נפש וגוף.

puma141

New member
נפש וגוף.

*סתם לצורך הפוסט שמתי את הגוף כרציונל*


אדם מורכב משני הדברים האלה..

עד כמה אתם ריאליים ביחס לאמוציות?

מה מניע אתכם יותר בלקיחת החלטות חשובות?

עד כמה האיזון בין הרציונאל לאמוציונאל קיים אצליכם-בהנחה אובייקטיבית?

לא משנה מה אתם-רציונליים או אמוציונליים יותר, מה הייתם רוצים להיות?

מכירים אדם ידוע שאתם רואים בו את האיזון הנכון בין שניהם?

מה הייתם רוצים לשנות בכם בקטע הזה, והאם אתם חושבים שזה אפשרי?
 

השלושר

New member
עד כמה אני ריאלי ביחס לאמוציות ?

לא הבנתי את השאלה.

עד כמה האיזון קיים אצלי ? קיים איזון מושלם, 99%-1% לטובת הרציונאל.

מה הייתי רוצה להיות ? הרציונאל למעשה יודע שביצועים מיטביים יושגו
על ידי מתן יתר חופש ביטוי לרגש, אבל הוא לא רציונאלי בנושא הזה.
 

puma141

New member
זה בסדר, כן הבנת.

היחס הוא-
99% מול 1 %

לגבי המשפט האחרון-
למה הוא חושב ככה לדעתך? מתוך פחד כלשהו? מתוך הגנה?
 

puma141

New member
וזה סבבה!

כי ענית חד משמעית...וזו שאלה קשה.
עובדה שרק אתה ענית עליה.....:)

אצלי אני לא יודעת..הם באמת עובדים בסינכרון שני הדברים האלה, אבל
אין לי ספק שאני חושבת יותר מהאמוציות בהחלטות שהן לא הרות גורל מבחינתי.
בהחלטות החשובות באמת, שקשורות לאמוציות גם-
הרציונל שלי קופץ במידי.....

זה מורכב.
אבל אפשר להבין המון דברים על אדם, אם אתה יודע מאיפה הוא "חושב" בקטע הזה..
 

Anna Cohen

New member
בכל הכנות אודה ואומר

אצלי פעמים רבות המעשה אכן מונע על ידי האמוציות לכם אכריע בצער רב על 70%-30% לטובת האמוציות
 

puma141

New member
למה בצער?

את כבר בטוחה שזה שלילי?
דבר ראשון-אני חושבת שזה תרגול:)
ואני חושבת שהדברים הטובים בחיים באים מהמקום האמוציונאלי יותר מהריאלי..
המינון, המידה, הסיטואציה-זה מה שחשוב..

אל תצטערי כ"כ מהר....
 

Anna Cohen

New member
ועדיין

הפרויקט הכי חשוב שלי לדעתי בימים אלה יהיה תרגול הראליות אל מול האמוציונאליות
 

puma141

New member
בהצלחה...

בטוח שאת יודעת טוב יותר ממני מה קשור לזה :)
אבל במודעות שלך אולי היא כבר בעצמה חצי מהדרך..
 
אמוציונלית עם נגיעות של רציונאל..

האמת שטוב לי עם זה, וזה גם פחות דרמטי ממה שנשמע
 

puma141

New member
חחח וזה נשמע מעולה....

וזה גם..כמו שחשבתי! אין הרבה הפתעות:)

מעניין אותי קו ההפרדה הזה..יש כאלה שיכולים לעשות אותו..
אני לא מצליחה לראות אותו אצלי:)
 
לא הבנתי למה את מתכוונת בקו הפרדה

את לא מצליחה להגיד לאיזה סוג את שייכת?
 

broken mirror

New member
גונבת את ההגדרה גם לעצמי

יושבת ושוקלת את הדברים ברציונאל
ובסוף בכל מקרה הולכת על הרגש
 
תשובות לשאלות קשות

עד כמה אתם ריאליים ביחס לאמוציות?
יותר ריאלית מאשר אמוציונלית, בעצם זה תלוי באיזה תחום בחיים.
אין ספק שבאהבה אני אמוציונלית מאשר רציונלית.
לוקח לי המון זמן עד שהאמוציות מגיעות... אבל, אם הן מגיעות הן מגיעות בבום חזק ואני ממש צריכה לעבוד על עצמי כדי להיות רציונאלית.

מה מניע אתכם יותר בלקיחת החלטות חשובות?
טבלה של בעד ונגד... ואם הבעד גובר על תחושת הבטן שלי, אני בודקת כמה היא חזקה. אם ממש כואב לי ללכת לפי הטבלה, אז תחושת הבטן תנצח.

עד כמה האיזון בין הרציונאל לאמוציונאל קיים אצלכם - בהנחה אובייקטיבית?
איך אני יכולה להיות אובייקטיבית? התשובה שלי ביחס לעצמי תמיד תהייה סובייקטיבית.
היחס משתנה. לרוב אני יותר רציונאלית.

לא משנה מה אתם - רציונליים או אמוציונליים יותר, מה הייתם רוצים להיות?
70% רציונאליות ו - 30% אמוציונאליות.

מכירים אדם ידוע שאתם רואים בו את האיזון הנכון בין שניהם?
ידוע למי?
לא בקטע של ידוענים.

מה הייתם רוצים לשנות בכם בקטע הזה, והאם אתם חושבים שזה אפשרי?
לא בטוחה כמה זה אפשר לשנות את זה...
אני בסדר עם איך שאני.

ביזיון.
 

1Unicorn1

New member
הרבה פעמים יש פער בין הרגש להיגיון

בד"כ כשהם לא עולים בקנה אחד אני נוטה להקשיב להיגיון, אבל זה קורה בד"כ אחרי מאבקים ממושכים כי אני בנאדם אמוציונלי.
בכללי אני נותנת להיגיון להוביל אותי יותר מהרגש, כי אני יודעת שהרגש מושפע מהרבה אלמנטים לא אובייקטיבים מן הסתם - כי הרגש במהותו אינו אובייקטיבי.
אמרו לי כבר פעם שאני "תבניתית" ושאני רואה דברים בצורה מאד לוגית ומנתקת את הרגש - לרב זה נכון, ואני מעדיפה להיות ככה בסופו של דבר.
 
למעלה