Cling And Clatter
New member
נממ חדשה?:$
טוב שמי קארין, 15. ביום רביעי הבחנו אותי סופית כחולת אפילפסיה
למרות שבערך יש לי את זה 9 חודשים. 4 מתוכם פשוט לא סיפרתי לאף אחד, לא חשבתי שזה רציני. עד שנפלתי ופרכסתי בגיחה משל"ח וגם אז לא מצאו כלום. שבוע שעבר ביום שני עשיתי בשנית EEG ואז ראו [גם פרכסתי על הדרך..] קצר חשמלי. וביום רביעי היה לי תור לניור' ברמב"ם וסיפרה מה שכבר ידעתי.. התחלתי לקחת דפלפט. ואני למען האמת לוקחת את זה מאוד בקלילות ומשועשעת מה זה. אמא שלי אומרת שאני מדחיקה. וכמו שקוראים לפורום שלהם "אפילפסיה-תמיכה" יש מצב שאני זקוקה לתמיכה. כולם מסביבי עושים מזה עניין גדול, למרות שזה לא. אמא שלי מתחרפנת ברגע שתראה פרכוס הכי קטן, כולם מתייחסים אליי כאילו אין מצב שאני אוכל לרוץ או משהו וכו' וכו'. כשלי יש את ההתקפים הם קוראים אך ורק כשאני במצב ישנוני- לפני שינה ואחרי וגם אז זה רק רעידות ואני בהכרה מלאה
משום מה אנשים רואים באיפלפסיה דבר חמור יותר משזה באמת. אז אני ממש מצטערת על המגילה, ואני מקווה שאוכל לכתוב פה מדי פעם
טוב שמי קארין, 15. ביום רביעי הבחנו אותי סופית כחולת אפילפסיה