נמאס לי!

נמאס לי!

צריכה עיצות, וכמה שיותר! אני יוצאת עם מישו כבר חצי שנה. מזה יוצאת, חברים והכל (או שלי רק זה נראה ככה?). הסיפור שלנו התחיל לאחר ידידות של הרבה הרבה שנים, מהחטיבה. לא יודעת אם לקרוא לזה אהבה, אבל אני ממש לא אדישה אליו, ונראה לי שגם הוא לא אליי. הוא בנאדם סגור, מופנם, שתקן, להוציא ממנו מילה זה כמו להשיג שלום בנינו לבין סוריה. אבל לזה התרגלתי. יש דבר אבל שממש מפריע לי. הוא לא מוכן שאני אגיע אליו הביתה. וזה לא שאני לא מכירה את המשפחה שלו (ידידים מהחטיבה, אומנם לא היינו הכי קרובים אז אבל עדיין, כבר אמרתי), אנחנו גרים בעיר ממש קטנה שכולם מכירים את כולם. כל פעם שאנחנו נפגשים זה אצלי. אנחנו בקושי יוצאים כי הוא לא הטיפוס שיוצא ואני חוזרת גמורה אחרי שבוע בבסיס. אבל ממש מפריע לי שאני לא "מוזמנת" אליו. ניסיתי לדבר איתו על זה וכל פעם זה היה "אחי בבית" (הם באותו החדר). אמרתי סבבה, אינבעיה. האח התגייס בשעה טובה. קרבי. אתם מבינים שהיציאות שלו לא הכי טובות. אבל עדיין לא קורה שנפגשים אצלו. ניסיתי לברר מה מסתתר מאחורי הקטע המוזר הזה אבל אין לו תירוץ מספק מספיק. זה התחיל מזה להמאס עליי. כאילו שהוא מתבייש בי. ולא נראה לי. נקודת נוספת היא שהוא יכול להיות בנאדם שונה לגמרי אם הוא נמצא איתי לבד או שאנחנו נמצאים במקום ציבורי עם עוד אנשים. שם הוא בקושי מוכן לתת יד, שלא לדבר על דברים מעבר. כשאנחנו לבד זה הרבה יותר מלהחזיק ידיים (אם אתם מבינים). קיצר, מה נסגר איתו??? מה דעתכם? נואשת, מיואשת, ומבואסת.... עזרה! תודה
 
שלום לחיפושית..

בקשר לעניין הבית שלו או שלך נכון שזה מעצבן, אבל לא נראה לי שהוא מתבייש בך הרי בטוח ההורים יודעים שיש משהו איתך, וכמו שכבר אמרת הם הכירו אותך כבר. את אומרת גם שאחיו לפעמים כן בבית כך שאפשר להבין אותו. חוצמזה בד"כ יש העדפה לישון אצל אחד יותר מהשני, אחי והאקסית שלו היו ישנים רק בבית שלנו ולא בגלל כלום, סתם כי לאחי יש יותר פרטיות מלה ולשניהם היה יותר נחמד ונוח. קצת לא ברור לי הקטע הציבורי, אפילו אם הוא ביישן, לתת יד וכאלה לא מוכן? זה כבר קצת מעליב.. זה לא שהתנפלת עליו באמצע הרחוב בס"הכ לתת יד. נראה לי שהקשר שלכם קצת מוזר את אומרת שהוא בקושי מדבר, לא רוצה שתבואי אליו (בכלל? או רק לישון? זה לא הבנתי. אם הוא בכלל לא רוצה שתבואי, גם סתם לצהריים לקפוץ וכאלה, זה כבר לא בסדר) מתבייש לגלות חיבה אפילו הכי קטנטנה בציבור, נשמע לי ממש מוזר. מה יש בקשר אם לא תקשורת? הגיע הזמן להושיב את הילד לשיחה, חלאס התחמקויות מגיע לך תשובות.
 

alexroll

New member
מסכים עם כל מילה

לפי איך שהצגת את מערכת היחסים שלכם אם אפשר לקרוא לזה ככה- הוא נמצא איתך מתוך אינטרסים אישיים שלו. הוא בן אדם סגור? מופנם? ביישן? בולשיט!! ככה מתנהג גבר שלוקח את הבחורה באיזי. אפילו אין לכם על מה לדבר. חבל שהתרגלת לזה, מגיע לך יותר
 
תודה לכם

קודם כל תודה לכל מי שהגיב. נתתם לי זוית ראיה שונה. הוא אכן מגיע ממשפחה קשה, הורים שעד עכשיו לא נותנים לו את האוטו כדי לצאת בערבים וזה, ויש לו 4 שנים רשיון... מצד שני זה לא שאני לא מכירה אותם, לפחות רק ברמת ה "שלום ומנשמע"... תקשורת יש, אומנם לוקה ב(הרבה) חסר אבל יש... הרבה פעמים התחלתי לעשות רשימות של בעד ונגד הקשר, אבל אני תמיד נכנעת... במשך כמה שנים הוא היה הידיד הכי טוב שלי ואז התקשורת הייתה מעולה. דיברנו על הכל. מאז אותה הנשיקה הראשונה שלנו כאילו משו השתנה... כאילו שנינו הולכים על איזה קרחון שכל שניה יכול להשבר אם לא נגיד את הדבר הנכון... לא יודעת, קשה לי לחשוב על פרידה ממנו כי אז גם הלך על הידידות שלנו, ולא יעזור אם תגידו שזה לא חייב לקרות ושאחרי כמה זמן נחזור להיות בקשר... אני מכירה את עצמי ואת הדברים שאני מסוגלת אליהם... למי שדיבר על לישון אחד אצל השני- ישמע מוזר אבל לשלב הזה לא הגענו עדיין ואני כמעט בטוחה שלא נגיע בקרוב... ככה שכשאמרתי שאני לא מגיעה אליו זה אני לא מגיעה אליו בכלל, אלא אם כן ההורים שלו/ אחיו לא בבית... תמיד שאני מתחילה לדבר על זה הוא מעביר נושא איכשו.. תודה לכל מי שהגיב ואני הייתי רוצה לשמוע עוד דיעות... לילה טוב
 
חיפושית חיפושית..

נראה שקצת לא הבנת מה צריך להיות בקשר! את אומרת שאת עושה רשימות של בעד ונגד אבל נכנעת.. פוחדת לאבד אותו בגלל שאת פוחדת לאבד את הידיד... מה נסגר איתך? מי עושה רשימות בקשר בעד ונגד? נראה שאת ממש לא סגורה על הקשר הזה אם הגעת למצב כזה של חשבונות נפש. את נשארת כי את פוחדת לאבד את הבחור ולא מתוך אהבה ומשיכה, אף אחד לא יגיד לך שאם תיפרדו תחזרו אח"כ להיות ידידים וכנראה שזה לא יקרה, אז תצטכרי להחליט אם את הולכת להירקב בקשר שאת בבירור מתפשרת עליו, או שתחליטי שאת עושה מה שטוב בשבילך ושמגיע לך הרבה יותר!
 
מבינה את התסכול שלך...

יש קטע כזה עם בן זוגי, שתמיד יוצא שאני ישנה אצלו כל סופשבוע והוא ישן אצלי רק 3 פעמים בתשעת החודשים שאנחנו ביחד. בהתחלה חשבתי שהוא מתבייש ולא רוצה להתאמץ מספיק וכו', ובסופו של דבר הבנתי שפשוט לפעמים זה באמת יוצא טכנית נוח יותר וכשהוא יכול הוא כן עושה מאמצים וישן אצלי, וגם מצאתי את הפלוסים שלי בלהתרחק מהבית ולהיות ב"נופש" כל סופשבוע
. אני חושבת שהבחור שלך פשוט ביישן- זה מסביר למה הוא לא נותן לך יד ומחבק ומנשק בפהרסיה אלא רק כשאתם לבד... ואני חושבת שהכי נכון יהיה לעשות איתו שיחה על זה ולומר מה שאת מרגישה, אבל טיפ בשבילך: אל תעשי את זה בהתקפה ובהאשמות, אלא פשוט תגידי מה את מרגישה- זה הצגה כל כך שונה של הדברים ולא יוצרת אנטי ישר שהוא יתגונן.
 
תקשורת.

זה שם המשחק..פשוט לשבת ולדבר איתו על זה עד שייכנס ותגיעו לעמק השווה. אימרי לו מה מפריע לך ושיאמר לך מה מפריע לו..תנסו לפתור את הדברים ולהגיע לפשרה. תתחשבי בו ובאופיו המופנם אבל במידה שהוא גם יבוא לקראתך. בקיצור,תדברו ושימו דברים על השולחן.
 
אני רק יכולה להתחבר...

אחד האקסים שלי לא היה מוכן להגיע אליי הביתה. תירוצים היו המון...ורק אחרי שנפרדנו הבנתי שהיה בזה הרבה יותר משחשבתי. אז אני לא רוצה להפיל את הסיפור שלי על שלך ורק אומר שמאוד התחברתי...
 
מסיבות שונות זה לא לעניין שאפרט פה.

אבל אני חושבת שכשמצב כזה קורה, זה לא קורה סתם. יש סיבות גדולות יותר מ"נסיבות" כאלה ואחרות. אבל אני חושבת שיש הסברים שונים למצב, לא רק כאלה בהם הוא מתבייש בך. אולי הוא מתבייש דווקא בבית ובהוריו, אולי הוא מפחד שהם יתערבו ואולי בכלל משהו בכיוון אחר לגמרי.
 
ממה שהוא אומר

לדעתו יש הרבה יותר פרטיות אצלי, יש לי טלויזיה בחדר, מחשב, ואצלו לעומת זאת לא. ככה שהוא אומר שהרבה יותר נוח אצלי... אוקיי, מסכימה, אבל לא תמיד צריך להתעסק עם מחשב/ טלויזיה...
 

elians

New member
חשבת ...

אולי הוא מתבייש בבית שלו? אולי הוא מתבייש במשפחה שלו? לא יודע מה אם כי ... אמרת שהוא מאוד מופנם ושתקן, מפה אני יכול להסיק שהוא אדם שלא משתף כל כך מהר, אם בכלל, יכול להיות שהוא רואה בבית שלו מעין שטח שהוא מפחד לחשוף אותו, גם בפני הבת זוג שלו. חשבת אולי לעשות לו הפתעה ולהיות אצלו בבית שהוא לא שם .. ולהכין לו משהו.. ככה שזה יהיה ברור מאליו כבר... והוא לא יוכל להגיד כלום? תוכלי לארגן משהו כזה עם ההורים שלו לא?
 

Norma Desmond

New member
לא מסכימה עם ההצעה האחרונה שלך

יכול להיות, כמו שכתבת, שהוא מתבייש בבית/ במשפחה שלו בדיוק בגלל זה לא מומלץ בכלל לנסות "להפתיע" אותו ולכפות עליו לעשות משהו אצלו בבית ללא ידיעתו. בטח לא לארגן משהו עם ההורים- אולי הם הסיבה בגללה הוא לא רוצה שהיא תגיע? הכי חשוב- לדבר. תקשורת. לא לתקוף אותו ולא לבוא בתלונות אלא להתעניין, באמת, להביע רצון לדעת אם משהו מציק לו ומה הסיבה בגללה הוא נמנע מלהזמין אותה
 

A d i 23

New member
../images/Emo45.gif

גם אני לא מסכימה. לא חושבת שלעשות משהו מאחורי גבו זה הפיתרון.. בכלל לא לעניין לדעתי.
 
גם אני חושבת שלא כדאי להפתיע

אותו בביתו
אבל מצד שני, זה היה מאוד מעליב אותי ש: א. הוא לא משתף אותי בסיבה האמיתית (הם חצי שנה יחד) ב. לא להכיר את הסביבה והמשפחה שלו במשך חצי שנה???
 
בקשר ל"הפתעה" אין מצב...

מכירה את המשפחה, כמו שכבר אמרתי- עיר קטנה, למדנו המון שנים יחד אבל כן, זה באמת מעליב כבר
 

Norma Desmond

New member
אין בכלל ספק בעובדה שזה מעליב../images/Emo45.gif

זו ממש הרגשה של "מנסה להסתיר אותה" ועוד מהאנשים שאמורים להיות הכי קרובים אליו (גם אם לא ריגשית- פיסית. הוא חי איתם באותו בית. הם בטח יודעים שיש לו חברה) לא ברור לי איך אפשר להמנע מלהפגיש את החברה שלך בחצי שנה האחרונה עם ההורים שלך? במיוחד כשהיא מבקשת לפגוש אותם
 

A d i 23

New member
את זה את לא יודעת..

יכול להיות שהם פנו אליו, יכול להיות שהיו שיחות ביניהם בנושא.. הם הרי לא יפנו אלייך ישירות.
 
למעלה