נסיעה באוטובוס

[אחותו של שקספיר]

את מעוררת אצלי כל הזמן סיפורים נוספים-ואכן באוטובוס צריך

לדעת איפה לרדת.
והיה לי ילד שפעם אחת האוטובוס לא עצר בתחנה הצפויה
נסע לחוג קבוע (של ברידג') בכפר סבא
היה בן 16
הגיע ברכבת הנכונה- עלה לאוטובוס הנכון- ואופ'ס האוטובוס לא עצר בתחנה שהוא רגיל אליה
הילד איבד את הצפון לגמרי, היינו צריכים טלפונית להנחות אותו איך להגיע (במרחק של תחנת אוטובוס אחת,בלבד).

 

[אימם]

וזה מזכיר לי סיפור אחר שקרה לי באוטובוס

יום אחד כששהיתי ברומא, איטליה ונסעתי באוטובוס בחזרה לפנסיון.
האוטובוס חלף על פני התחנה שבה הייתי אמורה לרדת ואז אינסטינקטיבית צעקתי:"נהג עצור!" (בעברית!)
חלפו שתי שניות עד שהבנתי שאף אחד לא מבין ושאני באיטליה

 

[הייתיאביבקיץ]

לפעמים גם קל לעלות על המספר הלא נכון

במקרים שיש קווים מרובים (34א שהוא כמו 34, אבל לא עוצר בכל התחנות, למשל...)

וגם אדם נבון יכול לרדת בתחנה הלא נכונה. למשל אם אמרו לו לרדת ברחוב הרצל, אבל שכחו להגיד לו שבהרצל יש שלוש תחנות.

לפעמים גם זה סתם נהג מעצבן שלא עצר בתחנה.

 

[מירי,]

היום זה יותר משוכלל

בחלק גדול מהחברות אוטומט אומר איזו תחנה הבאה, לא צריך לקוות שהנהג יהיה נחמד ויזכור.

 

[אימם]

זה ממש שיפור עצום!

לאחר ששנים אני נוהגת ברכב פרטי, עליתי על אוטובוס ונדהמתי למשמע הקריין האוטומטי שמקריא
לפני כל תחנה את שמה ואת הרחובות. באוטובוס כזה אי אפשר לטעות בתחנה.

 

[BrightEye]

הנהג גם צריך להיות קשוב ולעצור...

כבר קרה לבן שהנהג לא שם לב ולא עצר בתחנה והבן צעק לו. הוריד אותו תחנה אחרי...

 

[מירי,]

התחנה הבאה ירושלים הבנויה

גלינג-גלוג לוחצים על הפעמון הנהג עוצר, וההודעה ירושלים הבנויה.
&nbsp
&nbsp

 

[הייתיאביבקיץ]

נכון. כשהכריזה עובדת. ואין רעש. והנער מרוכז. והסבירו לנער

שעליו לרדת ב"ירושלים הבנויה" ולא ב"ירושלים לנצח נצחים", שזה שני קילומטר אחרכך...

 

[מירי,]

אני מכירה מי שירד בת"א

כשבכלל היה צריך להגיע לנתניה, הוא היה אז נער בן 16~ אבל עם נטייה להרדמות בנסיעות לקח אוטובוס חזרה....
'רגע אמא, עליתי על הרכבת הלא נכונה, אני בכלל נוסע למודיעין, אני אדבר איתך אח"כ'.
או 'אחי, אני ברמה"ש איך אני מגיע אליך'
סוף העולם ממש לא מגיע, הרעיון הוא למצוא פתרון, אפילו אם זו מונית כמו שעשה העכברון של אחותו של.

 

[BrightEye]

להגיד "סוף העולם לא מגיע" זה ממעיט מהקושי

ומתעלם מהעובדה שלחלק מהנערים/נערות זו חוויה ממש לא נעימה, גם אם לא מתים ממנה.
לא תמיד מה שלא הורג, מחשל...
לא כל אחד עובר בקלילות מאוטובוס לאוטובוס, מתחנה לתחנה.
ולמי שזה קל, סבבה לו, ולמי שלא, אז יקח יותר זמן ללמוד את הקונספט.
&nbsp

 

[BrightEye]

במקרה הזה הנהג לא עצר למרות הגלינג גלונג...

כנראה שלא היה מרוכז.

 

[מירי,]

נהג לא מרוכז זו בעיה נפרדת.

תארי לך שהוא לא מרוכז וסוגר את הדלת כשיורדים במדרגות, או ממשיך לנסוע כשאנשים חוצים או....

 

[BrightEye]

יצא לי יותר לראות נהג שלא מוריד בתחנה...

 

[xfwind]

יש לי ילד שעלה על רכבת מכפ"ס לחיפה

והגיע ל....ת"א....

(ועוד הצמידו לו איזה ילדון

בן משפחה שהיה צריך להביא אותו...

)
&nbsp
אז מה

&nbsp
מאחר ועברו כמה שנים מאז, והילד כבר איש ועשה כמה דברים בחייו...כל מה שנשאר זה לצחוק...

&nbsp
(אגב, כשהבין שהגיע לת"א ניגש למנהל התחנה, הסביר לו את הטעות וקיבל כרטיסים לחיפה.

)

 

[BrightEye]

אחד הדברים הכי מסובכים זה להסביר איזה "צד" נוסע

לכיוון הנכון.
אני זוכרת פעם שניסיתי להסביר בטלפון איך מגיעים לרחוב שבו צריך לקחת את האוטובוס לכיוון הבית (אחרי שהסתבר שיש אוטובוס שמשעה מסויימת לא מגיע עד העיר שלנו אלא מוריד בעיר לפניה, והבן ירד ליד מסוף האוטובוסים שלא בדרך הראשית).
השעה היתה 16:30 ולהסביר שצריך "לעמוד עם הגב לשמש" זו בעיה כי זה יכול להיות גם לכיוון מזרח וגם לכיוון צפון...

 

[XמXלה]

הילדים שלי נוסעים באוטובוסים מכיתה א

ושני הבנים שלי עם הפרעות קשב...
מה הכי גרוע שיכול לקרות? יטעו בתחנה? תמיד יש טלפון ואנשים טובים באמצע הדרך. אנחנו לא בהארלם

 

[BrightEye]

את מרגישה נוח לבטוח באנשים טובים באמצע הדרך?

יש אנשים טובים, אבל לא בהכרח שלילד יהיה נוח לפנות למישהו (שלא לדבר על זה שיש כאלה לא כל כך טובים...).
ולגבי ילד שחוש ההתמצאות שלו לא מדהים, זה יכול להיות מאוד לא נעים להתקע באמצע הדרך.
היה לי קטע עם הבן שלי (בגיל 13) שפשוט היה צריך ללכת ישר אבל כל מיני קטעים בדרך גרמו לו לחשוב שהוא צריך לסטות הצידה (ענין של תפיסה מרחבית). הוא הגיע למקום שלא הצלחתי להבין בדיוק איפה הוא ואיך להסביר לו להמשיך ואז היתה לי אפשרות לקפוץ לקחת אותו עם האוטו. הוא היה כל כך מבוהל, ולמרות שראיתי לפני שהגעתי אליו שתי נשים שמציעות לו עזרה הוא לא היה מעוניין.
הוא עלה לאוטו ואחרי שהרגיש שהוא בטוח פשוט פרץ בבכי.
ולגבי הארלם...יש בתל אביב מקומות ליד התחנה המרכזית שזה די דומה...

(וממש מפחיד)

 

[XמXלה]

אני קודם כל בוטחת בילדים

ולגבי אנשים טובים הכוונה שזה רק במקרה חירום, לא הייתי נותנת להם לנסוע אם בראש ובראשונה לא הייתי סומכת עליהם.
אני חושבת שהורים הפכו להיות אובר מגוננים (לא מכוונת אליך חלילה

אני לא מכירה אותך) ומגדלים ילדים שלא יודעים איך נראה אוטובוס מבפנים עד שמגיעים לצבא.
מאז הסמארטפונים זה אפילו יותר קל, לימדתי אותם איך להשתמש באפליקציות של מפות ו- Moovit (אוטובוסים).

 

[BrightEye]

ענין של בשלות ויכולת התמצאות זה גם ענין של אופי/גנטיקה

מעבר להתנסות שהיא חשובה כמובן אז אם יש אופציה שהילד יחזור/יגיע באוטובוס והוא בגיל שמתאים לו, גם אני בעד אוטובוס ברגע שאפשר.
אח שלי מנווט כמו כלום. בכל מקום שתשימי אותו, הוא יתמצא.
אני, לא ממש, בגלל זה אני עם "עזרים"

יש לבן שלי חבר שפעם אחת ראה איך מגיעים לתחנת אוטובוס (15 דק' הליכה) וזהו, מאז הוא עצמאי לגמרי.
לבן שלי זה יקח כמה פעמים עד שיזכור בדיוק איך מגיעים.
לגבי המכשירים החכמים זה מעולה, אבל אם מגיעים למקום לא מוכר הייתי מארגנת גם גיבוי שלא תלוי בסוללה או כשירות של מכשיר.
&nbsp
&nbsp

 

[xfwind]

יסתדרו בסוף, עם גינון ובלי גינון...