נפגעם נסתרים

[0 אור 0]

נפגעם נסתרים

התגובה שלי ליוסף במסגרת הדיון על נפגעי הנפש, השאירה אותי פתאום עם שטף של זכרונות על מקרים ואנשים, ותגובה פיזית חזקה של צמרמורת שעלה מהזכרון, ורציתי לשאול מה אתם עושים, מגיעה אליכם נערה צעירה, אשה בוגרת, גבר, בתשאול עולים חיים רגילים וממוצעים ללא בעות מיוחדות - תלונה ראשונית יכולה להיות עצירות, כולטרול, התמודדות עם לחץ, במקרה מסוים אפילו משהו של נפש - התמודדות עם שכול, אבל כל מה שאתם רואים באותו אדם זועק התעללות מינית בילדות או טראומה קשה אחרת, לפעמים מודחקת לחלוטין ולפעמים כשמגששים בעדינות או תוך כדי הטיפולים מסתבר שהאדם מודע אבל בוחר לא לשתף זרים בענין הזה. איפה אתם בענין? איך אתם מגיבים? מטפלים?

 

[שלומלומי]

ויותר מזה-

מה קורה אם המטופל/ת מספר לכם בפעם הראשונה בחייו, על פגיעה מינית שעבר? זה בעייתי בכל מקרה, כי לא תמיד יש לנו את הכלים להתמודד עם זה, וזה יכול להשאיר את המטופל/ת בהרגשה שהוא חשוף/ה, נפלש, ולעיתים בחוויה מחודשת של הסיטואציה, בעיקר אם מדובר בהדחקה. נראה לי שהדבר הכי נכון הוא ללוות בצורה הכי עדינה, מכילה ועוטפת, וכשהדבר עולה לדיון להציע את האפשרויות הטיפוליות המקצועיות שקיימות לטיפול בתקיפות מיניות. מעבר לזה, מגע ידוע כטריגר להעלאה של הזכרונות האלה, ודי בעייתי בשלבים הראשונים.

 

[0 אור 0]

הדבר הכי חשוב במקרה כזה

הוא להיות שם בשבילו , להכיל אני מאמינה גדולה בכוחו המרפא של החיבוק, כשאני נתקלת במקום כזה, בין אם בדיבור ובשתיקה, אני משדרת את כל האהבה שיש בי - אהבה אמהית, חשוב מאד לא להשאיר לבד אחרי הטיפול, להתקשר, לוודא שהכל בסדר, להציע עזרה (שלך או איש מקצוע) בנושאים כאלו, הטיפול ואחריות המטפל לא יכולה להגמר במסגרת של השעה. בין אם המפגש היה בטיפול פרטי, או אפילו אם זה מישהו שהגיע לטיפול חד פעמי באיזה פסטיבל.

 

[ינוקא1]

מה שחשוב זה הרבה הרבה סבלנות

להתקדם לאט לאט בקצב שאותו מטופל\ת יכולים להכיל.

 

[רביד רוח]

לפעמים חיבוק

זה הדבר הכי מדהים שיש ולפעמים חיבוק יכול להרחיק את אותו/ה מטופל לתמיד. בדיוק שם, במגע, צריך להיות זהירים. אני חושבת שהכלה זה הדבר הנכון ביותר. כמו שאמרתם קודמיי, באמפטיה וללא שיפוטיות. להיות שם עבורם. יכולה להיות טראומה מאוד חזקה ולא רק כתוצאה מתקיפה מינית, שהאדם נושא איתו לבגרות. ולכן הכלה ללא שיפוטיות היא הצעד הנכון, לדעתי. ע"מנ שיתפתח תהליך טיפולי נדרשת מערכת יחסים המושתתת על אמון שירכש עם הזמן. יש כאלה שישמרו את הסוד הרבה זמן, ויש כאלה שיזרקו אותו מיד. אני חושבת גם שברגע שהדבר עולה, אפשר להפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית. יש שם יותר כלים לסייע.

 

[freearth10]

אני לא חושבת שיש עם זה בעייה

כשמשהו עולה בטיפול, כל מה שעולה, המטופל יכול להתמודד איתו, גם אם ההתמודדות ממשיכה לאחר סיום הטיפול. אני זוכרת את התקופה בה טופלתי בשיטת גרינברג. דווקא אצל אותה המטפלת, אליה היה לי קשה להתחבר הוצאתי דברים שלא העזתי להוציא במקומות אחרים וזה היה קשה, לא בזמן הטיפול, אלא בעיבוד של מה שחוויתי. לאחר כל טיפול שכזה הייתי מושבתת לכמה ימים, אבל בזכותו עשיתי את הצעדים הראשונים שלי לקראת חזרה הביתה. מטופלת שהגיעה אליך זקוקה למשהו שיש בך ואם אצלך יצאה נגיעה בתקיפה מינית, כנראה שיש לך את היכולת להכיל אותה ולעזור למטופלת שלך. זכרון הוא מקום טוב, מקום של חיבור. ואת הרגש השלילי שנוצר תוך כדי החוויה הזאת ניתן לשחרר בעזרת הדמיון ואני מאמינה שגם בעזרת כלים אחרים שיש בך. מאיה

 

[אסתר884]

השאלה היא לא אם יש למטפל יכולת להכיל

השאלה היא אם למטופל יש יכולת להתמודד?.. אותה מטפלת שטפלה בך זיהתה או שלא.. שלך יש יכולת לעבד את הדברים.. יחד עם זאת אם היא הציפה אצלך דברים.. אז הפוקס פה שיחק... כי יתכן שהיתה נוקטת בכך עם אדם אחר ויכולה לזרוע שם הרס... שבת שלום אסתר

 

[freearth10]

איזה הרס?

מה יכול היה לקרה אם היא היתה שואלת אותי שאלה שהיתה מעלה רגשות, מחשבות... הרי לשאלות שכאלה אנחנו חשופים כל הזמן ולגופנפש שלנו יש את היכולת להתמודד איתם, או "לשכוח" אותם ודרך אגב באותו הזמן הייתי אישה מאוד חלשה פיזית/רגשית/רוחנית. מאיה

 

[אסתר884]

את יודעת שחולשה וכח.. יושבים על אותו הציר....

שמשהו שבתהליך יעלה רגשות אצלך או אצל כל אדם .. זה משהו אחר.. מאשר בתוך תהליך כזה או אחר את מזהה איזה טראומה או מצב שהאדם לא העלה הוא בעצמו... יש חשיבות שזה יגיע ממנו מתוך הבשלות שלו...

 

[freearth10]

נכון חולשה וכוח הם שני הצדדים של אותו המטבע

ובאותה התקופה הכוח שלי היה טמון בחולשה. מה שרציתי לאמר שהיא לא יכלה לראות את העוצמה שבי כי מה שנראה זו החולשה. היא היתה מטפלת בתחילת הדרך ואני מניחה שהיא עשתה פה ושם טעות, אבל גם הטעויות שלה לא היו כאלה שלא יכולתי להתמודד איתן. אני או כל אחד אחר. היא מטפלת שעבדה מהלב וזה כל מה שהיה חשוב. ומכאן היכולת שלה למרות ההתנגדות שלי - לעזור לי לשחרר שוב את היצירתיות שבי. מה זה משנה מתי ובאיזה סיטואציה אני שומעת את השאלה? הרי גם כשאדם רואה סרט או שומע שיר ברדיו זה יכול להעלות אצלו דברים נסתרים שאליהם הוא יכול להתייחס או להתעלם וגם ההתייחסות יכולה להיות בנתינת בעיטה (הפסקת הטיפול) או בשיתוף פעולה. הבחירה היא תמיד של המטופל. מאיה

 

[אסתר884]

ופה נכנסת אומנות בדיקת השריר

מה שלא נכון עכשיו לא יעלה... יש את המקום המכבד לאדם ודרכו.. ללא האגו של המטפל.. או המחשבה שאני המטפל אני יודע.. וזה נפלא

 

[freearth10]

למזלי אני מטפלת באמצעות בדיקת שריר ../images/Emo13.gif

ואז השריר הוא זה שמוביל ולכל מקום שהוא מוביל שם ניגע. היה לי פעם מקרה כזה שהאישה סיפרה על ההתעללות המינית רק בדרך אגב. זו אישה שבזמנו קיבלה הרבה מאוד טיפולים בעקבות ההתעללות וחשבה שהנושא הזה כבר מזמן טופל. הנושא שיכולנו לעבוד עליו היתה התעללות קודמת של אביה שהכה אותה נמרצות. מקשר מעומעם עם אבא שלה, היא הגיעה לקשר חם ואוהב. אני מניחה שיש לזה גם השלכות על הטראומה האחרת שהיא עברה בחייה. אני מוצאת שכאשר מטפלים בקשר אבא-אמא הרבה מאוד דברים משתחררים בחיים, אבל בשביל לגעת שם צריך אמון בטיפול ובמטפל, כי אלה הן המערכות הכי ראשוניות, הכי משמעותיות שרק קיימות. מאיה

 

[שלומלומי]

ועוד נקודה:

חשבתי היום על השאלה שלך, וחשבתי שגם במקרה של הכחשה של נטייה מינית יש שם עניין מורכב להתייחסות. לפעמים זה ברור לסביבה, אבל האדם עצמו לא מוכן להכיר בכך, להתמודד, שלא לדבר על להודות בקול על זה... היה לי פעם מטופל כזה, שלא ידעתי אם ואיך לגעת (או שלא) בנושא.

 

[שלומלומי]

או אם לצמצם כדי להרחיב-

איך לעבד משהו, כשהמטופל עוד לא בשל לכך?

 

[0 אור 0]

הסוד של המגע

יצא לילעבוד הרבה מאד עם נפגעים בהכחשה, או בעיות של גיל ההתבגרות בשלבים שהדבר האחרון שהאם צריך זה פתיחה מילולית. וכאן יש יתרון עצום, ענקי לעובדה שאני לא פסיכולוגית אלא רפלקסולוגית. אתה יכול להקדיש סדרת טיפולים שלמה לחיזוק הבטחון העצמי, לפתיחת צ'אקרת הגרון, לחיזוק האדמה,בלי להכנס למקומות שמציפים למודעות את הכואב, עד שכבר עברת תהליך מכין ומחזק. לפעמים הדברים מסתרים לבד בין האדם לבין עצמו (בעיקר אצל מתבגרים) ולפעמים התהליך שהוא עבר אתך ברפלקסולוגיה מאפשר לו להמשיך לשלב הבא של טיפול ממוקד בבעיה אבל ממקום של מוכנות ומודעות אחרים לחלוטין.

 

[אסתר884]

היי

לעיתים עומק של טראומה הוא במחשכים.. יש טראומות שחקוקות בגוף ולא גלויות לאדם עצמו.. אין ספק שהוא מרגיש משהו בחייו שמנהל אותו ולא פתור.. אך לבא ולפתוח את זה טרם הוא גילה את זה זה בעייתי.. מסוכן...

 

[0 אור 0]

מסכימה

הדרך שלי היא לא בפתיחה, אלא בהכנת התהליך שיאפשר לו לעשות זאת אם וכאשר הוא ירצה ויהיה מוכן - עבודה על בטחון עצמי, על דימוי עצמי, על יכולת קבלה ואהבה עצמית, על איזון וחיזוק הצ'אקרות, חיזוק האדמה והחיבור לגוף וכד'

 

[freearth10]

איך את יודעת מה מציף ומה לא?

לפעמים מגע בנקודה מסויימת ואפילו צורה מסויימת של מגע יכולים להעיר ובהחלט גם להאיר זכרון טראומטי, שקשור להשתקפות של אותה הנקודה ואין לך מושג מיהי אותה הנקודה. מגע היא רק שפת תיקשורת אחרת. וניתן בעזרתו להציף את הגופנפש בדיוק כמו בדיבור. גם בדיבור אנחנו לא יודעים איזו מילה או משפט, מציף את המטופל ועד כמה. כך גם במגע. ואולי אפילו יותר במגע. מאוד מתחברת לדרך בה את מטפלת ובכל זאת לדעת מה את בדיוק מעלה אצל המטופל - אני לא חושבת שאת יודעת. לעומת זאת, למרות שאת לא פסיכולוגית, אני בטוחה שיש לך כלים לטפל בכל מה שעולה בטיפול.

מאיה

 

[0 אור 0]

כמובן אי אפשר לדעת

קרה לי פעם שמישהי התפרצה בבכי אדיר לאחר חצי שעה של עיסוי שבדי , אבל, במגע , המסרים שעוברים הם מאד מדוייקים - הם באים מגוף אל גוף , מאנרגיה אוהבת. כשאני עובדת על מגע בטוח, על חיזוק , על תמיכה - האדם שמקבל את המגע, מקבל את המסר הזה, בצורה מדויקת שמילים לעולם לא יצליחו להעביר. וגם כשמישהו לא מסוגל לקבל מגע ממש (כהערתה הנכונה של רביד - לא כל אחד יכול ומוכן לקבל חיבוק), אז אפילו מגע קל, אבל עם האנרגיות הנכונות יתן את המסר. אגב, בהקשר של נפגעי נפש - יצא לי להיות בקשר עם לא מעט, לאו דוקא כמטפלת. ושמתי לב לכך שלמרות שהסיטואציה לא היתה טיפולית בכלל, הם נמשכו וחזרו אלי, כפי הנראה מתוך רגישות מאד גבוהה לכך שהאנרגיות היו מקבלות לעומת אנרגיות לא חיוביות שהרבה מאד אנשים משדרים כלפיהם. במקום העבודה הקודם זה כבר הפך לבדיחה (על חשבוני) כשמישהו ממש מהרחוב הפך לבן בית במשרדי, רק בגלל שאני באמת לא הייתי מסוגלת לשלוח בן אדם במצוקה חזרה לרחוב, אחרי שהסתבר לי שאף אחד לא דואג לו (עשינו קצת טלפונים לבית החולים הפסיכיאטרי ולמוסדות הרווחה ..)

 

[freearth10]

ומה קרה לאחר שהיא התפרצה בבכי?

והאהבה היא המפתח, לכן אני כל כך בטוחה שגם אם משהו יצוף בטיפול יש לנו את כל הכלים להתמודד איתו. מאיה