נסיון
- פותח הנושא לקשמי
- פורסם בתאריך
על שינוי קריירה
שלום אמיר! קראתי את המאמר שצירפת לתגובה שלי על אסטרטגיית שינוי קריירה. ניסיתי כמה פעמים לשלוח תגובה אבל לא הצלחתי בגלל בעיה טכנית, עכשיו אני רואה שזה הסתדר אז אני מגיבה שוב: כפי שמתואר במאמר גם אני מזהה איזשהו קיבעון בדרך שלי של חיפוש עבודה. אני אכן הולכת בדרכים המוכרות והמקובלות, עבדתי עד עכשיו בתור פקידה/קלדנית, אז זה התחום שאני מחפשת. או שאני מחפשת עבודות אחרות "פשוטות" יותר, כי העיקר לעבוד, העיקר לשרוד. אני תמיד חושבת שהפסקת עבודה היא הזדמנות להתפתחות. השאלה היא, אם אני אכן מחליטה לשנות קריירה, השאלה היא רק באיזה כיוון? כתבתי בהודעה האחרונה שלי כאן על הכשרון לציור שאני יודעת שקיים בי. קצת הזנחתי את התחביב הזה שהיה לי לטובת דברים אחרים, התחלתי לתרגל יוגה ולפנות יותר לכוון הרוחניות. בזמנו גם הייתי בסדנת תיאטרון במשך כמה שנים ואני זוכרת את זה כדבר שמאוד עזר לי להתפתח, מאוד העלה את הבטחון העצמי שלי ואיפשר לי לבטא את מי שאני. גם את זה הזנחתי ואני די מצטערת על כך. אם כבר הזכרתי בטחון, אני לא יודעת למה זה קורה אבל דווקא לאחרונה אני מרגישה שהבטחון שלי מאוד ירד ולדעתי רואים את זה גם בראיונות עבודה שאני הולכת אליהם. עם כמה שאני מנסה לחשוב חיובי ומתוך כך גם לשדר את זה, לדעתי אני משדרת את ההיפך, יש לי יותר מדי רגשות/מחשבות של פחד וייאוש. אני רואה את זה כמעין מלחמה, אני צריכה להלחם עם הרגשות השליליים האלה ואולי בעצם לצמוח גם מהם.
שלום אמיר! קראתי את המאמר שצירפת לתגובה שלי על אסטרטגיית שינוי קריירה. ניסיתי כמה פעמים לשלוח תגובה אבל לא הצלחתי בגלל בעיה טכנית, עכשיו אני רואה שזה הסתדר אז אני מגיבה שוב: כפי שמתואר במאמר גם אני מזהה איזשהו קיבעון בדרך שלי של חיפוש עבודה. אני אכן הולכת בדרכים המוכרות והמקובלות, עבדתי עד עכשיו בתור פקידה/קלדנית, אז זה התחום שאני מחפשת. או שאני מחפשת עבודות אחרות "פשוטות" יותר, כי העיקר לעבוד, העיקר לשרוד. אני תמיד חושבת שהפסקת עבודה היא הזדמנות להתפתחות. השאלה היא, אם אני אכן מחליטה לשנות קריירה, השאלה היא רק באיזה כיוון? כתבתי בהודעה האחרונה שלי כאן על הכשרון לציור שאני יודעת שקיים בי. קצת הזנחתי את התחביב הזה שהיה לי לטובת דברים אחרים, התחלתי לתרגל יוגה ולפנות יותר לכוון הרוחניות. בזמנו גם הייתי בסדנת תיאטרון במשך כמה שנים ואני זוכרת את זה כדבר שמאוד עזר לי להתפתח, מאוד העלה את הבטחון העצמי שלי ואיפשר לי לבטא את מי שאני. גם את זה הזנחתי ואני די מצטערת על כך. אם כבר הזכרתי בטחון, אני לא יודעת למה זה קורה אבל דווקא לאחרונה אני מרגישה שהבטחון שלי מאוד ירד ולדעתי רואים את זה גם בראיונות עבודה שאני הולכת אליהם. עם כמה שאני מנסה לחשוב חיובי ומתוך כך גם לשדר את זה, לדעתי אני משדרת את ההיפך, יש לי יותר מדי רגשות/מחשבות של פחד וייאוש. אני רואה את זה כמעין מלחמה, אני צריכה להלחם עם הרגשות השליליים האלה ואולי בעצם לצמוח גם מהם.
קריירה? לשרוד? או אולי להנות?
מהי קריירה? האם כשעובדים בכל עבודה "כדי לשרוד" זוהי קריירה? לדעתי "קריירה" מצריכה כיוון מוצק בו מתחילים בנקודה כלשהי (בד"ך לימודים) ולאט לאט מתקדמים - מבחינת השכר, העניין, האחריות ו/או אספקטים אחרים . אבל, צריך גם לשרוד - במקרה שלך לשלם שכ"ד, במקרה שלי לשלם משכנתא ולגדל ילדים. בשביל זה צריך עבודה מכניסה (כסף) ואולי ציור או תיאטרון הם מעניינים, אך לא בהכרח מכניסים (לפחות לא בהתחלה). לדעתי, אם את רוצה "לשרוד", את צריכה להתמקד בעבודות בהן יש לך יתרון יחסי - כנראה פקידות/קלדנות. הסיכוי שיקבלו אותך לעבודה כזו, ותחזיי מעמד בה, נראה גבוה יותר מאשר בטלמרקטינג או שמירה בסופר. אבל חשוב להתמיד בעבודה כזו לא כ"קריירה" אלא כאמצעי שרידות. לחסוך קצת כסף ולהתחיל ללמוד משהו אחר (גרפיקה? הדרכת יוגה?) במקביל (ימי שישי, ערבים...). ושוב- לא בטוח שתמצאי לך עבודה בתחום כזה, אבל צריך להתחיל ממשהו (לימודים), ולאחר שתלמדי תוכלי להתחיל לחפש עבודה במקביל לעבודתך הנוכחית (זו שמאפשרת לך לשרוד). אולי בסוף נגיע למנוחה ולנחלה... גם כסף, גם קריירה, גם עבודה מהנה... ובקשר לבטחון - לדעתי, אם תתראיני לתפקידים שאת יודעת שאת טובה בהם, הבטחון יבוא יותר בקלות. לא צריך "להלחם". צריך לזכור את היכולות החיוביות שלך ולהציג אותן. בהצלחה
מהי קריירה? האם כשעובדים בכל עבודה "כדי לשרוד" זוהי קריירה? לדעתי "קריירה" מצריכה כיוון מוצק בו מתחילים בנקודה כלשהי (בד"ך לימודים) ולאט לאט מתקדמים - מבחינת השכר, העניין, האחריות ו/או אספקטים אחרים . אבל, צריך גם לשרוד - במקרה שלך לשלם שכ"ד, במקרה שלי לשלם משכנתא ולגדל ילדים. בשביל זה צריך עבודה מכניסה (כסף) ואולי ציור או תיאטרון הם מעניינים, אך לא בהכרח מכניסים (לפחות לא בהתחלה). לדעתי, אם את רוצה "לשרוד", את צריכה להתמקד בעבודות בהן יש לך יתרון יחסי - כנראה פקידות/קלדנות. הסיכוי שיקבלו אותך לעבודה כזו, ותחזיי מעמד בה, נראה גבוה יותר מאשר בטלמרקטינג או שמירה בסופר. אבל חשוב להתמיד בעבודה כזו לא כ"קריירה" אלא כאמצעי שרידות. לחסוך קצת כסף ולהתחיל ללמוד משהו אחר (גרפיקה? הדרכת יוגה?) במקביל (ימי שישי, ערבים...). ושוב- לא בטוח שתמצאי לך עבודה בתחום כזה, אבל צריך להתחיל ממשהו (לימודים), ולאחר שתלמדי תוכלי להתחיל לחפש עבודה במקביל לעבודתך הנוכחית (זו שמאפשרת לך לשרוד). אולי בסוף נגיע למנוחה ולנחלה... גם כסף, גם קריירה, גם עבודה מהנה... ובקשר לבטחון - לדעתי, אם תתראיני לתפקידים שאת יודעת שאת טובה בהם, הבטחון יבוא יותר בקלות. לא צריך "להלחם". צריך לזכור את היכולות החיוביות שלך ולהציג אותן. בהצלחה
מתחילה מחר לעבוד
בסופו של דבר אני מתחילה לעבוד מחר בעבודת קלדנות כאמור. לפני בערך שעה התקשרו אליי ואמרו לי להגיע לשם מחר בבוקר. מדובר בעבודה במשמרות, אני איאלץ להתרגל לסדר יום חדש אבל מה שחשוב הוא לא להשאר מחוסרת עבודה. מבחינת לימודים, אין לי שום כוונה להתחיל ללמוד, המטרה שלי היא להרשם לקורס מורים ליוגה ולהמשיך את דרכי בדרך הזאת.
בסופו של דבר אני מתחילה לעבוד מחר בעבודת קלדנות כאמור. לפני בערך שעה התקשרו אליי ואמרו לי להגיע לשם מחר בבוקר. מדובר בעבודה במשמרות, אני איאלץ להתרגל לסדר יום חדש אבל מה שחשוב הוא לא להשאר מחוסרת עבודה. מבחינת לימודים, אין לי שום כוונה להתחיל ללמוד, המטרה שלי היא להרשם לקורס מורים ליוגה ולהמשיך את דרכי בדרך הזאת.
נשימה בעבודה
אל תשכחי שאת במסע את תתקלי בקשיים שמטרתם לגלות לך על מה את צריכה לעבוד כדי להתחזק. כל יום את תעבדי גם בקלדנות וגם בזיהוי פנימי, של כוחות ויכולות, של חולשות שמבקשות ריפוי. כל קושי הוא הזדמנות צמיחה תרגילי הנשימה שאת מכירה מהיוגה הם החוט המחבר בין העבודה הפנימית להקלדה. כל יום הוא יום שיכול להביא תובנות חדשות ולחולל צמיחה. בהצלחה אמיר דרור
אל תשכחי שאת במסע את תתקלי בקשיים שמטרתם לגלות לך על מה את צריכה לעבוד כדי להתחזק. כל יום את תעבדי גם בקלדנות וגם בזיהוי פנימי, של כוחות ויכולות, של חולשות שמבקשות ריפוי. כל קושי הוא הזדמנות צמיחה תרגילי הנשימה שאת מכירה מהיוגה הם החוט המחבר בין העבודה הפנימית להקלדה. כל יום הוא יום שיכול להביא תובנות חדשות ולחולל צמיחה. בהצלחה אמיר דרור
תשובה לנאמר
היה לי כיף לקרוא את תגובתך. אני נמצאת במצב די דומה לקשמי . אני עובדת כבר מס' שנים במזכירות מתוסכלת להלאה מהתפקיד. רוב היום משועממת ומרגישה שאני לא תורמת לא לעצמי ולא לסביבה . לאחרונה חל בי הרצון ללכת ללמוד מדריכת פילאטיס - סוג של התעמלות בריאותית. אני מקווה שזה יצא לפועל ואולי אוכל לעסוק בתחום . יש בי חששות מכוון שאין לי נסיון קודם ואני כבר בת 31 (נשמע רע) ואני לא יודעת אם זה מתאים בגיל כזה למרות שאומרים לי שאף פעם לא מאוחר. האם גם אתה עשית איזה שהוא שינוי תעסוקתי? אשמח לשמוע ולקבל חיזוקים.
היה לי כיף לקרוא את תגובתך. אני נמצאת במצב די דומה לקשמי . אני עובדת כבר מס' שנים במזכירות מתוסכלת להלאה מהתפקיד. רוב היום משועממת ומרגישה שאני לא תורמת לא לעצמי ולא לסביבה . לאחרונה חל בי הרצון ללכת ללמוד מדריכת פילאטיס - סוג של התעמלות בריאותית. אני מקווה שזה יצא לפועל ואולי אוכל לעסוק בתחום . יש בי חששות מכוון שאין לי נסיון קודם ואני כבר בת 31 (נשמע רע) ואני לא יודעת אם זה מתאים בגיל כזה למרות שאומרים לי שאף פעם לא מאוחר. האם גם אתה עשית איזה שהוא שינוי תעסוקתי? אשמח לשמוע ולקבל חיזוקים.
לצערי לא...
אבל הסיפור הוא שונה. קודם כל - 31 זה עדיין גיל צעיר - חישבי על כך שיש לפנייך עוד 30 שנות עבודה ויותר! קשה לי להאמין שלא יקבלו אותך למקומות כי את "מבוגרת מדי". שנית, אם את יכולה ללמוד בשעות הערב/סופי שבוע, או בקיצור - לא על חשבון העבודה, אז אין לך מה להפסיד. החזיקי בעבודתך הקיימת בשביל "לשרוד", לימדי מקצוע חדש וחפשי עבודה בו במקביל. במקצעות כאלה (מזכירות ומדריכת התעמלות) סביר אפילו להניח שתוכלי בתור התחלה לשלב את שתי העבודות במשרה חלקית (עם הגדלה הדרגתית של התחום שמעניין אותך יותר). אני שוקל להחליף מקצוע כבר הרבה זמן, אבל תקוע בקטע של ההישרדות. בתור אבא לשניים + משכנתא שעובד 11-12 שעות ביום, קשה לי להתחיל ללמוד עכשיו ועוד יותר קשה לי לרדת מרמת השכר הנוכחית שלי - כיום אני מויח לפחות פי שלוש ממה שאוכל להריח בעבודה שאוכל גם להנות בה... אבל, כל אחד והבעיות שלו. לדעתי את צריכה להתחיל בלימודים ולראות לאן זה מוביל אותך. בהצלחה!
אבל הסיפור הוא שונה. קודם כל - 31 זה עדיין גיל צעיר - חישבי על כך שיש לפנייך עוד 30 שנות עבודה ויותר! קשה לי להאמין שלא יקבלו אותך למקומות כי את "מבוגרת מדי". שנית, אם את יכולה ללמוד בשעות הערב/סופי שבוע, או בקיצור - לא על חשבון העבודה, אז אין לך מה להפסיד. החזיקי בעבודתך הקיימת בשביל "לשרוד", לימדי מקצוע חדש וחפשי עבודה בו במקביל. במקצעות כאלה (מזכירות ומדריכת התעמלות) סביר אפילו להניח שתוכלי בתור התחלה לשלב את שתי העבודות במשרה חלקית (עם הגדלה הדרגתית של התחום שמעניין אותך יותר). אני שוקל להחליף מקצוע כבר הרבה זמן, אבל תקוע בקטע של ההישרדות. בתור אבא לשניים + משכנתא שעובד 11-12 שעות ביום, קשה לי להתחיל ללמוד עכשיו ועוד יותר קשה לי לרדת מרמת השכר הנוכחית שלי - כיום אני מויח לפחות פי שלוש ממה שאוכל להריח בעבודה שאוכל גם להנות בה... אבל, כל אחד והבעיות שלו. לדעתי את צריכה להתחיל בלימודים ולראות לאן זה מוביל אותך. בהצלחה!
עדכון
בסוף מסתבר שטעיתי. זה בעצם כמו שהיה לפני חודש, בעבודה שחשבתי שאתחיל לעבוד בה ובסוף לא קיבלו אותי כי ביום ההתנסות לא הצלחתי לקלוט את התוכנה. גם היום זה בעצם היה יום התנסות. מה שמוזר זה שלמרות שהייתי בראיון לעבודת קלדנות, בכלל ההתנסות לא היתה בקלדנות, בכלל לא ישבתי מול מחשב אלא מה שהייתי צריכה לעשות זה עבודת תיוקים. והאמת, כשראיתי שיש גם עבודת תיוקים דווקא שמחתי, כי גם זה דבר שאני טובה בו מאוד, הייתי עושה תיוקים גם במסגרת התפקיד שלי בצבא וגם כשעבדתי כפקידה במקום העבודה הלפני אחרון. אבל שעה אחרי שעבדתי שם, הגיעה אליי הבחורה שהסבירה לי את העבודה ואמרה לי: כשאת מסיימת את הארגז הזה, תלכי הביתה ואנחנו נודיע לך מה קורה. היא גם הסבירה לי שעכשיו הם רק בוחנים אנשים לראות איך הם מתפקדים בעבודה בכלל ומתוך אלה שייבחנו, הם יבחרו את המתאימים. מישהי אחרת שם, שאצלה הייתי בראיון קצר היום, אמרה לי שהם יודיעו לי על כך עד יום שישי ואם עד אז הם לא מודיעים, סימן שלא התקבלתי. לגבי העבודה עצמה, האמת היא שהיו לי הרבה פאשלות, כך שנראה לי שאני פשוט ממשיכה לחפש עבודה. אני לא יודעת למה זה קורה. זאת בעצם כבר פעם שניה שאני לא מצליחה בעבודה שאני אמורה להיות ממש טובה בה. אני חושבת שזה חוסר ריכוז אבל גם זה אין לי מושג למה זה קורה, הרי תמיד היתה לי רמת ריכוז גבוהה. עוברות לי גם מחשבות של ייאוש אבל אני נלחמת בהן. הייאוש בטח שלא יתרום לי ולא יעזור לי למצוא עבודה, אלא בדיוק ההפך. אני רק מנסה לחשוב, איך בכל זאת להמשיך להתקיים.
בסוף מסתבר שטעיתי. זה בעצם כמו שהיה לפני חודש, בעבודה שחשבתי שאתחיל לעבוד בה ובסוף לא קיבלו אותי כי ביום ההתנסות לא הצלחתי לקלוט את התוכנה. גם היום זה בעצם היה יום התנסות. מה שמוזר זה שלמרות שהייתי בראיון לעבודת קלדנות, בכלל ההתנסות לא היתה בקלדנות, בכלל לא ישבתי מול מחשב אלא מה שהייתי צריכה לעשות זה עבודת תיוקים. והאמת, כשראיתי שיש גם עבודת תיוקים דווקא שמחתי, כי גם זה דבר שאני טובה בו מאוד, הייתי עושה תיוקים גם במסגרת התפקיד שלי בצבא וגם כשעבדתי כפקידה במקום העבודה הלפני אחרון. אבל שעה אחרי שעבדתי שם, הגיעה אליי הבחורה שהסבירה לי את העבודה ואמרה לי: כשאת מסיימת את הארגז הזה, תלכי הביתה ואנחנו נודיע לך מה קורה. היא גם הסבירה לי שעכשיו הם רק בוחנים אנשים לראות איך הם מתפקדים בעבודה בכלל ומתוך אלה שייבחנו, הם יבחרו את המתאימים. מישהי אחרת שם, שאצלה הייתי בראיון קצר היום, אמרה לי שהם יודיעו לי על כך עד יום שישי ואם עד אז הם לא מודיעים, סימן שלא התקבלתי. לגבי העבודה עצמה, האמת היא שהיו לי הרבה פאשלות, כך שנראה לי שאני פשוט ממשיכה לחפש עבודה. אני לא יודעת למה זה קורה. זאת בעצם כבר פעם שניה שאני לא מצליחה בעבודה שאני אמורה להיות ממש טובה בה. אני חושבת שזה חוסר ריכוז אבל גם זה אין לי מושג למה זה קורה, הרי תמיד היתה לי רמת ריכוז גבוהה. עוברות לי גם מחשבות של ייאוש אבל אני נלחמת בהן. הייאוש בטח שלא יתרום לי ולא יעזור לי למצוא עבודה, אלא בדיוק ההפך. אני רק מנסה לחשוב, איך בכל זאת להמשיך להתקיים.
חצישלישרבע
New member
אם אפשר להציע משהו..
מה שצף ועולה בהודעות שלך שוב ושוב זה הפחד להשאר ללא כסף, ואז להאלץ לחזור לגור עם הוריך. ייתכן שאותו לחץ ממש עומד בדרכך, כי את מרגישה שאין לך מרווח לנשימה. אני לא יודעת כמה ההצעה הזו עשויה להועיל אבל בכל זאת: קיים סיכוי שבעל הדירה (או בעלת) שלך איננו אדם רע. אולי כדאי לך לקיים עמו/ה שיחה ולהסביר כי מצבך דחוק במקצת כרגע, אך רק באופן זמני. אם הבנתי נכון הבעיה היא לא כ"כ סוף החודש הקרוב אלא מה שמעבר. אם בעל הבית יראה שכעת הוא מקבל את שכר הדירה, ושאת בחורה הגונה וכו', ייתכן שאם תיתקלי בקשיים יהיה ניתן לדחות תשלום אחד. זה מאפשר לך למעלה מחודש של מרווח נשימה, ואולי ההקלה הרגעית הזו תפחית במידת מה מהלחץ.
מה שצף ועולה בהודעות שלך שוב ושוב זה הפחד להשאר ללא כסף, ואז להאלץ לחזור לגור עם הוריך. ייתכן שאותו לחץ ממש עומד בדרכך, כי את מרגישה שאין לך מרווח לנשימה. אני לא יודעת כמה ההצעה הזו עשויה להועיל אבל בכל זאת: קיים סיכוי שבעל הדירה (או בעלת) שלך איננו אדם רע. אולי כדאי לך לקיים עמו/ה שיחה ולהסביר כי מצבך דחוק במקצת כרגע, אך רק באופן זמני. אם הבנתי נכון הבעיה היא לא כ"כ סוף החודש הקרוב אלא מה שמעבר. אם בעל הבית יראה שכעת הוא מקבל את שכר הדירה, ושאת בחורה הגונה וכו', ייתכן שאם תיתקלי בקשיים יהיה ניתן לדחות תשלום אחד. זה מאפשר לך למעלה מחודש של מרווח נשימה, ואולי ההקלה הרגעית הזו תפחית במידת מה מהלחץ.
תודה על התגובה
הבעיה היא שכבר עכשיו יש לי בעיה של חשבון חשמל ענקי שאני צריכה לשלם, אז עוד לבוא אל המתווך (במקרה הזה כל הקשר בקשר לדירה נעשה עם המתווך) ולבקש ממנו הקלה נוספת, הוא לא יראה את זה טוב, במיוחד לאור העובדה שגם עם החשבון חשמל הוא לוחץ.. גם לגבי החודש הקרוב זה יהיה דחוק, אני אצטרך כנראה לשבור תוכנית חסכון או לקחת הלוואה מהבנק, אם יתנו לי במצב כזה שאני לא עובדת... כך שעכשיו אין ברירה אלא לחפש עבודה בלחץ...
הבעיה היא שכבר עכשיו יש לי בעיה של חשבון חשמל ענקי שאני צריכה לשלם, אז עוד לבוא אל המתווך (במקרה הזה כל הקשר בקשר לדירה נעשה עם המתווך) ולבקש ממנו הקלה נוספת, הוא לא יראה את זה טוב, במיוחד לאור העובדה שגם עם החשבון חשמל הוא לוחץ.. גם לגבי החודש הקרוב זה יהיה דחוק, אני אצטרך כנראה לשבור תוכנית חסכון או לקחת הלוואה מהבנק, אם יתנו לי במצב כזה שאני לא עובדת... כך שעכשיו אין ברירה אלא לחפש עבודה בלחץ...
שאלות וקצת רעיונות
איך הרגשת שהזמינו אותך כדי לבדוק התאמה ? ואחרי שאותה בחורה הודיעה לך שהסתימה הבדיקה ? האם את מצליחה לשמור ראש שקט בזמן מדיטציה ? נראה לי שכדאי שתמצאי כמה חברים, אפשר גם כאן בפורום כדי לעשות קבוצת חשיבה לגבי איזה עבודות את עוד יכולה לעשות. הלכת לחברות כ"א שמתמחות במשרדי עו"ד ? ניסית לקבל עבודות הדפסה הביתה ? וכך הלאה עוד ועוד רעיונות. לילה טוב ושקט. אמיר
איך הרגשת שהזמינו אותך כדי לבדוק התאמה ? ואחרי שאותה בחורה הודיעה לך שהסתימה הבדיקה ? האם את מצליחה לשמור ראש שקט בזמן מדיטציה ? נראה לי שכדאי שתמצאי כמה חברים, אפשר גם כאן בפורום כדי לעשות קבוצת חשיבה לגבי איזה עבודות את עוד יכולה לעשות. הלכת לחברות כ"א שמתמחות במשרדי עו"ד ? ניסית לקבל עבודות הדפסה הביתה ? וכך הלאה עוד ועוד רעיונות. לילה טוב ושקט. אמיר
תשובות
איך הרגשתי: הייתי קצת המומה, כי הרי התכוננתי לבוא לעבודה וכל הזמן חשבתי על כך שאני באה לעבוד. מה שהדהים אותי יותר זה שהייתי שם רק שעה (חשבתי שאבוא אולי לנסיון אבל לפחות ליום שלם) ואחר כך אותה בחורה אמרה לי ללכת הביתה כאמור. לגבי מדיטציה, אני מתרגלת מדי יום כמעט שנה אבל בדרך כלל התירגול קשה, ההכרה כל הזמן מלאה במחשבות וגם אז קשה לי להתרכז. לעיתים רחוקות יש לי מדיטציות שבהן אני יותר מרוכזת מבדרך כלל. אני חוזרת על מנטרה אבל מלבד המנטרה רצות לי בראש מחשבות, במיוחד בתקופה הזאת שאני מוטרדת מהנושא של חיפוש עבודה וכו'. כבר הספקתי ללמוד כאן הרבה, בפורום הזה ובהתכתבות שלי כאן ואני יודעת שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. ואשמח כמובן להמשיך ללמוד גם משאר חברי הפורום. לגבי חברות כ"א, הייתי בכמה חברות כ"א, לאו דווקא שמתמחות במשרדי עו"ד אבל זאת גם אופציה שאני לוקחת בחשבון. בעצם עד עכשיו לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה
בבית אין לי מדפסת ולכן זה יהיה קשה לעשות עבודות הדפסה. נכון שאפשר להעביר הדפסות לדיסקט, אבל סטודנטים ו/או אנשים אחרים שצריכים את השירות הזה, בדרך כלל יעדיפו אנשים שיש להם כל מה שצריך. אני כל הזמן חושבת על זה שברגע שאמצא עבודה כלשהי אקנה גם מדפסת, כרגע אני משתדלת להוציא כסף על מחיה בלבד.
איך הרגשתי: הייתי קצת המומה, כי הרי התכוננתי לבוא לעבודה וכל הזמן חשבתי על כך שאני באה לעבוד. מה שהדהים אותי יותר זה שהייתי שם רק שעה (חשבתי שאבוא אולי לנסיון אבל לפחות ליום שלם) ואחר כך אותה בחורה אמרה לי ללכת הביתה כאמור. לגבי מדיטציה, אני מתרגלת מדי יום כמעט שנה אבל בדרך כלל התירגול קשה, ההכרה כל הזמן מלאה במחשבות וגם אז קשה לי להתרכז. לעיתים רחוקות יש לי מדיטציות שבהן אני יותר מרוכזת מבדרך כלל. אני חוזרת על מנטרה אבל מלבד המנטרה רצות לי בראש מחשבות, במיוחד בתקופה הזאת שאני מוטרדת מהנושא של חיפוש עבודה וכו'. כבר הספקתי ללמוד כאן הרבה, בפורום הזה ובהתכתבות שלי כאן ואני יודעת שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. ואשמח כמובן להמשיך ללמוד גם משאר חברי הפורום. לגבי חברות כ"א, הייתי בכמה חברות כ"א, לאו דווקא שמתמחות במשרדי עו"ד אבל זאת גם אופציה שאני לוקחת בחשבון. בעצם עד עכשיו לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה
חצישלישרבע
New member
עוד הצעה
הצצתי בכרטיס האישי שלך וע"פי גילך נראה סביר גם לעבוד במלצרות. אני יודעת שזו עבודה שנתפסת כמאוד לא מוצלחת, והרבה פעמים (גם לי זה הרגיש כך) זה נתפס כצעד אחורה, אבל האמת היא שעבודות כאלו יש בשפע ( בתי קפה נמנים על אחד המגזרים העסקיים הבודדים שחוו צמיחה בשנים האחרונות.), השכר בהן, אף כי לא מלהיב הוא לפחות יציב, יש גמישות בשעות (דבר המאפשר לחפש עבודה חילופית אם רוצים) ומניסיוני האישי (וזה כבר תלוי באופייך), זו למעשה חוויה נעימה למדי: כאשר אנשים יוצאים לבית קפה, על פי רוב, גם אם לא תמיד, הם במצב רוח טוב. הם נינוחים, הם באים לפוש קצת. כשבאים לשרת אותם גם באווירה חיובית בד"כ נוצרות שיחות קטנות נחמדות, ותחושה טובה. קשה להסביר את זה, אבל יש לזה אפקט מצטבר מאוד נעים. היתה תקופה שמלית ברירה הלכתי למלצר, וממש הפתיעה אותי המידה שבה נהניתי מכך. אני מודעת לעובדה שאין בעצה הזו הרבה נבירה פנימית, וזה חלילה לא מתוך זלזול בעיסוק בנושא, פשוט סברתי שלא יגרם נזק ואולי אף תצמח תועלת.
הצצתי בכרטיס האישי שלך וע"פי גילך נראה סביר גם לעבוד במלצרות. אני יודעת שזו עבודה שנתפסת כמאוד לא מוצלחת, והרבה פעמים (גם לי זה הרגיש כך) זה נתפס כצעד אחורה, אבל האמת היא שעבודות כאלו יש בשפע ( בתי קפה נמנים על אחד המגזרים העסקיים הבודדים שחוו צמיחה בשנים האחרונות.), השכר בהן, אף כי לא מלהיב הוא לפחות יציב, יש גמישות בשעות (דבר המאפשר לחפש עבודה חילופית אם רוצים) ומניסיוני האישי (וזה כבר תלוי באופייך), זו למעשה חוויה נעימה למדי: כאשר אנשים יוצאים לבית קפה, על פי רוב, גם אם לא תמיד, הם במצב רוח טוב. הם נינוחים, הם באים לפוש קצת. כשבאים לשרת אותם גם באווירה חיובית בד"כ נוצרות שיחות קטנות נחמדות, ותחושה טובה. קשה להסביר את זה, אבל יש לזה אפקט מצטבר מאוד נעים. היתה תקופה שמלית ברירה הלכתי למלצר, וממש הפתיעה אותי המידה שבה נהניתי מכך. אני מודעת לעובדה שאין בעצה הזו הרבה נבירה פנימית, וזה חלילה לא מתוך זלזול בעיסוק בנושא, פשוט סברתי שלא יגרם נזק ואולי אף תצמח תועלת.
מלצרות
אל תקשיבי למחסום הקטן הזה של "ניסיון" הוא קול - הגיוני - שרק הבטן, הרצון לעבוד, למצוא חן, יכול לנצח. פתאום הבנתי שבמלצרות יש משהו שבעלי המסעדות מצפים וזה שהמלצרית תמצא חן בעייני הלקוחות, שהיא תהיא קצת . . . "מתוקה", טיפה שחקנית, מפלרטטת, אבל ממש קצת. זה אולי הקושי - נסי לשאול את עצמך מזה מלצרות בשבילך. בהצלחה - אמיר
אל תקשיבי למחסום הקטן הזה של "ניסיון" הוא קול - הגיוני - שרק הבטן, הרצון לעבוד, למצוא חן, יכול לנצח. פתאום הבנתי שבמלצרות יש משהו שבעלי המסעדות מצפים וזה שהמלצרית תמצא חן בעייני הלקוחות, שהיא תהיא קצת . . . "מתוקה", טיפה שחקנית, מפלרטטת, אבל ממש קצת. זה אולי הקושי - נסי לשאול את עצמך מזה מלצרות בשבילך. בהצלחה - אמיר
חצישלישרבע
New member
זה מאוד נכון, מה שאמרת
זה אף פעם לא עניין "מודע", אבל זה בפירוש שם. גם כמקבלי שירות, כאשר האדם מולך נינוח, חביב, חייכני, יש בזה משהו שמשפיע עליך. במובן הזה, לראייתי, המלצור שניתן לאנשים הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה כולה. בנוסף יש באינטראקציה הזו גם משהו מאוד חיובי עבור המלצרית, זה מן עניין הדדי. לגבי הניסיון, אני חושבת שלא כדאי להפוך את זה למהמורה: בסופו של דבר זו לא פיזיקה גרעינית, זה להחזיק מגש ולספר לאנשים על המנות המוצעות. אם את רואה את עצמך כאדם שיפיק סיפוק מנתינת שירות טוב, ואם עשית את זה גם בעבודות קודמות שלך, הרי העיקר כבר נמצא. אם את חשה שהפן הזה דווקא לא מסתדר עם אופייך, אז אולי באמת זה לא הכיוון. אני יכולה לומר לגבי כי באופן בסיסי חשוב לי לרצות את האנשים סביבי, בין אם הם החברים שלי או המעסיקים שלי. אני שואבת סיפוק מריצוי אנשים (ולפעמים אף תופסת זאת כחולשה). ובאמת, בזמן שמילצרתי הפן הזה של העבודה נתן לי סיפוק רב. בקשר לשאלות המעסיקים לגבי ניסיון, וזה מגיע לאחר החשיבה האם את תופסת את עצמך בד"כ כאדם שנתינת שירות זה משהו נינוח עבורו, כמשהו שעשית בעבר בדרכים אחרות, את ללא ספק יכולה לומר שיש לך ניסיון. אם שואלים לגבי מקום ספציפי, את יכולה לנקוב באחד כזה בעיר המוצא שלך שנסגר לפני שנים. נכון, זה שקר, וזה לא דבר נהדר, אבל אני אתן לך דוגמא: לפני שנים רבות מלצרתי בקפולסקי בעיר הולדתי, והמקום נסגר לא מכבר. נקבתי בכך כניסיון. המעסיק שלי לא התעניין בכמה זמן עבדתי שם, או אפילו איפה היה ממוקם הסניף. יכולתי להמציא את זה, וזה היה חשוב לו באותה מידה. זה פשוט לא עד כדי כך משנה.
זה אף פעם לא עניין "מודע", אבל זה בפירוש שם. גם כמקבלי שירות, כאשר האדם מולך נינוח, חביב, חייכני, יש בזה משהו שמשפיע עליך. במובן הזה, לראייתי, המלצור שניתן לאנשים הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה כולה. בנוסף יש באינטראקציה הזו גם משהו מאוד חיובי עבור המלצרית, זה מן עניין הדדי. לגבי הניסיון, אני חושבת שלא כדאי להפוך את זה למהמורה: בסופו של דבר זו לא פיזיקה גרעינית, זה להחזיק מגש ולספר לאנשים על המנות המוצעות. אם את רואה את עצמך כאדם שיפיק סיפוק מנתינת שירות טוב, ואם עשית את זה גם בעבודות קודמות שלך, הרי העיקר כבר נמצא. אם את חשה שהפן הזה דווקא לא מסתדר עם אופייך, אז אולי באמת זה לא הכיוון. אני יכולה לומר לגבי כי באופן בסיסי חשוב לי לרצות את האנשים סביבי, בין אם הם החברים שלי או המעסיקים שלי. אני שואבת סיפוק מריצוי אנשים (ולפעמים אף תופסת זאת כחולשה). ובאמת, בזמן שמילצרתי הפן הזה של העבודה נתן לי סיפוק רב. בקשר לשאלות המעסיקים לגבי ניסיון, וזה מגיע לאחר החשיבה האם את תופסת את עצמך בד"כ כאדם שנתינת שירות זה משהו נינוח עבורו, כמשהו שעשית בעבר בדרכים אחרות, את ללא ספק יכולה לומר שיש לך ניסיון. אם שואלים לגבי מקום ספציפי, את יכולה לנקוב באחד כזה בעיר המוצא שלך שנסגר לפני שנים. נכון, זה שקר, וזה לא דבר נהדר, אבל אני אתן לך דוגמא: לפני שנים רבות מלצרתי בקפולסקי בעיר הולדתי, והמקום נסגר לא מכבר. נקבתי בכך כניסיון. המעסיק שלי לא התעניין בכמה זמן עבדתי שם, או אפילו איפה היה ממוקם הסניף. יכולתי להמציא את זה, וזה היה חשוב לו באותה מידה. זה פשוט לא עד כדי כך משנה.
מעדיפה לדבוק באמת
אני לחלוטין לא אוהבת לשקר וזה לא נראה לי הגון לשקר כדי לקבל עבודה. לגבי השירות, אני בהחלט יכולה לנסות את האופציה הזאת כי גם היום אני מתנדבת במקומות שונים ובהחלט נותנת שירות. אני חייבת להודות שמה שקצת מרתיע אותי בעבודה פיזית (ובכלל זה גם מלצרות) זה שעדיין יש לי בעיה רפואית שבגללה בסופו של דבר התפטרתי מהעבודה. עדיין יש לי כאבים ביד אבל יש דברים שאני עושה היום ושבעבר (כשהכאבים התחילו) לא עשיתי בגלל הכאבים. המצב אמנם יותר טוב, אבל היום למשל עבדתי עבודה פיזית (במרכז ליוגה שבו אני מתרגלת וגם עובדת כמתנדבת) והכאבים התחזקו. מצד שני זה או זה או לא לעבוד ולא לעבוד זה אומר לחזור להורים שלי, שאם כבר מדברים על בריאות, אז לחזור להורים שלי זה דבר מאוד לא בריא.
אני לחלוטין לא אוהבת לשקר וזה לא נראה לי הגון לשקר כדי לקבל עבודה. לגבי השירות, אני בהחלט יכולה לנסות את האופציה הזאת כי גם היום אני מתנדבת במקומות שונים ובהחלט נותנת שירות. אני חייבת להודות שמה שקצת מרתיע אותי בעבודה פיזית (ובכלל זה גם מלצרות) זה שעדיין יש לי בעיה רפואית שבגללה בסופו של דבר התפטרתי מהעבודה. עדיין יש לי כאבים ביד אבל יש דברים שאני עושה היום ושבעבר (כשהכאבים התחילו) לא עשיתי בגלל הכאבים. המצב אמנם יותר טוב, אבל היום למשל עבדתי עבודה פיזית (במרכז ליוגה שבו אני מתרגלת וגם עובדת כמתנדבת) והכאבים התחזקו. מצד שני זה או זה או לא לעבוד ולא לעבוד זה אומר לחזור להורים שלי, שאם כבר מדברים על בריאות, אז לחזור להורים שלי זה דבר מאוד לא בריא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.