נמאס מהבטחות

נמאס מהבטחות

בעלי ואני נשואים עוד מעט 3 שנים. אנחנו מכירים הרבה שנים גם לפני.
אני לא יודעת מה לעשות עם הבטחות שהוא נותן לי ולא מקיים.
אחרי כל ריב, אנחנו יושבים ומנסחים יחד אילו דברים שנינו יכולים להשתפר בהם ואחרי שהשלמנו והסתיימה המריבה, כאילו כלום.
הוא פשוט לא עומד במילה שלו.
אתן דוגמא.
מאוד מפריע לי נושא העישון (לא סיגריות).
אני לא מעשנת ולא מתחברת לעניין. לא אוהבת שמעשנים לידי ויש לי טראומה מבן דוד של אמא שנפטר מסרטן.
הוא לא מעשן באופן קבוע אבל גונב פה ושם כשהוא עם חברים.
הוא הבטיח להפסיק עם ההרגל הזה אלא אם כן אני נותנת הסכמה מפורשת כמו ימי הולדת וכו'. בכלל, אם זה היה חד פעמי מעולם לא הייתה לי בעיה.
אבל הוא לא עומד במילה שלו והוא עישן עכשיו במשך שבוע שלם (!) כשהיה בחופשה עם חברים, ובשבילי זהו סוג של זלזול וחוסר חשיבה קדימה.
אנחנו גם מטופלי פוריות והעישון ממש לא תורם לעניין ופוגע בזרע. בנוסף, על התנהגות אפטית וראש שאנטי-באנטי שאני ממש לא מתחברת אליו.
בקיצור, לא קל לי. אני לא יודעת מה לעשות ואיך לגרום לו להבין שאם הוא לא משנה הרגלים אני לא ממשיכה את המסע הזה יותר.
 

simpla

New member
היום מפרקים בגלל כל שטות

כשהתחתנתם ידעת שהוא מעשן ,

זה לא אומר עליו שום דבר רע , ויכול להיות שהוא אדם מדהים ,

להפסיק לעשן למי שלמד פסיכולוגיה התפתחותית זה הדבר הכי קשה בעולם לידיעתך כי עישון מפצה על המון חסכים מילדות ,
בתחום ההזנה היניקה ועוד ( לפי מירב הפסיכולוגים ) ,

בגישה הזו הוא לא יפסיק ואם באמת את רוצה שיפסיק הוא זה שצריך לרצות וברקע את צריכה להבין שיהיו מספר נסיונות
ואכזבות עד לניצחון , וכל פעם להיות לצידו ובאופן הכי לא ביקורתי שבעולם , מה לעשות אנחנו לא מלאכים אנחנו אנשים בשר
ודם ועושים טעויות ,

טיפולי פוריות מוסיפים המון לחץ לקשר, כרגע לדעתי צריך קצת להרפות לחץ ... להתקרב, להינות ממה שיש, אל תשכחי שתינוק חדש עוד מוסיף שוב לחץ , לדעתי אתם לא עובדים על הזוגיות מהכוון הנכון - כל מיני תנאים ואולטימטומים לא משפרים זוגיות ורק מכניסים לפינה , אז הוא עישן שבוע עם חברים , so what ?
 

Ricca

New member
זה לא סיגריות מה שהוא מעשן.

וזה מאוד פוגע בפוריות.

אולי אם היה מפסיק לעשן ומקפיד על זה, היא לא הייתה צריכה לעבור טיפולי פוריות..
 
תודה ריכה על ההבנה

 

simpla

New member
עוד דבר

ראש שאנטי באנטי הרבה יותר נעים מראש מלחיץ ומציק,

ככה " קנית אותו " זו עיסקת חבילה של המון דברים טובים ופחות טובים

לכל אחד אחר יהיו גם חסרונות הרבה יותר מרגיזים האמיני לי , בגיל 23 אפשר קצת לרווח לא חייב ילד מחר בבוקר,
למה לא להינות מזוגיות קצת ?
 

simpla

New member
אופס טעיתי נכון

אבל לפי מה שהבנתי לחץ לא תורם לתהליך ההפרייה היו המון מקרים שאימצו ילד ואז פתאום האשה נכנסה להריון באופן לא מתוכנן ..
 

Ricca

New member
השאלה היא למה בכלל לעשות ילד עם בחור שזה לא

חשוב לו..


ואם ההחלטה היא לוותר על הבחור, במקרה שלה יפה שעה אחת קודם, כי גברים שגם אפשר להתאהב בהם, וגם מתאהבים חזרה, וגם רוצים לעשות איתם ילדים והם גם תומכים, לא צומחים על העצים.


לא שאני חושבת שצריך למהר להיפרד, אבל השעון המתקתק מאלץ את שניהם להגיע להחלטות מהירות.
3 שנים הם היו בשאנטי.. הגיע הזמן להיות רציניים.
 

נומלה

New member
תחליטי כמה הדברים האלה חשובים לך

אם הם מאוד עקרוניים אז אתם זוג ללא ילדים. לפרידה תהיה עלות קטנה יחסית. אם יותר חשוב לך דברים אחרים אצלו שאליהם את כן מתחברת תלמדי לחיות עם מי שהוא. הרעיון שהוא יבקש ממך רשות לעשן או לא, ממש לא נראה לי. בדרך זו את לוקחת אחריות של אמא עליו. את לא אמא שלו ולא תפקידך לאשר לו התנהגות מסוימת או לא לאשר. את אשתו. את יכולה להחליט עבורך בלבד מה מתאים לך ומה לא ולידע אותו. אם הוא רוצה לחיות עם מה שמתאים לך יש בסיס לזוגיות, אם לא אז לא.
 
זה לא שהוא צריך לבקש רשות

זה פשוט מה שעובד הכי טוב.
אין לו גבולות והוא לא יודע להציב לעצמו אותם.
אנחנו כבר שנתיים (!) מנסים להביא ילדים וזה הופך למשבר של ממש בגלל שעישון ממש מזיק לעניין.
במיוחד שאני נוטלת בנטל של הזריקות ובנטל של לבצע את כל הבדיקות והניתוחים.
מי שמטופלת, מאוד בין מאיפה אני באה.
לגבר כמעט ואין נטל בטיפולים. לא לעשן, זה המינימום שהוא יכול לעשות אם הוא באמת רוצה ילדים.
ההתנהגות שלו, גורמת לי לחשבו שאולי זה לא כזה חשוב לו.
הוא יותר מידי רגוע ואפטי כתוצאה מהעישון אז זה לא נכנס לתודעה שלו.הוא לא חושב לפני מעשה.
יכול להיות שבשבילו זה גם סוג של בריחה מהקשיים או שהוא לא יודע לעמוד בלחץ חברתי..
ככה שאנחנו לכודים מכאן ומכאן עם הבעיות.
 
רק להבין...

התחתנת איתו כשידעת שלפעמים הוא מעשן ועכשיו, כשפתאום החלטת שזה לא מוצא חן בעינייך, את מפתחת דרמה תחת הכותרת: "נמאס מהבטחות: בין יאוש לתקווה". ואני שואלת, כאילו דא?

אני חושבת שמה שאת מתארת כאן הוא הפרק הראשון בדרמה האמיתית של החיים שנקרא: מבוא להבנת החיים - ההתפקחות!. וההתפקחות היא בכל מיני תחומים. הראשון נקרא: 'אני זאת אני והוא זה הוא' וכותרת המשנה: אני לא יכולה לשלוט בחייו של מישהו אחר על פי גחמותיי.
הוא אוהב לעשן מדי פעם (לעזאזל, מי היום לא אוהב לעשן לפעמים?) וממש לא מוכן שאת תשלטי במה שהוא כן או לא עושה וכנראה שממש לא בא לו להפסיק או להתחיל רק משום שבעינייך זה מוצא חן או לא. ההבטחות שלו הן פשוט בשביל לנפנף אותך מהגב שלו. הן נותנות לו שתיים וחצי דקות של שקט מניסיונות השליטה שלך בחייו.

כך שבין אם זה מוצא חן בעינייך או לא, ההחלטות שלך יכולות להתייחס רק לגבייך, לא לגביו. אם לפתע פתאום העישון הוא חוק בל יעבור מבחינתך, אז אל תמשיכי את המסע הזה יותר וזהו. אבל אם זה חוק גמיש ויש לו מרחב תמרון, אז תעזבי אותו בשקט ותני לו להיות אחראי לחייו (אלא אם כן בחרת לך מראש מישהו שאיננו מסוגל לקחת אחריות על חייו ואז אני לא שואלת עליו, אלא על הבחירה שלך).

כשתצליחי לא לשים רק את עצמך במרכז החיים המשותפים שלכם ותוכלי לזוז מעט מהתפקיד היומרני של שליטה בשתי נשמות, כנראה שיהיה לך הרבה יותר חופש להתעסק בדברים הבאמת חשובים ולא במה הוא כן עומד ובמה הוא לא עומד.

תעשי ניסוי קטן. תבואי אליו בטוב ותגידי לו, תשמע חמוד, אתה יודע שאני לא ממש אוהבת את העישון שלך אבל אתה נהנה מזה ואני באמת מפרגנת לך גם הנאות. אממה, בחייאת תהיה בקונטרול על העישון. זאת גם אחריות שלך להתאים את המידתיות של מה שאתה עושה לחיים המשותפים שלנו, בהנחה שגם אני חלק מחיים האלה ואינשאללה אולי יום אחד גם הצאצאים. וזהו. לא מילה אחת יותר מזה. זוזי מזה הצידה והשאירי לו את מרחב האחריות. יש לי תחושה שהוא יצא מזה גדול.
 
מה שבאמת מפריע לך

זה לא העישון, אלא התסכול שהוא לא בראבק על הילד כמוך ולא חולק איתך את הלחץ. את מתוסכלת מכישלונות חוזרים ונשנים של הטיפולים <וזה כמובן לגמרי מובן
> ותולה בו את 'האשם'. זה נכון שאת עוברת את כל החלקים הלא סימפטיים, כביכול בשביל שניכם. אבל אני חוששת שהלחץ מחוסר הצלחה חוזרת והסטרס שהגוף שלך נמצא בו באופן מתמיד בשל התסכול הרבה יותר פוגעים בסיכויים להרות מעישון ארעי של פעם ב
.

כשאת הופכת אותו ל'אשם' בחוסר הריון את הופכת אותו מבן זוג ושותף ל'אויב', ומבודדת את עצמך <ואותו>, והדרך משם לפירוק החבילה קצרה. אם היה לכם עד כה קשר טוב ומזין, אל תתני ללחץ להרוס לך/כם. מציעה לך לאמץ קצת מהשאנטי שלו. זה הרבה יותר בריא לתהליך מדהירה עיוורת ואובססיבית במרוץ לתינוק.
 

V i n a

New member
כל עוד את ממשיכה

לחשוב בצורה אגואיסטית, אין לך שום סיבה לבוא אליו בתלונות על שהוא לא מתפקד כראוי בצוות.
את מדברת על עצמך, על המחויבות שלך לעניין, על הטיפולים הקשים שאת עוברת (ואני בטוחה שם קשים), ואז במחי-יד את מבטלת את בעלך.

עצם העובדה שאת זו שנושאת בנטל הטיפולים, לא בהכרח מעיד על כך שבעלך נהנה מהחיים בשאנטי באנטי, והוא לא מתוסכל בדיוק כמוך.
אני די בטוחה שגם הוא עובר תקופה לא קלה.. לעבור שנתיים של נסיונות וטיפולים לא יכול להיות קל לאף אחד מכם, גם אם נוח לך לחשוב שאת הסובלת היחידה.
אולי הוא לא ורבלי כמוך לגבי הכאב הפרטי שלו, וזה בטח לא עוזר שאת מסתובבת בתחושה שאת הקורבן היחידי בסיפור והוא רק משתעשע עם החברים.
אולי לעשן פה ושם ג'וינט ולתת למח להתעמעם מעט, זו הדרך היחידה שלו להרגע מהלחץ היומיומי שכרוך בנסיונות להרות.

אם תמשיכי לקדוח לו על כמה שהוא ילדותי ולא מתחשב, את רק תשיגי את התוצאות ההפוכות.
תקופה כזו היא הזמן הטוב ביותר לחזק את ה'ביחד' בזוגיות שלכם, ואת עושה בדיוק את ההיפך.
לדעתי, את מוכרחה ללמוד איך לדעת גם לחייך ולצחוק בתוך התהליך המדכא הזה, אחרת אין שום סיכוי שתעברו את זה בהצלחה.

מצטרפת למפלצת, ממליצה לך להצטרף איתם לג'וינט פעם ב, ולהוריד את הרגל מהגז.
הלחץ שלך בטוח לא עוזר.


בהצלחה.
 

נומלה

New member
אתן מתעלמות בנונשלנטיות

מהעובדה המוכחת שלעישון ג'וינטים אכן יש השפעה שלילית על ספירת הזרע. ואני מסכימה איתה שבדרך כלל מי שלא עבר טיפולים לא ממש מבין מה עובר על אלה שבפנים.

מצד שני לא ברור שהוא בכלל בענין
 

V i n a

New member
אז רק נותר לי לתהות

למה את רוצה להקים משפחה עם גבר שאת טוענת בתוקף שהוא "לא בעניין".

ולרגע לא זלזלתי בטיפולים שאת עוברת, אני מעולם לא הייתי שם כך שאני רק יכולה לתאר לעצמי כמה זה מתסכל ולא נעים.
 

V i n a

New member
חשבתי שאת פותחת הפוסט..

השאלות, However, נותרות בתוקף.
 
למעלה