של תרגולת.....:)

ואז הכאב באות סיטואציה קצר יותר.
אבל זה לא מונע ממך להמשיך ללכת גם עם האמוציות..
 
יחסי גומלין

האמוציות מגיעות, לא עוצרת ולא מונעת, מתי שהן רוצות/צריכות/מרגישות. מנהלת אותן בצורה ריאלית, עד כמה שניתן. בעבודה - יותר פשוט. בחיים האישיים - לפעמים מאתגר יותר.

מה מניע אתכם יותר בלקיחת החלטות חשובות? השילוב שלהם. הן מנהלים דיאלוג יפה בינהם. הטוב והנכון ביותר, לאותו רגע, תמיד מנצח.

עד כמה האיזון בין הרציונאל לאמוציונאל קיים אצליכם-בהנחה אובייקטיבית? תלוי בתחום החיים ובתקופה. יש תחומים שנוטים לרציונל (עבודה) ויש תחומים שנוטים לרגש (משפחה). יש תחומים שחיים בדו-קיום. יש תחומים תקופתיים...תלוי בתקופה.

לא משנה מה אתם-רציונליים או אמוציונליים יותר, מה הייתם רוצים להיות? מה שאני היום, עם יכולת קצת יותר טובה לנהל את השניים ביחד. איזון, לא אומר חצי-חצי, אלא אומר לזהות מתי נדרשת דומיננטיות של האחד על פני השני, מתי לא ומתי צריך להפוך בינהם.

מכירים אדם ידוע שאתם רואים בו את האיזון הנכון בין שניהם? לא.

מה הייתם רוצים לשנות בכם בקטע הזה, והאם אתם חושבים שזה אפשרי? הכל אפשרי, שאלה של רצון. לפעמים יותר מדי אנליטית, לפעמים יותר מדי רגישה. עובדת על זה כל הזמן....

אחלה שאלות....
 
למעלה