נפגעם נסתרים

0 אור 0

New member
קיבלה קצת טישו

נמסה לתוך חיבוק גדול וסיפרה לי שהיא בחרה בי כמטפלת (זה היה בארוע) כי היא הרגישה שמשהו בה רוצה להשתחרר וידעה שזה יקרה אצלי למחרת היום היא שוב חזרה לספר שהכל בסדר וכמה היתה צריכה את הפורקן הזה
 
כלומר- לא קרה לכם מעולם

שאמרתם משהו למטופל, וקלטתם שהוא לא היה מוכן לשמוע את זה עדיין, ומאז הוא נעלם?
 

freearth10

New member
עם ההעלמות שלו

התהליך לא הסתיים. יכול להיות שבעוד שנים הוא יוכל לעשות עם זה משהו שהוא לא יכול כרגע. ויכול להיות שלא. אני זוכרת שהיה כאן פעם דיון על צמחונות. חחח... מצחיק אותי עכשיו אפילו להזכר בזה. היה כאן מישהו שנחשב מאוד קיצוני בדעותיו והוא חזר חזרה אל אבות אבותינו, אל הרגע שבו התחלנו להרוג בעלי חיים כדי לשרוד, שם הוא רואה את הפשע הקדום שעולה בנו כל פעם שאנחנו אוכלים בשר. בעיני זה נראה היה כל כך הזוי והפסקתי לקרא אותו כי לא הבנתי אותו. היום אין לי ספק שחלק מהרע שעושה לנו הבשר הוא אכן קשור לתחושת השליטה,לאלימות, למלחמה. המילים שהוא אמר אז ונשמעו לי כמו סינית, הדהדו הרבה זמן לאחר הארוע עצמו, למרות שקשה לי להיזכר במילים המדוייקות שהוא אז אמר. מאיה
 

0 אור 0

New member
בדיוק לאחרונה

פגשתי באיזה פסטיבל את אותה מטפלת ראשונה שפתחה לי את השינוי להחלמה ולשינוי בחיים לכיוון רפואה משלימה, שנים לא ראיתי אותה, ובעצם במקום שבו היא עזבה לתל אביב ואת הטיפול בי, הייתי אחרי סדרה ראשונה של רפלקסולוגיה, עם תקוה יותר מאשר שינוי ממשי ומובחן, ואת כל המשך התהליך עברתי בלעדיה. כשבאתי אליה וסיפרתי לה כל מה שקרה מאז שהיא ראתה אותי בפעם האחרונה, היא היתה המומה. אפילו לא היה לה מושג לאיזה שינוי ענקי היא גרמה ואיזה תוצאות הטיפול שלה התחיל.
 

אסתר884

New member
לתת לאדם את הכבוד

לפתוח בזמן שנכון לו לנפשו וליכולותיו... אנחנו לא פותחים כלום.. כי יתכן שנשבור לאדם את כל ההגנות שלו.. בכל מה שקשור לעניין הזה צריך ענווה מאוד גדולה... לא אנחנו קבועים. פרט לכך.. חשוב שכל אחד שמתחיל להתעסק בדברים האלה שיהיה בטוח שיש לו מענה... החוכמה היא לא לפתוח אלה לדעת להתמודד אחכ עם התוצאות. לדעתי הדיון הזה עשוי לתפוס כיוון קצת "מסוכן"... לילה טוב אסתר
 

0 אור 0

New member
כבוד למטופל - זו מילהחשובה מאד

אנחנו לא מנסים לפתוח לו, או לדחוף אותו למקומות שהוא לא רוצה להיות בהם - אלא לתמוך ולחזק,כדי לאפשר לו להגיע לשם אם וכאשר הוא ירצה. הסיבה שהעליצתי את הדיון, היא כי נראה לי שיש מטפלים שבחוסר מודעות רצים למקומות שהמטופל לא מוכן אליהם עדיין - ולכן חשוב להגביר את המודעות שלנו. ואמרת גם ענווה - מילה יפה וחשובה.
 

yoelnd

New member
זיהוי הדממה

היי קרה בעבר שדרך איבחון עם קלפי באך (ויש קלף מסויים שאם יצא מעיד על תקיפה מינית כזו או אחרת....) יצא שיש מקרה ומכאן הכל תלוי במטופל אם יש לו חיוניות אז אפשר להתחיל בדרך עקיפה - סחור סחור לברר ולפעמים גם בצורה ישירה ומהירה. לרוב הם ב"הלם" איך אני מזהה ורובם מספרים מה שהם יכולים וחלק ממשיכים בהדחקה. כחלק מטיפול שלם אני אז מתיחס לכך אבל בצורה מתונה כי בקינסיולוגיה אפשר "לחרוך" . שלא נדע.....
 

יעל ND

New member
אני כן מטפלת

הרי זהו חלק של הטיפול הכולל, בין אם את רוצה ובין אם לו. במילים אחרות, איך בדיוק את מתכוונת לעקוף את זנ? לא אצליח, גם אם ארצה (אני לא מטפלת טיפולי מגע). חוץ מזה, לפעמים באים במיוחד לטיפול פוסט-טראומתי ממוקד או לטיפול שבמהותו הוא כזה. למשל, היתה לי מטופלת כבת 50 לרגע הגעתה, שהגיע עם IBS מילדות וללא מודעות למקור הבעיה (שהיה בטראומה מסויימת בילדותה של האישה). היא לא היתה במצב מנטלי, נפשי, רוחני או איך שלא תקראי לזה, להבין ולקבל, שבעיות שלה לא ממוקדות בבטן. היא פשוט טרם הגיע למוכנות להבין את זה. הטיפול שלה היה, כמובן, פוסט-טראומטי. חבל, שסבלה כל-כך הרבה שנים. אבל הרי זה מה שאנחנו עושים כל יום. מוזר, שאת שואלת.
 

טאוֹ

New member
את נתקלת מדי יום בנפגעי תקיפה מינית?

למיטב הבנתי אור לא ניסתה לברר איך לעקוף את זה, אלא להיפך - לשמוע דרכי התמודדות של מטפלים אחרים. מה מוזר בזה?
 

0 אור 0

New member
אתה מכיר את האמרה שאשה בהריון רואה סביבה

רק נשים הרות (יש לזה וריאציות עם זוגות מאוהבים ועוד סיטואציות נחמדות בהרבה מאשרנפגעים כאלה ואחרים. אז האמת היא שמי שמכיר את הסימנים של אנשים שנושאים טראומות סגורות היטב, מזהה אותם לא פעם באנשים מסביבו , ש"הכל בסדר אצלם" ואכן צדקת שהדיון נפתח כדי לעורר דיון על דרכי ההתמודדות והטיפול
 

אסתר884

New member
נכון דומה מושך דומה

|גם המטופלים שמגיעים אלינו והאנשים שאנחנו פוגשים.. הם הרבה פעמים השתקפות שלנו...
 

יעל ND

New member
כדי לראות סימני הריון

לא חייבים להיות בהריון. מספיק ניסיון עם נשים הרות. מיילדת, שמקבלת לידות מידי יום ביומו מזהה סימני לידה מתקרבת אצל כל אישה, גם אם אותה מיילדת עצמה בחיים לא היתה בהריון. אולי דוגמא טובה יותר, היא נזירות המטפלות בחולים סופניים. הן יודעות להעריך אורך חיים שנשארו לחולה עם דיוק של כמה דקות. את חושבת, שזה מפני שהן זוכרות את החיים הקודמים שלהן ואיך הם הסתיימו? אני אישית לא חושבת...
 

0 אור 0

New member
וזה בדיוק מה שכתבתי

שמי שמכיר את הסימנים מזהה אותם, זה לא חייב להיות מתוך חויה אישית, זה יכול להיות ממקום של תומך, בתקופה הנוכחית של החיים שלי משום מה יוצא לי לטפל הרבה בגברים, אבל האמת היא שעד עכשיו הרוב המכריע היו נשים וילדים בגיל ההתבגרות - והעבודה הרבה פעמים הגיעה למקומות של טראומות. אבל כמו שאמרתי, העובדה שאני רפלקסולוגית מאפשרת לי לחזק ולטפל םג כאשר המטופל עצמו עדיין בכלל לא במקום של להכיר בארוע או בקושי. לפעמים הוא חוזר תקופה אחרי, כדי לספר לי על מה שעבר מאז ועל כך שהטיפול היה איזושהי נקודת התחלה במסע, ולפעמים לא.
 

freearth10

New member
../images/Emo45.gif מאוד

כשמישהו חווה משהו קל לו יותר לזהות את זה אצל האחר. זה עדיין לא אומר שהוא מטפל טוב יותר ממי שלא חווה זאת, אבל בהחלט יש לו נקודת זינוק טובה יותר. וכשאני כך חושבת על מה שכתבת, אני חייבת לאמר שאף פעם לא הגיע אלי מטופל שאין בסיפור שלו משהו שמתחבר גם לסיפור שלי ואני כן יכולה לסווג את המטופלים שלי לקבוצות קבוצות בהתאם לתהליך שעברתי. מאיה
 
תלוי...

איפה עומד המטפל ביחס לחוויה שלו. אם הוא התגבר עליה- זה מעולה, ויכול לתת מינוף מצויין לטיפול. אם לא- הדיון יכול להתקע סביב הדברים שמפריעים לו, שהוא עדיין לא טיפול בהם וסגר אותם, וזה לא בהכרח מה שקורה אצל המטופל, ולכן זה עלול לפגוע בטיפול...
 

TheGreatNut

New member
../images/Emo45.gif באמת רציתי לכתוב...

שלדעתי המטפלים שפוטנציאלית הכי יכולים לעזור בדיכאון, למשל, הם אלו שהיו בדיכאון עמוק מאוד והצליחו לצאת משם בכוחות עצמם. יש להם ידע שגם למטפל ממש מעולה אין, במידה והוא לא הגיע לנקודות הכל כך קשות האלו. במקביל, שזה אולי קצת סותר את מה שאמרתי, אני אישית גם מאמין שבאופן כללי אנשים שהיו בשפל מאוד עמוק בחייהם, והצליחו לצאת משם, הם פוטנציאלית המטפלים הכי הכי טובים (פוטנציאלית). הם הצליחו להגיע לרמות עומק שאחרים פשוט לא.
 
למעלה