נערה מתמחה

נערה מתמחה

הקיץ הגיע להרים בעדינות, מלטף את מטעי החקלאים הבוהקים בירוק. בבוקר, הירוק שברקע מנצנץ מהטל, ובצהרים, מעמיק הירוק ומאפיל, מעוצמתה של השמש. אלו השעות, בהן קשה להסתובב עם לבוש מלא, ורק בערב, מגיע גל בריזה החוזר מההרים הגבוהים, ומרגיע את החום -מעניק לנו קרירות נעימה. כאחת שגדלה בצפון רוסיה, הצהרים הם בלתי נסבלים, חם לי - לכן אני לא יוצאת בצהרים לטיול בגן, אלא מעדיפה את שעות הבוקר, או הערב, עם כל הקושי למצוא שעות כאלה במערכת השעות שלי. החודש האחרון היה מטורף מבחינתי. אני כבר חודש שלם נערה מתמחה, בבית הספר. לפני חודשיים אמרה טניה כי אגש לבחינות המעבר. אם אעבור את הבחינה אני אהיה הנערה שעברה להתמחות בזמן שיא. האחרונה עם זמן הכי מהר הייתה אחת עם קרוב לחמישה חודשי חניכות, וזה הפתיע אותי. היא הוסיפה שזה קשור במזל, מכיוון שהמבחנים נערכים במרווחים של יותר מחודשים, ובהתאמה לקבוצת בנות המתאימה לבחינה. המבחן הגדול נקבע, וכל הניגשות למבחן היו בטירוף של ממש. אנחנו קבוצה גדולה המונה שמונה בנות. לצערי קליאן ואחותי, לא הוגשו למבחן. למרות האכזבה שלהן הן לא הראו את זה, והן משתדלות לעודד אותי כל העת. המבחן מגיע, ואני עוברת אותו למרות שאני לא מאמינה - המנהלת הודיעה עוד באותו ערב את שמות ששת הבנות שעברו, ואני בניהן. הייתה זאת התפרצות שמחה, בסיום ארוחת הערב, והרבה חברות באו לברך אותי. קאלי הזמינה אותי לחדרה, והבטיחה הפתעה. כמה בנות יחד עם קליאן ואחותי, ישבנו וחגגנו עד שסילקו אותנו מחדר האוכל. קומץ בנות הביט בי בקינאה, אם כי ידעתי שגם אני הייתי מקנאת במקומן, אבל זה היה טבעי - כולן רצו להבטיח את מקומן בבית הספר. קאלי הכינה לי חבילת בגדים קטנה, שהכילה בגדים שהיו קטנים עליה, ושחשבה שיתאימו לי. היו שם תחתונים, גרביים, חולצות קטנות ואפילו שמלה קטנה שהיא שמרה מלפני שנתיים. היא סיפרה שזאת השמלה הראשונה שלה במוסד. טניה נכנסה באמצע המדידה, ופסקה שאסור לי לקחת את הבגדים לאגף החניכות. רק שאעבור חדר ואהיה מתמחה אוכל לקבל את הבגדים. זה קצת העיב על השמחה שלי, כל כך רציתי להציג בפני חברותי את המתנות שקיבלתי מקאלי. הימים הבאים עברו כמטורפים, ועברתי הסברים ושינוי מערכת לימודים. גם המעבר לאגף אחר, היה לא קל, והתחלקתי בחדר עם מתמחה אחרת, שלא כל כך התלהבה לראות אותי איתה בחדר. מערכת הלימודים הייתה הדבר הכי מעניין. לימודי שייט מפרשיות, לימודי גולף, לימודי טניס, ריקודים קלאסים, לימודי ברידג` ושחמט, לימודי ציור ופיסול... זה היה מדהים, לראות איך השבוע לימודים התמלא במשימות חדשות ומעניינות. למרות הדברים החדשים לימודי הבוקר המשיכו להיות עיוניים, וכולם היו בשפה האנגלית. בעוד שבוע אני אהיה בת חמש עשרה. חשבתי על כך רבות בחודש האחרון. אני המתמחה הכי צעירה בבית הספר, אם כי היו כבר חניכות שהתקבלו בגיל יותר מוקדם ממני. עד לא מזמן התייחסו אלי כילדה, כעת כמתמחה, אני מרגישה אחרת - אני יודעת שאני כבר מזמן לא ילדה ועתה אני שונה לגמרי. עמדתי הבוקר מול המראה שבמקלחת מתנגבת במהירות, ומשחררת את השיער הכלוא תחת הכובע פלסטיק. אני מסתכלת ורואה נערה בוגרת, אולי אפילו סממנים של אישה. הפנים אותם פנים - ילדותיים ובובתיים, עם שיער בלונדיני בהיר עד לבן בוהק. העיניים אותם עיניים, ילדותיות, גדולות וכחולות כמו של כלב סיבירי, כמו כל שבטי הלאפים בצפון. הסממן העיקרי לנשיותי המתפרצת הוא החזה שהחל להכביד ולקבל משקל, שהפך אותו לשריר עצמאי, נפוח מחשיבות ואוהב להתנדנד. יכולתי לזכור שרק לפני שנה התפיחה התפוחית הזאת הייתה מוצקה ודבוקה לחזה בחוזקה, וכעת קו עיצוב חדש, ומקומר עבר תחת השדיים, עם גמישות ורכות. הפטמות היו אותן פטמות, ורודות אדמדמות, מתנשאות על קצה הגבעה הלבנה. עתה מול המראה, כשנגעתי בהן, מייד הן נקפצו והצטמצמו ברוחבן, מתקמטות ובולטות בעוז כמו זוג דוקרנים קשיח. הבטן הייתה כבר לא עגלגלה אלה שטוחה, ומאורכת - מחליקה כלפי מטה עד שיער ערוותי הבהיר. הוא היה מלא יותר מתמיד וממש התפלאתי איך העשב הזה מתמלא מול עיני בשנה האחרונה. ידעתי כי בהשוואה לבנות האחרות והבוגרות, הוא יחסית דליל ועדין, אבל מבחינתי הוא היה שיער גס, שאהב להתקרזל קלות, ולתפוח במהירות כשהיה יבש. ניגבתי את טיפות המים מהערווה הנוצצת, ואכן השיער החל להתקרזל. קצת קינאתי בנערות מהממזרח הסיני, שערוותן הייתה מעוטרת בשיער שחור, רך ועדין שנראה כי ניתן לסרק אותו לכל כיוון שנרצה. שערי המקורזל היה סרבן. הנפתי רגל גבוה לכיוון הכיור, ויבשתי את פנים ירכי. השרירים היו קצת כואבים משיעורי הספורט המוגברים שלנו, ויכולתי לראות את השריר הכואב, מתוח מכיוון חור התחת, ועובר כמו גיד מרכזי מצד הערווה הבולטת, ויוצר מפרש פנימי בחלקה העליון של הירך. ניגבתי אותו בעדינות, מרגישה את המתיחה החזקה והכואבת מהפישוק הגדול. החלפתי רגלים וסיימתי ליבש את עצמי. החלטתי באותו רגע שאני לא אישה עדין, אלא סתם נערה מטופשת. לבשתי את התחתון היפה עם הפרח הרקום בחזיתו - זה שקיבלתי מקאלי, ושמלה רקומה ועדינה, שקיבלתי כמתמחה. לבשתי את סנדלי, וארזתי את כלי הרחצה - בעוד רבע שעה אני צריכה להגיע לחדר האוכל. בדרך פגשתי את אחותי סמוקת לחיים. " אני אהיה העוזרת של קטרינה " היא אמרה מתרגשת, מזכירה לי את עצמי. נזכרתי בקטרינה והארמנית המחובקות בגן, ונבהלתי. " מה קרה לעוזרת האחרונה שלה ? " שאלתי מנסה לחשוב במהירות. " היא פשוט עזבה את בית הספר, אתמול בלילה. "אני לא יודעת מה קרה אבל סילקו אותה" אמרה בהתרגשות. נעשתי עצובה בשביל אותה אחת חמודה, שהייתה ממש אדיבה ונחמדה כלפי. פתאום עלה בדמיוני, שיש קשר בין קטרינה המלכה של בית הספר, לבין סילוקה של אותה נערה. " אני לא יודעת! קטרינה כראיסה מפחידה אותי " אמרתי גורמת לה להשתתק. " את חייבת לשמור את זה בסוד, אבל להערכתי לקטרינה יש נטייה סקסואלית לכיוון בחורות " אמרתי כמנסה להכריע אותה ברגע זה. היא הסתכלה בי בעיניים זועמות " נאדיה, את מנסה להפחיד אותי. וחוץ מזה לא איכפת לי אם היא לסבית. " היא הרהרה בקול והוסיפה " לסבית זה לא מחלה, ואני אסתדר איתה. היא יפה, מאוד מנומסת ועדינה לעוזרות שלה - כך כולן אומרות. היא מספר אחת כאן, והיא יכולה לעזור לי" שתקתי. ידעתי אותו רגע, כי כל מה שאומר יכעיס אותה, והיא לא תשמע לעצתי. מיד לקראת סיום הארוחה, הודיעה קטרינה לכולם, ממקומה המרכזי בשולחן הראיסות כי אחותי היא העוזרת החדשה שלה. מהקצה השני של האולם הנהנה המנהלת לכיוונה, ובאולם החלו מילמולים, במיוחד בשולחן החניכות. ניגשתי וחיבקתי אותה חזק מאוד, למרות שרעדתי מפחד. היה זה רגע ששמחתי בשבילה, וכאילו הפכתי באותו רגע לאחות הגדולה והיא הקטנה. חשבתי שארגע בערב ואנוח, אלא ששעתיים אחרי ארוחת הערב, כשהחל להשתרר שקט במסדרונות, נכנסה קליאן. השותפה שלי לחדר הייתה במקלחת, וקליאן נכנסה מודאגת והתיישבה על מיטתי.
 
נערה מתמחה (המשך)

" אחותך לא נמצאת בחדר " היא אמרה בשקט. עשיתי את עצמי לא מודאגת, וחייכתי בשאלה " נו, אז מה ? בטח היא מדברת הרבה עם קטרינה " היא שפשפה את קצה אפה בדאגה, ממש כמו תמיד, ונחיריה הדקים רטטו בעצבנות. " היא הבטיחה לי שלא תשאר שם יותר משעה. הרי אלה שעות שאינה חייבת לשרת את הראיסה, והיא צריכה לנוח " היא אמרה בעצבות. חיבקתי את קליאן, ואמרתי לה שלא תדאג. אמרתי לה את זה למרות אני בעצמי הפכתי קצת לעצבנית. הנחתי את הראש שלי על החזה הרך של קליאן, מחפשת בעצמי נחמה לדאגה והעצבות. קליאן ליטפה את שערותי, והחלה לדבר על הימים במנזר בהם היינו יחד - מלוכדות ושמחות. אחרי חצי שעה נכנסה השותפה שלי, וקליאן אמרה כי היא הולכת לישון, ושהיא תבדוק אם אחותי חזרה. אני נכנסתי למיטה, מנסה להרדם, חושבת על קטרינה היפה והמלכותית. אחרי חצי שעה של מחשבות, הרגשתי שאני לא אוכל להרדם כך. לקחתי את חלוק המשי הכחול שקיבלתי מקאלי ויצאתי לכיוון החדר של אחותי. פתחתי בעדינות את הדלת, והצצתי - המיטה של אחותי הייתה ריקה. הלכתי חזרה, ונעמדתי מול המסדרון של הראיסות. ידעתי שאחותי נמצאת בחדרה של הראיסה שלה, רציתי לשבת במסדרון ולהמתין לה, אלא שהמצלמה שבצומת המסדרונות הייתה מכוונת אלי, וידעתי שאחת המדריכות תגיע אם אמשיך לשבת - קמתי והלכתי לכיוון החדר של קאלי. עדין קאלי היא חברה טובה שלי, ולמרות שהשרות שלי נגמר, והאיסור על כניסתי לאגף התחדש, הרי שאף אחד לא אסר עלי להיכנס מספר פעמים ולבקר את קאלי. עברתי ליד החדר של קטרינה, משתדלת ללכת לאט. היה נדמה לי ששמעתי קול מבפנים. עשיתי שוב סיבוב כמו סהרורית, ובסוף נעמדתי רועדת מול הדלת - אין ספק שמישהו בפנים מדבר. הצמדתי את אוזני לדלת, ושמעתי קולות קצת יותר ברורים. היה נדמה כי אחותי מצחקקת, וקולה הבוטח של קטרינה נשמע. הצצתי לצדדים והמסדרון היה חשוך יחסית, והמנורות הקטנות היו רחוקות, גורמות לאיזור בו עמדתי להיות מוצלל. הצמדתי את אוזני לדלת, שומעת שוב קול, ואחר כך שקט. פחדתי שאחותי תפתח את הדלת ותצא. אבל שוב נשמע קולה של קטרינה, ושוב צחקוק של אחותי. התמלאתי באומץ והחלטתי להציץ -משכתי בעדינות בידית החדר, ממש אט,אט ושום קול לא נשמע - עצרתי. שוב חודשו המלמולים, והידית ירדה עד סופה והדלת נכנעה וזזה. חריץ האור התרחב וממולי ראיתי את אחותי עומדת מול המיטה, דחפתי עוד קצת והחריץ התרחב יותר ונדבקתי אליו - ושתיהן נגלו לעיני ליד המיטה.
 
נערה מתמחה ( סיום)

אחותי עמדה בין רגליה של קטרינה, שהייתה ישובה על קצה המיטה. רגליה הערומות של קטרינה היו צמודות לשמלתה של אחותי - אותה שמלה פשוטה ורקומה. אחותי אחזה בחלק העליון של השמלה ממש חובקת את החזה שלה. ברוכסן מאחור היה פתוח וראיתי את גבה וכתפיה הערומים של אחותי. שיערה הזהוב של אחותי היה גולש וזהר באור מנורת הלילה שמאחור. היא הייתה מישירה מבט מרוכז בפניה של קטרינה שראשה הופשל לאחור, ושפתי הדובדבן שלה מלמלו משהו לא ברור. היא משכה לאחותי בשמלה, והחזה של אחותי קפץ קדימה - אחותי רק צחקה מנסה להחזיר את השמלה למקומה, אבל קטרינה לחשה לה משהו, ששוב גרם לאחותי לצחוק. הצחוק היה משונה, והרגשתי שאחותי ממש נראית שונה. היא נראתה אישה מושלמת, והרימה יד לסדר את השיער שהפריע לה, מאפשר לקטרינה לאחוז לה בשד שרוטט, ולמשוך עם רגליה את אחותי אליה. כעת ראשה של קטרינה היה ממש מתחת לחזה של אחותי, ואחותי נאלצה להתכופף. קטרינה קרבה את שפתי הדובדבן שלה לכיוון ההבליטה שעל החזה של אחותי, ונשמתי כמעט נעתקה ממקומה. יכולתי לראות את פרופיל פניה של קטרינה משורטטים מול האור, והאף הסולד והמחודד שלה נגע בשד של אחותי. אחותי לא הגיבה, אלה הביטה בראשה של קטרינה שהיה מתחתיה, בחיוך מטופש. לפתע נשלחה לשון ארוכה ומחודדת מבין שפתי הדובדן, וליטפה את הפיטמה - אחותי נרתעה לאחור. קטרינה אמרה "בואי " ומשכה שוב את אחותי אליה - הפעם הפטמה המזדקרת של אחותי גלשה לתוך פיה הפעור של קטרינה, ואחותי נאנחה אבל לא נסוגה. ידה של קטריה שהייתה על השד הכבד של אחותי עיסתה אותו בעדינות, ואח"כ ירדה היד אל מותניה של אחותי גורמת לשמלה להתלות על קו מותניה של אחותי. אחותי עצמה עיניים והניחה יד על ראשה של קטרינה, ויד שניה על קצה השמלה שלה, כמו מנסה להציל את השמלה מטביעה. קטרינה משכה את ראשה לאחור, מגרגרת בצחוק, מישירה מבט עמוק לעיניה של אחותי העצומות. ראיתי אותה תופסת את הפטמה של השד השני, ומעניקה לו מתיחה חזקה, גורמת לאחותי להתדנד, ולפקוח עיניים. עתה החיוך המטופש נעלם ואחותי הפכה להיות שפחתה של קטרינה, מוכנה ומזומנה, בלי שום שאריות של התנגדות. קטרינה נהמה, ובלעה את הפטמה השניה, באכזריות גורמת לאחותי לרעד ולצעד מהיר כלפי קטירנה, והיא מחבקת את ראשה של קטרינה בשתי ידיה, כשגופה מתקמר מול קטרינה, והשמלה נופלת מגלה את הישבן הגבוה שלה, ורגליה הארוכות, והחשופות. שמעתי קולות חנוקים משתיהן באותו רגע, וידה של קטרינה בחשה בישבנה של אחותי, מתחילה לסלק את התחתון הלבן. חשבתי שהיה מאבק עם אחותי אבל הסתבר לי שהפטמה שהשתחררה מפה של קטרינה, והייתה כעת נפוחה באופן מוגזם, חיפשה לחזור - אחותי ניסתה לכוון את הפה של קטרינה לפטמה המגורה. קטרינה נאבקה ותפסה את הפטמה השניה ובלעה אותה. עתה יכולתי להבין מדוע התנפחה הפטמה השניה - השד היה נעול בתוך פיה של קטרינה במציצה חזקה, שמתחה חצי ממנו לתוך פיה. אחותי נאנחה חזק מאוד, וחששתי שקולה יתגלגל למסדרון. קטרינה משכה את התחתון של אחותי לרצפה, ומיד דחפה יד מקדימה גורמת לאחותי להתכופף, כשהחזה שלה נעול בפיה של קטרינה, והאגן שלה בולט לאחור, כאילו נרתע מהיד הזרה. כעת יכולתי לקבל את כל גזרתה של אחותי, העומד מול האור, בתנוחה מוכנעת נתונה לחסדיה של קטרינה, אט, אט, התקרבה אחותי חזרה לכיוון המיטה. ראיתי את ידה של קטרינה כצללית ארוכה המפשפשת בין רגליה של אחותי. מידי פעם חדר האור, וראיתי את אצבעותיה נעות בקצב איטי בין רגליה של אחותי, גורמות לה לרעידות, של חוסר איזון גופני. הרגלים שלה רעדו, וזזו כל העת מנסה לחפש יציבה. היא החלה לנהום כמו חיה, והרימה רגל אחת על המיטה, ואחזה חזק בכתפיה של קטרינה. האור חדר במלואו בין רגליה, ושתי אצבעות ארוכות ומעודנות, בעלות ציפורנים ארוכות, נראו כמו שתי סכינים, החודרות מלמטה לכוס של אחותי, שיכולתי להבחין רק בלהבת האש של שערותיה המוארות. הייתה זאת תנועה קצובה, ומתוזמנת, והאגן של אחותי נע בהתאמה. ידעתי מה הולך לקרות - אחותי הולכת לגמור מול עיני, באורגזמה שדומה לנזירה שראיתי במחסן המנזר. רק שהפעם אין כאן זין אדום וגדול, אלא שתי אצבעוות עדינות וארוכות, המלאות שמנוניות. הברק המשיך לנצנץ כששתי האצבעות החלו לנוע מהר. כעת קטרינה הייתה אף היא מרוכזת היטב, ועזבה את הפטמה. אחותי ניצלה זאת כדי להימתח לאחור ולמשוך את קטרינה אליה. הראש שלה נופל לאחור, והחזה שלה מטלטל לאוויר בחוסר כבוד. היא ניסתה לדחוק את קטרינה לתחתית ביטנה, וראיתי את לשונה של קטרינה מתגלגלת על ביטנה של אחותי בעיקולים ובסיבובים, מוטירה שביל של רוק על ביטנה של אחותי. היא הגיעה לערוותה של אחותי והחלה לנשוך בעדינות את גבעת השערות. כל אותו זמן המשיכו אצבעותיה המשומנות של קטרינה לעלות ולרדת בקצב מהיר, ואחותי מנסה לפשק את רגליה בכוח ולדחוף את הכוס שלה לכיוון האצבעות של קטרינה. ראיתי את הברק של השפתיים הנפוחות, שמעתי את הצעקה החנוקה, ויכולתי לשמוע את נהם הבאס של הגרגור העמוק היוצא מגרונה. לשונה של קטרינה כמעט הספיקה להגיע אל השפתיים, אלא שאחותי ננעלה וצעקה, כשהיא גומרת על אצבעותיה של קטרינה, דוחקת את פניה של קטרינה החוצה, ונועלת את יריכיה חזק על אצבעותיה של קטרינה. כל גופה התעוות, והזדעזע מספר פעמים, בעוד קטרינה במביטה בה בהשתאות, לא מסוגלת לחלץ את ידה מבין רגליה של אחותי. היא קברה שוב את ראשה בבטנה של אחותי, מלטפת את הישבן המזדעזע כל כמה שניות, וממתינה. אחרי דקות ארוכות, נפסקו הרעידות, ואחותי יכלה להרגע ולהתישר. היא פקחה את עיניה והביטה באהבה בקטרינה. קטרינה לקחה מגבת וניגבה בעדינות את פניה ירכיה של אחותי בקפידה, והזדקפה למלוא קומתה. היא הייתה לבושה בחזיה ותחתון, ותפסה את את אחותי במותניה. אחותי חיבקה אותה ושתיהן הביטו אחת בשניה בשקט. לפתע קטרינה אמרה לאחותי "לילה טוב" ויכולתי לשמוע את זה בבירור. סגרתי את הדלת במהירות, משתדלת לעשות זאת בשקט, ומיהרתי חזרה לחדרי נסערת ומתנשפת. כשהגעתי לחדרי נשמתי לרווחה, השותפה שלי הייתה כבר ישנה. ניכנסתי למיטה במהירות מכבה את האור. היה שקט עמוק ויכולתי לשמוע את נשיפותיה העדינות של השותפה שלי לחדר. ניסיתי לארגן את המחשבות. כל התמונות חזרו וקפצו לראשי. שקלתי את העניין ארוכות. רק אחרי שהגעתי למסקנה שאינני יכולה להתערב, ועדיף כי אסתום את הפה, הצלחתי להרגע ולהרגיש מנומנת. ממש לפני שנרדמתי חשבתי על קליאן המתוקה חברתה הכי טובה של אחותי - עלתה במוחי התמונה המוזרה כי קליאן גם היא לסבית. באותו רגע, לא היה איכפת לי אם קליאן לסבית. אהבתי אותה כל כך, שגם אם הייתה מנסה לשכב איתי בכוח, לא הייתי מתנגדת לה, כי לא יכולתי לגרום לה לעצב או לניכור כלפי. תהיה לסבית, או לא תהיה קליאן - אני לא אספר לה את מה שראיתי הלילה. *פרק מתוך הבלוג נערה מקזחסטן. הבלוג מספר את סיפורה של נערה שהגיעה למוסד בקזחסטן המכיל נערות מאוד מיוחדות, מכל רחבי ברית המועצות והמזרח.
 
כתיבה מרתקת וחושנית

יופי של סיפור מתואר היטב, ומגרה את החושים ומכל הכיוונים - ממש אהבתי את סגנון הכתיבה המרתקת והחושנית
 

zaki1001

New member
רק יכול להצטרף

כמו שאמרה : כתיבה מרתקת וחושנית יופי של סיפור מתואר היטב, ומגרה את החושים ומכל הכיוונים - ממש אהבתי את סגנון הכתיבה המרתקת והחושנית
 
למעלה