נמען: אתם שלא רואים

[חמודה]

נמען: אתם שלא רואים

איך אתן, החברות שאיתי באופן יום יומי לא רואות את זה

שאני נשברת כל יום מחדש, שבא לי לבכות ובמקום לבכות אני שותקת, לא יכולה יותר ולא בטוחה שאני אחזיק עוד הרבה. כל כך הרבה לבד ורק אני אחת שצריכה להתמודד עם זה, אז להתמודד כבר ממזמן הפסקתי לנסות, פשוט מדחיקים ובולעים את כל הלבד הזה ואת כל ההרגשות כי אני לבד פשוט לבד בלי אף אחד שיתמוך שקשה, אפילו שפעם ניסיתי להסביר ביטלתם את הדברים שלי ואמרתם שמה פתאום יש לי אותכם, כן בטח. אני לבד ואף אחד לא רואה את זה, אני לבד.

 

[בדדי]

לבד...

כשאתה לבד אינך לבד, אתה פשוט בודד ,כשאתה בודד אתה חושב על האחר... אתה מרגיש שיהיה יותר טוב..אם האחר יהיה שם...בדידות היא חוסר באחר . הלבדות לעומת זאת חיובית מאוד-היא נוכחות,את יכולה למלא את כל היקום בנוכחות שלך ואז אין צורך באף אחד.(אושו) כל עוד שיש לך אותך את בעצם לא לבד.... החברות שלא רואות...אם הן חשובות תמשיכו לצעוק את הצעקה שלך..עד שישמעו ואז יראו...אל תוותרי...לפעמים לאנשים פשוט קשה להתמודד עם המושג לבד ובדידות..ואם הן ממשיכות להתעלם אז אולי הן בעצם לא חברות?

 

[שיריה]

../images/Emo141.gif

כשיש מסביבנו הרבה אנשים אוהבים ולמרות זאת אנחנו מרגישים לבד. לרוב זה בעיקר בגלל שאנחנו לא מצליחים להגיד להם איך אנחנו מרגישים, ואז כשהכל כלוא בפנים אנחנו באמת מרגישים לבד. חמודה, לתקשר זה משהו שאפשר ללמוד, פשוט להוציא את כל המצוקה שיש שם בפנים. זה לא בושה להגיד "עצוב לי היום" או "קשה לי" מותר לך לדבר על איך שאת מרגישה. מי שיאהב אותך פחות בגלל זה פשוט לא שווה אותך, ואני בטוחה שיש מסביבך המון אנשים שיהיו שמחים להיות חלק מהעולם הפנימי הזה שלך. בטוחה שהוא מדהים. אז תרשי לעצמך להביע את איך שאת מרגישה... תשתפי את מי שאת אוהבת בדברים המדהימים שיש שם בפנים...

 

[ה מוזה]

פתאום נזכרתי ,הזכרת לי

יש משפט שאומר "השחף המגביה עוף הוא המרחיק ראות " ועלתה בי מחשבה אחרי שקראתי המכתב שלך הייתי שם , עדיין שם ..במקום הזה שבו סובבים מסביב אנשים , חברים , ידידים ..ועדיין ,הם סובבים . אולי כי הם שם יום יום והקרבה הזו גורמת לאנשים להיות עיוורים למה שמול העיניים , לפעמים כשלוקחים צעד אחורה רואים טוב יותר ..זה כמו לנסות לקרוא ספר ממרחק של אפס סנטימטר איש לא יצליח לקרוא את שנכתב .על מנת שנוכל לקרוא מרחיקים מעט את הספר ...הכל ברור יותר . אז אמרת להן ,או לפחות ניסית לומר ..והן ביטלו זאת יש לי תחושה שאת שמה עליך את המסיכה של "אני בסדר" והן התרגלו כבר למסיכה , מובן מאליו שאת בסדר - הרי יש לך אותן וברגע שניסית להסיר את המסיכה ולפרוץ את חומת השתיקה .. ולחלוק מעט את ההרגשה הפנימית של הבדידות והקושי הן פשוט לא ידעו איך להתמודד עם מה שניסית לומר אנשים רואים מה שהורגלו לראות , אנשים רואים - לא מביטים אנשים שומעים - לא מקשיבים .... ולפעמים דווקא אלו היותר רחוקים ..מביטים פנימה מעבר למסיכה לפעמים הלבד הוא פנימי גם אם מוקפים באינספור חברים לפעמים כדאי קצת להגביה עוף ..לראות את אלו שכן מקשיבים מקווה שתצליחי למצוא לך יד שתאחז אוזן שתקשיב אל תאמין למראה עיניך כי כל שהן מראות לך הוא הגבול בלבד. התבונן בכוח הבנתך, גלה דברים הידועים לך מכבר, ואז תמצא את הדרך לעוף. וזכור תמיד: השחף המגביה עוף, הוא השחף המרחיק ראות..."

 

[חמודה]

תודה

תודה לכולכם שהגבתם לי

 

[הטייסת]

הדברים האמיתיים-

הם הדברים הסמויים מהעין

) מוזי נווווווווווווו.

 

[אהרון דנוך]

תגובה

קודם כל את לא לבד יש לך את הפורום הזה לפרוק את הכל מלבד זה את כותבת על החברות שלך אז אולי תעשי חושבים ואולי הן לא מתאימות לך בתור חברות?!