נפטון

Dia Leoghann

New member
הבדלים בדיפטונג

ההבדל הוא בדיפטונג - כיווץ תנועות. בעברית של ממלכת ישראל לא כווץ הדיפטונג, ושם האל נכתב ונקרא יהוא, לעומת זאת בעברית של יהודה התכווצו הדיפטונגים, ושם האל נכתב ונקרא יהו.
 

Y. Welis

New member
שתי תנועות שנהגות כמו אחת

כמו air - התנועות a+i מתאחדות ל-a, או כמו aw ו-au שמבוטאות כתנועה אחת - o. עדיין לא שמעתי על דיפתונגים בעברית, ולו משום שבעברית העתיקה לא היו אותיות שציינו תנועות.
 

Y. Welis

New member
הבעיה היא שבעברית בהטיות

התנועה משתנית לפי ההטיה, כך שלמרות שמקור-השינוי הוא לעיתים צירוף של תנועות שהתאחדו, מדובר בעצם במילה חדשה שנהגית באופן ייחודי לה. כלומר הדיפתונג היה קיים בשלב כלשהו בהיסטוריה של ההטיה, אבל מעשית הוא לא בר-השוואה לשפות שנכתבות באותיות לטיניות, בהן ההיסטוריה של המילה *עדיין* מגולמת בדרך כתיבתה. הדיפתונגים בשפות שנכתבות כך ייחודיים לשפה וגם לניב. אגב ב-יהו -> יו יש כלל נוסף של היעלמות ה-h.
 

Dia Leoghann

New member
אני לא חושב שהיא התכוונה

אני לא חושב שהיא התכוונה רק ליהו > יו כשהיא הפנתה אותי לאוסטרקאה של שומרון, אלא למילים כמו יין, שהתכווצו לין (yayn > yen) או קייץ שהפך לקץ (kayz > kez). הדוגמה השנייה לקוחה מלוח גזר ולא מהאוסטרקאה, ובעיניין זה ראה משחק מילים ומשמעויות יפה שעושה הנביא עמוס בפרק ח' פסוק א' והלאה (נביא יהודאי המתנבא בממלכת ישראל). העברית שאנחנו מדברים היא יהודאית, ולכן אין בה דיפטונגים (או שיש פחות, לא יודע), לעומת זאת בעברית הישראלית יש המון דיפטונגים שהשתמרו מניבים קדומים של הפניקית.
 

Y. Welis

New member
בעניין קיץ - קץ, לא נראה שיש בינהן

קשר, לפי אבן-שושן, כי 'הקיץ הקץ' פירושו מילולית 'התעורר (= התחיל) הקץ' (מקור: 'יקץ' - יש מקום לשאול אם 'הקיץ' לא קשור ל'קוץ' שכידוע יכול לעורר מהר מאוד...), בעוד ש'קיץ' מקורו (קצ - אוגריתית; קיטא - ארמית) במונח לתקופה החמה של השנה, תקופת הבשלת הפירות. קץ מקורו ב'קצץ' (אוגרתית: קצצ, אכדית: qasasu, ארמית: קץ) והוא מציין קטיעה או סוף - בלי קשר לתקופה חקלאית או לתקופת החום. נכון שיש מקור זהה באוגרתית ל'קץ' ול'קיץ' - קצ, אבל מאחר וכמו בשאר השפות השמיות הם לא נעזרו באותיות הגה, לא נוכל לדעת איזה דיפתונג היה כאן, אם בכלל. כוונתי בדיפתונגים היא לצמדי תנועות שנכתבות כך, אך *נהגות* כתנועה אחת. אין לנו בעברית, שהיא שפה שבמקורה נטולת הגאים (הם הוכנסו בסוף ימי בית שני) תופעה כזו, והויתור על 'י' ב'יין' יכולה לנבוע מצורת כתיבה באותה מידה. אולי בהווה ניתן למצוא הקשרים היסטוריים, אבל בשפה הכתובה נטו אני לא מכיר כאלה תופעות.
 

סקיפי

New member
בדיוק ההפך

בממלכת ישראל כווץ הדיפתונג, ובממלכת יהודה לא. בחרסי שומרון, לכן, נמצאו שמות כמו יועזר, יואש, וכו'.
 
וכמדומני קראתי כי היו גרסאות נוספות

לדברי ישו... נמצאו כתביו של תלמיד אחר של ישו אשר מתאר את דבריו באופן שונה לגמרי ממה שמתארים מחברי הברית החדשה... זה די מרתק, אחפש את הקישור...
 

Y. Welis

New member
יש 4 בשורות ועוד כמה חיצוניות

כמו זו של תומא שהתגלתה במצרים בשנות החמישים, וצוטטה בהרחבה בסרט שהיה לא מזמן בכבלים - כולן מייצגות דעות נפרדות על ישו (אם כי 2 מהן קרובות יותר). ה'אותנטית' מכולן היא זו של מתיה, אם אני לא טועה - אבל מאחר והן נכתבו לפחות 150 שנה אחרי מות ישו, יש בהן לא מעט הרחבות פרשניות.
 

סקיפי

New member
ועוד כמה שוכני שאול

בריאראוס (אפס מעשה) האריניות: מוסר הכליות בניו של הלילה: תאנאטוס (גוזר את שערותיו של הגוסס) היפנוס (שינה) מוות הימאן נמסיס - נקמה ניקא - ניצחון וכמובן - שלוש המוירות: קלוטו, לאכסיס ואטרופוס יש עוד כמה, אבל יש לי רק את התרגום (זקנה, יגון וכו') אני אחפש את התעתיק ביוונית.
 
למעלה