נמאס

ולו יורשה לי לצטט את לאו דזה -

" מי שלא מתעסק עם המוות, המוות לא מתעסק איתו " . בברכה, The ENDLESS Knot.
 
מכיר מישהו שהמוות לא מתעסק איתו?

אל תדאג, הוא (המוות) מתעסק עם כולם, מתישהו.
 

Boogieman

New member
אין שם אף אחד שכל מבוקשו הוא לפגוע

ולהזיק ואין לי מושג מאיפה הבאת את זה. ו-"לוגית" אם כל הסיפור זה אגו וכו', אין שום טעם לעשות את זה בלילה ולטשטש עקיבות, צריך שיידעו שאתן לא מתעסקים. אף אחד לא רוצה שזה יגיע למצב הזה אבל, כמו שכתבתי, יש ילדים דפוקים, ומרגע שזה מתחיל זה כבר על אוטומט ואז החברים שלהם, שמבינים שזה טפשי, נכנסים לזה גם. הם נכנסים לזה כי אם הם לא יתנו "גב" הם ישארו בלי גב בעצמם כשהם יהיו מבצב דומה. והיות שהמצבים הנ"ל יכולים לקרות בקלות, הם נשארים בפנים ומשחקים לפי החוקים. בקיצור, לוגי או לא לוגי, אני מתאר מציאות אמיתית שאני מכיר. זה לא אומר שאי אפשר להסתובב בשכונה בלילה, אני עושה את זה בכיף ואני בסבבה עם הילדים האלה. מה שזה אומר זה שמי שטוען "תדפוק להם מכות והם לא יגעו בך יותר" לא יודע על מה הוא מדבר. בנוסף, רק לתת להם כבוד זה לא מספיק טוב. צריך לתת להם כבוד וגם לשדר שעדיף לא להתעסק אתך. ככה הם לא יחשבו שאתה קורבן קל וגם לא תהיה פגיעה באגו שתגרור אותם לעימות בין אם אתה קורבן קל ובין אם לא.
 
אה-הא...

היכן אתה כבר גר, לו יורשה לי לשאול?
 

Boogieman

New member
סליחה, נפלט.

אני גר ברחוב שטרן בירושלים (קרית היובל) ועובד עם נוער בשכונה.
 
בוגי...שאלה לי אלייך

בתור אחד שעובד עם בני הנוער הללו, יצא לך לשבת ולדבר איתם? הכוונה לנסות להבין, מדוע ולמה? מה גורם להם להכות ילדים מסויימים? למי הם רוכשים כבוד? (הרי תמיד יש כאלו שבאופן אוטומטי הם רוכשים להם כבוד מסויים...) מה גורם להם להתססה , הסלמה של מצב מסויים שיהפוך לתגרה אלימה, וגירוי מיידי? מה הסיבות? מה יגרום להם להניח לאותם ילדים שהם נהנים להציק להם? טוב, זה יותר משאלה אחת, פשוט אני מאד רוצה לנסות להבין מה עובר לילדים הללו בראש... אני עבדתי עם ילדים, אבל בגילאים קטנים יותר, של בית ספר יסודי, גילאי 10-12,ורוב התשובות שקיבלת יהיו משהו בסגנון של" "הוא לא כיבד אותי, הוא לא נתן לי כבוד..
 

Boogieman

New member
הנה קטע שכתבתי פעם בנושא.

זה לא עונה לכל השאלות, זה מקרה קיצוני ולאו דווקא מייצג וזה גם דמיוני (למרות שזה מבוסס על היכרות עם כמה ילדים שאמנם לא דקרו אף אחד, אבל חיים בסביבה הזאת). בכל אופן, ככה אני רואה את מה ש"עובר להם בראש". זה לא בא מעמדת המומחה, כי אני לא, אלא יותר בתור התרשמות כללית. הילד הדוקר לא יקרא את הקטע הזה. למה? כי סביר להניח שהוא לא יודע לקרוא, לא במובן המקובל של להבין את מה שהוא קורא בכל אופן. הוא לא מבין כי אף אחד לא דרש את זה ממנו, בטח לא בבית הספר המחורבן בשכונה המחורבנת שלו, איפה שהמורים נדחפים להלחיץ את הילדים להוציא ציון טוב ומי שמתקשה נדחף לכיתת מב"ר, הכיתה הטיפולית או כל שם יפה אחר שתרצו לקרוא לגטו של הילדים שלא מאמינים בהם. והוא לא ירצה לצאת משם, כי שם החברים שלו ולימודים זה לחננות. הוא כבר מסומן ואם הוא חכם, הוא יחשוב שאין לו לאן לשאוף כי הוא מכיר את הסביבה שלו ויודע שמשם לא מגיעים לשום מקום. בטח יהיו לו שאיפות, להיות שחקן כדורגל במקרה הטוב, אבל סביר להניח שהוא יהיה ריאליסט וירצה להסתדר בעבודה שבה הוא ירוויח משהו. בגיל 16 הוא ילך לעבוד בקיוסק או בסידור מצרכים בסופר. אם יש לו שכל, ולרבים מהם יש הרבה שכל, הוא גם ידע שהחברים שלו הם לאו דווקא הכי טובים בעולם אבל הם שלו, הם כמוהו ואחרים לא יהיו לו. הוא יסתובב אתם כי אין משהו יותר טוב לעשות בשכונה שלו, כי בשביל האנשים ה"נורמטיביים" הוא סתם ערס ובגלל שהבית שלו זה לא מקום שכיף להיות בו. אנשים יפחדו לעבור ברחוב שהוא והחברים שלו מסתובבים בו, הם יברחו אם הם יבקשו מהם טרמפ או סיגריה וזה יתן לו תחושת כוח ושליטה כי רק שם אנשים מפחדים ממנו במקום להסתכל עליו מלמעלה. יום אחד יגיע אליו חבר שעשה משהו רע ועכשיו המשטרה מחפשת אותו. הוא לא יכול לישון בבית אז הוא יתן לו לישון אצלו במחיר עירעור היחסים הלא מזהירים ממילא עם ההורים. הבית נעשה למקום נעים פחות אבל הוא יודע שיש לו חברים שיהיו שם בשבילו כמו שהוא היה שם בשבילם. הם יהיו שם בשבילו גם כשהוא יחטוף מכות ומכות חוטפים כל יום, על כלום, ואם אין לך "גב" זה הסוף שלך. אז אולי החברים שלך מסבכים אותך בצרות אבל הם יבואו לעזור לך כשתותקף, ואתה תבוא לעזור להם כשהם יותקפו. מתי שהוא, אחד מהחבר'ה ייתפס לבד ויחטוף אותה קשה. אתה תדע שעל זה אי אפשר לעבור בשתיקה כי אז זה יימשך. אתם תתארגנו ותלכו לבית הספר של מי שהרביץ לו ולהישאר בבית זה לא אופציה. אתם תחכו לו מחוץ לשער ותדפקו לו מכות רצח, ואתה תדע שזה לא ייגמר שם, לכן זה ממש לא הזמן הנכון להישאר לבד. זה עניין של זמן עד שהמשטרה תשים עליך יד, על זה או על משהו אחר. אתה תיכנס ללחץ ותתחיל לחשוב שאולי הגיע הזמן להירגע. אחרי זה יפתחו לך תיק ואתה תחשוב שנדפקת. האפשרויות שלך לא היו פתוחות אף פעם, ועכשיו הן סגורות יותר מתמיד. אתה נדפקת, החיים שלך נדפקו ואתה חושב שאין לך מה לעשות בקשר לזה. אבל יש צד חיובי, אתה לא לבד בסיפור, יש לך חברים שנמצאים באותו המצב ועל הנכס הזה אתה תשמור כי זה הדבר היחיד שיש לך להפסיד. ההסלמה תהיה בלתי נמנעת, ואתה יודע את זה. אתה יודע שכמו שאתה לא הפקרת את החבר שקיבל מכות, החברים של מי שהכנסת לו מכות לא יפקירו אותו והם יבואו לחפש אותך. אתה תצטייד בשרשרת, אגרופן ואולי אפילו סכין כי אתה יודע שהם יעשו את אותו הדבר. אתה מבין את המכניזם ויודע שלמרות שזה לא יגמר אף פעם, אתה לא נמצא במצב שבו אתה מוותר על הכבוד שלך או של החברים שלך. זה כבר לא עניין של בחירה, זה פשוט העולם שלך ואלה כללי המשחק בו. אתה גדלת לתוך זה ולכן לא קבעת את הכללים יותר מאשר הדג קבע שעליו לחיות במים, או לפחות ככה זה נראה לך. יום אחד, מישהו מהחברים שלך יריב עם המאבטח בדיסקוטק. הוא ירצה לנקום בו על זה שהוא לא נתן לו להכנס, "אין כניסה לערסים" הוא אמר. לא ללכת אתו יהיה לזרוק את כל החיים שלך לפח אז אתה תלך, בדיוק כמו שברוקר יקנה מניה של חברת יהלומים ששכירי החרב שלה טבחו חצי כפר באפריקה. אין שום הבדל, שניכם חיים בעולם עם כללי משחק ואתםם תשחקו לפיהם אם אתם לא רוצים להזרק החוצה מהעולם שלכם. המאבטח יידקר וימות, וכל המדינה תעמוד על הרגליים. כל האנשים ה"נורמטיביים" ידברו על "יד קשה" ו"אפס סובלנות". הם ידרשו לכלוא אותך ולזרוק את המפתח, וזה לא יהיה מפתיע, אתה ידעת שאתה יכול להגיע לשם אבל זה לא כל כך מרתיע כשאין יותר מדי מקומות אחרים להגיע אליהם. את האנשים ה"נורמטיביים" לא מעניין לשמוע על העולם שלך, טוב להם עם זה שיש אנשים שנולדים וחיים בזבל והם לא מעוניינים לשנות את זה, כל מה שהם רוצים זה שתשבו בשקט ולא תפריעו להם לחיות.
 
... The Boogieman is out there

מה בין הרטוריקה ( המרשימה ) הזו אשר אכן מעידה על מצב שלילי, שריר וקיים- לבין שאלתה של בייבי יי...? זמן רב חלף מאז נתקלנו כאן בחבורת הפנתרים השחורים... מדוע לבנות תילי תילים של ראציונליזציות סביב חבורה של קרימינלים?
 

Boogieman

New member
תשובה.

קשר, או שיש או שאין, בכל אופן זה מסכם את ההבנה שלי של הדברים יותר מתשובות ישירות. לגבי הפנתרים השחורים, מעניין שאתה מייחס מחבר את העניין דווקא למזרחים, חלק לא מבוטל ממה שאני יודע מגיע דווקא מנערים דוברי רוסית. הסיבה לבנות תלי תילים של רציונליזציה סביב חבורה של קרימינלים היא כדי להבין מה מעודד בן אדם להפוך לכזה. זה לא עושה אותו לפחות קרימינל, והוא צריך לשלם על מעשיו המרושעים באותה מידה, אבל כדי לפתור בעיה צריך להבין אותה ונראה לי שהעיסוק בחוק/ענישה זאת החוליה האחרונה, ואם מגיעים אליה סימן שקרו הרבה פשלות קודם.
 

Zeev Foux

New member
פשט, דרש ורמז...

אכן, "יצר לב האדם רע מנעוריו" אמר אלוהים כאשר ניחם על מעשיו (המבול), אך ישנם דרכים שונות להבין פסוק זה. ההבנה השטחית יכולה להיות שהאדם נולד עם יצר רע, אך ספק אם זה מתיישב המציאות. אחת הדרכים להבין פסוק זה היא כי "דרגת הרוע" של יצר האדם נקבעת בנעוריו. כלומר, ישנה תקופת "עיצוב", הנקראת נעורים (ובתורה מדובר על תקופה מהינקות עד הבגרות) בה יקבע אם היצר הרע יכבוש לו אחיזה או לא. התינוק, אם כן, אינו רע ואינו טוב אגב, בברכות השחר אומרים "נשמה שנתת בי, טהורה היא", מה שמעיד אולי על תפיסה הפוכה מהפירוש השטחי ה"רגיל", בה האדם נוהה אחר הרוע מלידתו. זאב
 
אני מבין אותך...

בוודאי ש70 פנים לתורה, אולם אני אישית משתדל לברור את התכנים משום שבכל זאת מדובר בפורום אומנויות לחימה. כוונתי בדיון הייתה שאין טעם לנסות ולאתר את המקור לבריונות של הנוער האלים- עדיף להשקיע את המשאבים בסיכול וענישה. ובנוגע לטענתך- " הפירוש השטחי הרגיל בה האדם נוהה אחר הרוע מלידתו " כפי שניסחת, הוא, סלח לי, לחם חוקן של הנצרות הקתולית שטוענת לחטא הקדמון. שנאמר ביהדות " אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה ", החכם הזקן גם דיבר על " קרמה לדורי דורות ".
 
להגיד שאין טעם לנסות

ולאתר את המקור לבריונות של הנוער האלים- עדיף להשקיע את המשאבים בסיכול וענישה - עבורי זה כמו לטפל בשבר עם פלסטר. אתה חייב לנסות ולאתר את המקור לבריונות של הנוער האלים, מפני שאם לא תגיע לשורש הבעיה,תהיה עסוק בלבנות כל היום מתקני כלא בעולם. לכל התהנהגות ישנה סיבה. באם היא התנהגות שראויה לכבוד והערכה, או להתנהגות שלילית (שנקבעת בכל חברה וחברה כמובן). אם תגיע לשורש הבעיה, במקום רק לשפוט אותו ולהכניס אותו לכלא,תוכל לנסות למנוע מקרי אלימות בקרב בני נוער אחרים.
 

Zeev Foux

New member
בהמשך לעוף טופיק, אך גם לבריונות

לבריונות - תחושתי היא שלא התעמקת בנושא החינוך, מגבלותיו והצלחותיו. כשאני רואה דפוסים שלילים באחד משלושת ילדי, אוכל כמובן להשקיע משאבים ולנקוט מדיניות "סיכול וענישה" (שתלויה בתוצאות) אך נבון הרבה יותר יהיה, אם אשקיע לא פחות בהסברה, חינוך, איתור השורשים להתנהגות זו וכדומה. אותו הגיון צריך לדעתי להיות מופעל במערכות גדולות יותר, בעיקר כאלו העוסקות בנוער וילדים, שם התמורה לחינוך גבוהה בהרבה. לעופטופיק- עד כמה שידוע לי, "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה" לא קשור לנושא זה, אלא לאחריות הבין-דורית שמוטלת על כתפינו לשאתה. "החכם הזקן" אם אתה מדבר על לאו טסה, הרי שישנה אי הבנה, שכן הטאואיזם, ובמיוחד הטאואיזם הקדום, לא מכיר בגלגול נשמות, או בעצם השארותה של הנפש כיחידה נפרדת לאחר המוות. (המונח "קרמה" הובא לסין במאה ה3 לספירה, עם בוא הבודהיסטים) ולגבי הכנסיה הקתולית, דעתי בעינה עומדת. (למרות שאני כלל לא בטוח (מחוסר ידיעת רזי התיאולוגיה הקתולית) כי במושג החטא הקדמון אכן מדובר על "רוע מלידה") זאב
 
למעלה