גילה. מאוד קשה להבליג כשאת מרגישה
פחות חשובה לבעלך מאימו. זה לא טיבעי שהבעל יהיה קשור לאימו יותר מאשר לאישתו. זה קשר חזק שקשה לך להלחם בו ואת גם לא יכולה לעשות כלום. לאחי היה קשר כזה עם אמא שלנו. לי זה לא שינה. להיפך הוא טיפל בה ולי זה היה נוח. אמי הייתה אשה טובה ומקסימה אבל די כפייתית. גיסתי נכנסה להסדר הזה, וידעה שאמי נמצאת במקום הראשון והיא קבלה את זה. אמי הייתה חכמה מספיק כדי להלל ולשבח את כלתי. כך שהיא לא כל כך כעסה עליה ועל אחי. כשאמי נפטרה, אחי היה באבל בערך 5 שנים. גיסתי הרגישה נורא, כי חשבה שמעכשיו היא תהיה במקום הראשון. אבל זה לא קרה, כי למרות שאמי נפטרה אחי לא החשיב את אישתו במקום הראשון, אלא את אמי המנוחה. כל כך חזק היה הקשר ביניהם. גיסתי נהגה להתלונן על כך באוזני. ואני מעולם לא סיפרתי את זה לאחי. כי הדברים לא נעשו בזדון. רק לאחרונה כשאחי עבר את האבל הוא מוכן שגיסתי תהיה במקום הראשון. בתקופת האבל הוא העלה 30 קילו במשקל בגלל שהיה מדוכא. רק עכשיו הוא עושה דיאטה ומתחיל לרדת במשקל. מה שאני רוצה לומר בסיפור של אחי, זה שאי אפשר לנתק את הקשר המיוחד של בעלך עם אמו. מין הסתם ידעת על זה כשהיית חברה שלו, אבל חשבת שאולי אחרי החתונה תהיי במקום הראשון, וזה לא קרה אחר כך חשבת שאם תהיה לו בת ממך הוא יעזוב את אמו. וגם זה לא קרה. ועכשין נמאס לך להעמיד פנים שזה לא חשוב לך. זה דורש טיפול מיקצועי. דרך אחת היא ללכת לייעוץ בעצמך. כי עברת שינוי ואת לא מוכנה יותר להיות כמו קודם במקום שני. דרך שניה היא ללכת לייעוץ זוגי. (לא נראה לי שבעלך יסכים). ודרך נוספת, שהיא ממש הדבר האחרון כששום דבר כבר לא עוזר, זה להפרד. את רוצה היום, להיות במקום הראשון אצל בעלך. לא אמו. ואת זכאית לזה. בהצלחה.