נמ.

sobieslaw

New member
רביעי ואחרון לבינתיים../images/Emo80.gif

סון חיכתה ללינג במסעדה. היא התאהבה בו, ולא היה שום דבר שהיא יכולה לעשות בעניין. "היי, סון," לינג אמר כשהוא נכנס למסעדה והתיישב לידה. אילו ידע מה מצפה לו... "התגעגעתי אליך." היא אמרה. "תגיד, אתה רוצה ללכת לנהר מחר?" "יש לי תוכניות אחרות. אולי את רוצה לפגוש את המשפחה שלי?" "זה מוקדם מדי. פגשתי אותך רק אתמול!" "אני יכול לקחת את הזמן. מצטער." "זה בסדר. אולי תספר לי איך זה בצבא? אני אוהבת גבר בשריון." לינג הסמיק מעט והתחיל לספר לה הכל על הצבא. בינתיים, ג'ינג הסתכל בהם שוב מבחוץ. סון יכלה לראות אותו רק בגלל עיניו הבהירות. הוא נעץ בה מבט שאומר "תהרגי אותו! עכשיו!" למרות שהיא ידעה שהוא לא התכוון לזה. הוא רצה להרוג את לינג בעצמו. "דיברתי הרבה," לינג אמר. "למה שלא תספרי לי משהו על עצמך?" "הממ... גדלתי בכפר אחר, והייתה לנו חווה. אבל עברנו לפה בגלל ש..." היא השתעלה כדי למשוך את הזמן, "לא יכולתי למצוא שידוך." היא הייתה שמחה שהיא המציאה משהו. "היה נורא אצל השדכנית, לא יכולתי לעשות שום דבר כמו שצריך. אז עברנו לפה, בגלל הבושה." 'ערכים סיניים מטופשים', היא חשבה. "טוב, כנראה שזה בסדר עכשיו." "כן. ההורים שלי כמעט התעלפו כשסיפרתי להם עליך." "גם שלי. לא יכולתי – " המשפט של לינג נקטע על ידי בעל המסעדה, גבר זקן עם שפם דק. "אנחנו סוגרים, ילדים. אתם צריכים ללכת." לינג וסון היו מופתעים לראות שהם היחידים שנשארו במסעדה. הם נפרדו במהירות והלכו לדרכם העליזה, מצפים לפגישה הבאה שלהם בנהר. סון שכחה לגמרי מג'ינג. היא זמזמה בשקט, ולא הבחינה שהוא מתגנב מאחוריה שוב. "איך הלך?" "אולי בבקשה תפסיק להתגנב מאחוריי?!" היא צרחה. "טוב, סליחה באמת." הוא אמר בציניות. "אז, איך הלך?" "מצוין. הוא רצה שאני אפגוש את המשפחה שלו." "מנוול סיני." "אתה חייב להרוג אותו? אולי פשוט תיתן לו ללכת?" "את באמת מתאהבת בו. אמרתי לך שאת לא צריכה. אם את מאוהבת בו, זאת בעיה שלך. מחר בנהר אנחנו הולכים לקחת אותו בשבי. אל תאחרי, מאהבת." הוא הקניט אותה. "בבקשה! מה אכפת לך?" "את יודעת שהוא הרג את אבא." הוא אמר בשקט. "אמרת ששאנג ומולאן הרגו את אבא!" "אבל הוא עזר. וזה מספיק בשבילי." "אתה יודע כמה אנשים אבא הרג? המון!" "אז מה?" "אז אולי הגיע לו למות." "תשתקי."
 

sobieslaw

New member
נמ.../images/Emo80.gif

Ling's Hun פיק מולאן. רצו לראות את הכתיבה שלי אז אחלה, תראו. לפני שאני מתחילה אני אספר על הדמויות לאלה שלא ראו את הסרט 10 פעמים וזוכרים אותו בעל פה. מולאן- הכפרה. ההיא שהורגת את שאן יו וכאלה, הגיבורה הראשית. מושו- הדרקון, לא מופיע ולפיכך לא חשוב שאנג- הכפרה של מולאן, הקפטן שבהמשך הופך לגנרל ושהולך להתחתן עם מולאן AKA חתיך. שאן יו- הכפרה הרע. המנהיג של ההונים שמת בסרט הראשון. צ'ין פו- השמן הקירח עם הסרט הכחול (זה לא נשמע טוב). הוא רגוע וכפרה. בעצם, רוגע זה התכונה היחידה שמבינים מהסרט, אבל הוא דמות משנית אז ווטאבר. יאו- הכפרה הנמוך. זה שמתעצבן עם הזקן והפנס בעין. לינג- הכפרה הגדול מכולם. בסרט הצהוב עם האף הגדול, מי שלא ראה באנגלית לא יודע עד כמה הוא שליתה. לצערי אין באינטרנט תמונה שלו.
 

Kitty Girl 1312

New member
../images/Emo29.gif וואו! ../images/Emo13.gif

איזה סיפור חמוד!!!
אהבתי!
באמת יש לך שפה נכונה ועשירה...
ישר כוח
חיחיחיחיחי....
 

sobieslaw

New member
../images/Emo80.gif

בא לי לספר את ההמשך. אחרי שג'ינג מת (
) לינג מציע לסון נישואין בדרך כה רומנטית ומאגניבה, סיפרתי את זה לחברות שלי והן התחילו להתמוגג ולרצות גם (
). כפרעלינג. וגם המצאתי לו אחות בת 10! הממ, יומיים אחרי האירוסין ההורים של לינג נהרגים בתאונה עצובה (סוס בועט להם בראש נמ) ואז לינג בדיכי כי הוא צריך לפרוש מהצבא ולנהל את שדות האורז המשפחתיים, ואז הוא מתחיל להתנהג כאילו הוא במחזור ונפרד מסון ואחותו משתגעת ומפסיקה לאכול אבל בסוף הם חוזרים להיות ביחד ואחות שלינג מפסיקה עם האנורקסיה כי נראה לי שהם מאמינים שמוות זה סבבה והכל אז ווטאבר וגם וגם וגם וגם וגם וגם וגם הם מתחתנים בסוף ובא לי להרוג את את יאו או את צ'ינפו או את שאנג ושסון תהרוג אותם אבל זה יהיה יותר מדי כי אז לינג יהיה כה עצוב וחבל לי לעשות לו את זה. אני אוהבת את לינג כה.
 

sobieslaw

New member
רק כי בא לי../images/Emo80.gif

גם תמונה של שאנג, לא היה לי כוח לקחת תמונה נורמאלית אז הנה תמונה שעיצבתי, תתעלמו מהכתוב וגם מולאן שם. נראה לי שתצליחו להבין מי זה מי.
 

sobieslaw

New member
הOCים../images/Emo80.gif

בפיק יש גם שתי דמויות שאני המצאתי AKA ג'ינג וסוּן, שלא מופיעות בסרט. ובכן זה הכל. נממ.
 

sobieslaw

New member
פרק ראשון.../images/Emo80.gif

זה היה זמן לא קל לג'ינג. אביו מת במלחמה, והדבר היחיד שהוא חשב עליו הוא נקמה. הוא היה ילד חולני ורזה ורק בן 16. זה היה ברור שהוא לא יכול להביס את אלה שהרגו את אביו. ג'ינג התאמן באומנויות לחימה במשך שלוש שנים שלמות. הוא היה מיומן בסייף, חץ וקשת ורכיבה על סוסים. אביו, שאן-יו, היה מרכזי בחייו. הוא העריץ אותו. עכשיו הוא בדיוק כמוהו, בתחילת דרכו. כבר יש לו קבוצה נאמנה של שבעה חיילים והם רכבו לכיוון סין. הוא ידע את מי לחפש. 'פה מולאן ולי שאנג, תביעו את משאלתכם האחרונה', הוא חשב בזמן הרכיבה. הוא מתחיל בקטן- קודם מולאן ושאנג, אז לחזור הביתה ולגייס עוד חיילים, ואז לרשת את מקומו של אביו כמצביא הגדול ביותר בכל הזמנים. אחרי רכיבה ארוכה הם הגיעו לכפר קטן. הם נכנסו בקבוצות קטנות כדי לא לעורר חשד. ג'ינג הלך קודם, וחיכה. הוא חשב שיותר טוב לתקוף קודם את הבחורה. הוא נשען על הדלת וחייך. זמן הנקמה. הוא ראה אותה מרחוק, חוזרת הביתה עם פירות בידיה. 'פירות לא יעזרו לך עכשיו.' "שלום." הוא אמר בנימוס. "שלום." "את פה מולאן?" "מי שואל?" היא שאלה בחשדנוץ, למרות שהוא הבחין שהיא מאוד שלווה. "אני ג'ינג. אני חושב שהיכרת את אבא שלי." הוא לחץ את ידה. "מי?..." "שאן-יו." הוא אמר ועיניו בהקו משנאה. הוא שלף את חרבו ועמד להרוג את מולאן, אבל היא התכופפה ורצה לתוך הבית. היא חזרה עם החרב שלה. הם קיימו קרב ארוך ומתיש, אבל מולאן הייתה חלודה ולא מאומנת כמו ג'ינג. הוא ניצח כשחתך את ידה וגרם לה להפיל את החרב. הוא ידע שהכבוד שלה לא יאפשר לה לברוח ממנו, אבל הוא טעה. מולאן רצה כמו ילדה מפוחדת. "תירה בה!" הוא ציווה על אחד הקשתים, שהתחבאו מעבר לקיר. "עכשיו!" הקשת ניסה לירות במולאן אבל פספס. היא הצליחה לברוח. "למה לא עשית מה שאמרתי לך?" הוא שאל בקול מקפיא דם. "פיספסתי." הקשת אמר. "הקשתים שלי לא מפספסים." ג'ינג אמר באותה נימת קול, ותקע את חרבו בבטן של הקשת. "אני רוצה לראות אתכם מפספסים!" הוא שאג והחיילים בהו בו. "אנחנו לא מפספסים." אמר קשת אחר. "ביקשתי ממך לדבר?" "לא, אדוני."
 

sobieslaw

New member
שני.../images/Emo80.gif

ג'ינג לא חשב ששאנג הולך להיכנס לתוך הבית גם. זה היה ברור שמולאן תספר לשאנג ולכל הכפר שהם שם. ג'ינג היה לוחם טוב, אבל שבעה אנשים לא יכולים לשרוד מול כפר שלם. "בואו, אנחנו חוזרים הביתה. יש לי תוכנית." הוא זכר את אחותו, סוּן. היא הייתה מאוד יפה, ונראתה סינית. מה יכול להיות פשוט יותר מפיתוי? אחרי הרכיבה הארוכה חזרה למונגוליה, ג'ינג מצא את סון מאכילה את הסוס שלה, זאן. הוא התגנב מאחוריה בשקט ואמר, "שלום, אחות." היא נבהלה ואמרה, "זה אתה. כמה פעמים אמרתי לך לא לעשות את זה יותר?" "מה זה משנה? אחרי שתהיי מלכת סין אף אחד לא יבהיל אותך שוב." "סליחה?" "יש לי תוכנית. תוכנית יותר טובה משל אבא. אני יכול להרוג את אלה שהרגו אותו עם התוכנית המדהימה הזאת, וכל מה שאני צריך זה את העזרה שלך." "מה זה?" היא אמרה בשיעמום. "אני יודע שאת יפה. אני יודע שאת נראית סינית. אז למה שלא תגרמי לחייל סיני להתאהב בך, ניקח אותו כבן ערובה, נגרום לשאנג ומולאן לבוא להציל אותו ונהרוג אותם?" "שאנג ומולאן?" "מולאן היא האישה שהרגה את אבא. שאנג עזר לה." "וכל מה שאני צריכה לעשות זה לגרום לחייל להתאהב בי? זה יהיה כל כך קל." "ידעתי שאני יכול לסמוך עלייך. אף אחד לא יכול לראות אותי שם. את תצטרכי להמציא לעצמך סיפור ושם אחר. מעכשיו את יכולה להיות... סון טאו." "זה השם הכי מכוער ששמעתי." "את לא יכולה להיות סון יו יותר. זה יותר מדי דומה לשם של אבא. תמצאי לעצמך שם אחר ואני אלווה אותך לכפר. תזכרי: את עברת לשם עם המשפחה שלך, יש לכם חווה, בלה בלה בלה. תמציאי לעצמך סיפור, אבל משכנע. קדימה, אין לנו הרבה זמן. החיילים שלי יצטרפו אלינו יותר מאוחר." "החיילים שלך? אתה לא מתכוון, החבורה הקטנה הזאת של אנשים שחושבים שלהיות נאמנים לך ישתלם בסוף?" "נו, באמת."
 

sobieslaw

New member
שלישי../images/Emo80.gif

סון טא ישבה ליד השולחן, מסתכלת על החדר ומחזיקה מניפה. היא ראתה ארבעה חיילים בשריון ואישה מתיישבים. שניים מהם היו האנשים המכוערים ביותר שהיא ראתה. היא בחרה את השלישי, גבוה, רזה, עם אף גדול. אבל הוא נראה די טוב. היא הסתכלה עליו וקיוותה שהוא יבין את הרמז. שאנג, מולאן, יאו, לינג וצ'ין-פו ישבו בשולחן המועדף עליהם. הם התחילו לדבר על כמה זה קשה בצבא ויאו התחרט שהוא הסכים להישאר אחרי המלחמה. זה ברור שאף אחד משלושתם לא יקודם בדרגה בקרוב. "אבל אנחנו מגינים על הארץ שלנו." לינג אמר. "ממה?" יאו שאל בציניות. זאת הייתה אחת מהתקופות הטובות ביותר שסין ידעה, ולחיילים לא היה הרבה מה לעשות. "מהרבה דברים, כמו – " לינג לא סיים את המשפט. הוא הבחין בסון והיה כמעט משותק. "הלו?" יאו אמר, מזיז את ידו מול הפנים של לינג. לינג קם מהשולחן באיטיות והלך אל סון. "שלום," הוא אמר, "אני שאו לינג." "טא סון." "אני יכול לשבת כאן?" הוא שאל והחווה על הכיסא שלידו. "כן," היא אמרה וחייכה. הם התחילו לדבר בזמן שסון שמה לב בעיניים הבהירות של אחיה צופות בה מהחלון. היא הופתעה וכמעט נחנקה, לא הבינה איך הוא יכול להרשות לעצמו להיכנס לכפר, אך היא שכחה אותו בקלות והמשיכה לדבר עם לינג. בעצם, שניהם נהנו מאוד והסכימו להיפגש שוב למחרת באותו מקום. לינג חזר לשולחן בו יאו, צ'ין פו, שאנג ומולאן ישבו וסון יצאה החוצה לפגוש את אחיה. "או, לינג." צ'ין- פו אמר ברוגע, "רכשת חברה." "זה יותר מזה, אני יודע." לינג אמר. "כולנו יכולנו להרגיש את זה עם המבט על הפנים שלך כשראית אותה." יאו אמר וחיכה את לינג. "לא היה לי מבט כזה!" לינג מחה אבל זה לא עזר. אפילו צ'ין- פו צחק. "נו באמת," אמרה מולאן. "אל תקשו עליו. זה ברור שהוא מאוהב." "כן..." לינג אמר ועשה את אותו מבט שוב. כולם צחקו. "תסתכלי עליהם," ג'ינג אמר בשנאה, "צוחקים ומתבדחים. הם לא יצחקו בקרוב. איך הלך, סון?" "מצוין. אנחנו נפגשים שוב מחר." "את מתאהבת בו?" "לא," היא שיקרה. "טוב. זה יהיה לך פחות קשה כשאני אהרוג אותו." "כן, נהדר," היא אמרה בעצב, אבל ג'ינג לא שם לב. "בואי, אנחנו צריכים למצוא מקום לישון בו."
 

sobieslaw

New member
שכחתי! שכחתי!../images/Emo80.gif

פרטים. מולאן מערכת יחסים: לינג\סון דירוג: 13 ומעלה תקציר: הבן של שאן יו מחפש נקמה, ומי יותר מושלמת לעזור לו מאחותו? אזהרה: לא עבר בטא! לא עבר בטא!
 

Roniii

New member
מדהים../images/Emo70.gif ../images/Emo45.gif

ניסית פעם לשלוח סיפורים לעיתונים? או להוצאות ספרים? את ממש מוכשרת.
 

sobieslaw

New member
הו, חמוסה../images/Emo80.gif

שלחתי פעם אחד למעריב לנוער והוא פורסם. הוצאות ספרים, עוד לא.
 

ODana

New member
וואו!!! שיר, את באמת משו!!!

כרגיל, את מביאה משהו מקורי כזה. אהבה ונקמה מארץ רחוקה. רק הערה אחת קטנה, למרות שנתנת קצת רקע בסוף. זה היה קצת מדי בשבילי. הייתי צריכה קצת יותר רקע בהתחלה כדי להיכנס יותר טוב לסיפור... את מה-זה מוכשרת!
 
למעלה