צופה וכותב
דניאלה ושאולי! איזו פתיחה יפה. "למה הוא הלך ככה?" זאת שאלה שכולנו שואלים את טל מוסרי. ושאולי צודק, דניאלה סומכת יותר מדי על דריה. מעניין מה יקרה עד הבוקר.
 
נשפך משהו... מעניין. "קסם זה לילדים, זה כימיה, חביבי". איזה חמודים אמה ועידו כשהם יורדים על אלון.
 
"העמק" קיים כשהעמק עוד לא היה קיים... יפה.
 
וואחד אספקה. יש שלווה? גם אני מחכה שלדניאלה יהיה חבר.
 
לא, הוא לא מנקה. הוא לא צריך! בבקשה לא! הוא צריך את זה לניסוי! בבקשה, אלון, תהיה גבר! שיט... שירותים...
 
סצנה מלחיצה, הכימיה.
 
יובל שומעת את השיר שלה. מגעיל או מגניב? לא יודע. כמה מכם גמרו עכשיו שאיתי אמר ליובל את זה? גם יובל צודקת. למה יובל ממשיכה לצעוק גם כשהוא כבר לא שם?
 
הן עבדו כל הלילה. וואו. הולכים למשטרה?
 
אמה מופיעה פחות היום. אבל עדיין מבריקה. אמה מוותרת על סיפורים מרתקים מהילדות (ועל דייט!).
 
גיורא. וואלה. יפה, דניאלה. אולי זה באמת דובי השותף של גיורא.
 
ווטסון, דובי הדביל. מה חשבת?! מה הוא מסדר את הצווארון לפני שהוא מעביר שיחה?!
 
ליובל יש תמונות של עצמה וצלצול של עצמה. אני עדיין לא מאמין. מופתע ונגעל בו זמנית. "קריירה זה כמו עגבנייה". אגב, עכשיו אני מבין למה יובל כעסה כשירדו על מישהו כמוני, זה פוגע בשאולי ולא בה. אבל אני מזכיר לכם שעדיין יש לה את המחברת של אלון. מעניין.
 
אמרתי לכם שכל המבוגרים בקשר בעניין הזה. וואו, דובי מצותת. אתם קולטים שהוא צריך להיות רב פקד אחרי גיורא?! אנחנו בצרות! נו, שאולי יראה את זה או לא? גיורא ידע או לא?
 
עידו?! מה?!
