גברת פלפלת
New member
*נעעעעע* ../images/Emo11.gif
יש לי בעיה.... וכמובן אל מי אני פונה ? אליכם.... טוב תקשיבו היטב : השנה התחלתי ללמוד בחטיבת ביניים. התחלתי שנה חדשה, בבצפר שאני לא מכירה, ילדים שאני לא מכירה, מורים חדשים וכו´... לא, אתם לא אעומדים לשמוע על בעיות הסתגלות בחברה. כי אני לא כזאת... ישר נהייתה לי חברה הכי טובה חדשה, שאני מספרת לה ה-כ-ל-! חבר´ה חדשים, ידידים חדשים ובקצקץ- חיים אחלה !גם הלימודים הם לא הבעיה שלי- אני תלמידה טובה, אני במואץ מחשבים ומואץ מתמטיקה (שלא נזכיר את זה שהולכים להעיף אותי משם בגלל המבחן האחרון
) הציון הכי נמוך שקיבלתי השנה זה 83, ובקיצר גם כאן אחלה. עכשיו לבעיה: הכרתי ילד ממש חמוד השנה. נקרא לו דני (שם בדוי). דני נהיה ידיד טוב שלי במשך הזמן. התחלנו להיפגש אחרי הצהריים.... להתכונן לבחינות, לדבר המון ביחד, להתכתבת בשיעורים.... ופתאום הרגשתי שאני מתאהבת בו... והחלטתי לומר לו. אני לא בנאדם כזה שמסוגל לומר כאלה דברים, אבל עשיתי את זה בגלל האבה שהייתי בטוחה שהיא כל כך חזקה אליו. הוא היה מופתע, אני חייבת לציין. אבל אחרי כמה זמן קיבלתי ממנו מכתב, שהוא אומר שיש לו לידי תחושה מיוחדת שהוא לא הרגיש ליד אף אחת אחרת, שהוא כל הזמן חושב עליי, שאני יפה, חכמה, ומושלמת (שלא תבינו לא נכון... זה לא ככה !!
). ושהוא לא יודע אם לקורא לזה אהבה.... ובזמן האחרון, התחזק עוד יותר הקשר, השיחות של 5 דק´ שהיו, הפכו ל-20 ויותר, הפגישות הפכו לתכופות מאד, והוא כבר כל יומיים רוצה שאני אבוא אליו אחרי הבצפר... הוא ילד מאד רגיש, ומתוק, ואני באמת אוהבת אותו. אתמול הוא שאל אותי אם אני רוצה להתקדם עם הקשר, שנהיה חברים, או לעצור את הקשר, או לחזור אחורה, או להישאר במצב הזה. תמיד חלמתי שנהיה חברים. בהתחלה, הייתי בטוחה שאני רוצה שנהיה חברים. אח"כ חשבתי מה יקרה, אם נריב, ניפרד, וזה גם יהרוס את הידידות ? והוא אמר שגם הוא חושב ככה. ואמרתי לו שאני אחשוב על זה. כשהייתי אצלו, הוא כל הזמן רצה שאני אשב לידו. הוא גם התחיל להחזיק לי כל הזמן את הידיים... ורק אתמול הוא דיבר איתי, אז כשהגעתי הביתה, הוא התקשר לשמוע אם כבר חשבתי, ושנלך לבצפר ביחד, ואמרתי לו שאני עוד לא יודעת... והיום בדרך הוא שוב שאל אותי... ואח"כ בבצפר שוב. והוא אמר שהוא לא ישאל אותי יותר, אבל שאני אזכור לחשוב על זה... והוא שוב רצה להיפגש היום, ולא יכולתי. הוא שאל אם אני רוצה לבוא אליו אחרי בצפר, ואמרתי לו שאני לא יכולה. אמא שלי שונאת שאני לא חוזרת הביתה אחרי בצפר... והוא שאל אם אני יכולה שניפגש ביום רביעי, ובלי לחשוב ישר אמרתי לו לא. ואז הוא התחיל להגיד מה, עד יום חמישי, זה מלא זמן... וזה. אמרתי לו שזה לא, אבל הוא התעקש שכן. אני מרגישה שהקשר הזה, מתחיל לסגור עליי יותר מדי, ושאולי אני בעצם לא אוהבת אותו... אני לא בטוחה, וחוץ מזה, גגם אני וגם הוא ילדים עדינים ורגישים, שמסוגלים להיפגע מהר.. אז מה לעשות ?
יש לי בעיה.... וכמובן אל מי אני פונה ? אליכם.... טוב תקשיבו היטב : השנה התחלתי ללמוד בחטיבת ביניים. התחלתי שנה חדשה, בבצפר שאני לא מכירה, ילדים שאני לא מכירה, מורים חדשים וכו´... לא, אתם לא אעומדים לשמוע על בעיות הסתגלות בחברה. כי אני לא כזאת... ישר נהייתה לי חברה הכי טובה חדשה, שאני מספרת לה ה-כ-ל-! חבר´ה חדשים, ידידים חדשים ובקצקץ- חיים אחלה !גם הלימודים הם לא הבעיה שלי- אני תלמידה טובה, אני במואץ מחשבים ומואץ מתמטיקה (שלא נזכיר את זה שהולכים להעיף אותי משם בגלל המבחן האחרון