קודם כל גם סביב פרשת יגאל עמיר
הסתובבו במחנה ממנו הוא יצא כל מיני תיאוריות קונספירציה שלפיהן תפסו את האדם הלא נכון. או שגם אם תפסו את האדם הנכון אז מדובר היה בתרחיש צפוי לאור מדיניות החוץ הוותרנית מדי של רבין. או שגם אם תפסו את האדם הנכון וגם אם זה באמת לא בסדר לרצוח ראש ממשלה ולא חשוב מה המדיניות שלו, אז זה לא בסדר שמתעלמים מהעובדה שזה היה רצח פוליטי (כלומר רצח שנועד, על פי התיאוריה הזו, למנוע אסון פוליטי ממדינת ישראל).
כלומר, גם בפרשה ההיא היו אנשים, לא אחד, לא שניים ולא שלושה, שהיו ממוקמים מבחינה רעיונית אי שם על הרצף שבין ייחול לזיכויו של יגאל עמיר בדרך נס, לבין מחשבה שרצח זו פעולה מוגזמת אבל בהתחשב בנסיבות ניתן להבין את המניעים.
אלה לא היו רוב תושבי מדינת ישראל, אלא מיעוט. הרוב ראו את העניין בחומרה וייחלו ליגאל עמיר להירקב בכלא, ועדיין הפרשה הזו הותירה טעם מר של פילוג (ולא היה עיסוק רשמי מפורש ונוקב ב"מי יכולים להבין את המניעים לרצח, מי לא ומה מאפיין כל אחת מהקבוצות". רשמית - אף אחד לא יכול היה להבין, כולם התנערו. ב- ד' אמות - שמעתי במו אוזניי הרבה דברים שלא הגיעו לטלויזיה..)
במקרה של אישה שמתלוננת על תקיפה או הטרדה, ככל שהמקרה רחוק יותר מהמקרה הקיצוני והנדיר של זאב טורף שאורב לטרפו וקופץ מאי שם - כך מתחזק הרושם שרוב תושבי מדינת ישראל מייחלים לשמוע שהגבר לא אשם במיוחס לו (ושהמתלוננת שיקרה, או הגזימה, או רצתה לנקום לאחר שהגבר זרק אותה בעבר, או איך שלא קוראים לזה בדרך כלל).
שנית, ההתייחסות לפרשה של אישה שהתלוננה, כאילו לא אירע דבר עד שהפרשה תיסגר לכאן או לכאן, היא לא נייטרלית כפי שנדמה, אלא היא בבחינת התעלמות בוטה מהצד של האישה בסיפור. "לא אירע דבר" בזמן שהאישה טוענת שכן אירע ואפילו מוכנה לעבור את המסע של פנייה למשטרה ולהליך משפטי - זו הנחה שהאישה בעצם משקרת.
זיכוי של התוקף נראה עבור רוב תושבי מדינת ישראל כמו "ההר הוליד עכבר" - אבל עבור המתלוננות זו סטירת לחי, גם כי לא האמינו להן, וגם כי מבחינתן מדובר בהפקרה שלהן לתוקף הבא.
אולי הדרך הטובה ביותר להמחיש מדוע לא כל מה שנראה נייטרלי הוא אכן כזה, היא ההודעה הבאה (משרשור מן העבר שכתבתי בו הרבה שטויות.. אבל בכל זאת רלוונטי):
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=68&MessageId=156190750
"להניח שאולי מישהו פדופיל ואולי לא, או שאולי מישהו אנס ואולי לא, זה לא לשפוט מישהו לחומרה אלא לא לעשות לגביו שום שיפוט, לא לטוב ולא לרע."
תן דעתך. אישה הולכת ברחוב ורואה מולה גבר. "ייתכן שהוא פדופיל/אנס וייתכן שהוא לא. פיפטי פיפטי" - היא חושבת לעצמה. האם המחשבה הזו אכן נשמעת לך נייטרלית, או מוטה לכיוון כלשהו? ואם מוטה אז למה?
שלישית, גם אם נתעלם מכל האמור לעיל, ונצא בהנחה שמילה של מתלוננת מול מילה של תוקף זה לגמרי פיפטי פיפטי, כלומר מתקזז עד שיוכח אחרת, ברגע שיש שתי מתלוננות זה כבר לא פיפטי פיפטי אלא 67% לכיוון של "אשם" (מילה של שתיים נגד מילה של אחד). ברגע שיש 10 מתלוננות זה כבר 91% אשם. מדוע לדעתך גם במצב כזה זה עדיין בגדר התלהמות לצאת בהנחה שאין כל כך הרבה עשן בלי אש? ולכעוס על כך שמדובר בחוויה מוכרת להמון נשים ושאין פתרון באופק?