נמאס לי...

רעותי 17

New member
נמאס לי...

לא יכולה יותר. בא לי פשוט לצרוח! כבר שבועיים אני במצב הרוח הזוי למדי. מתעצבנת על כל דבר, בוכה מכל שטות. ["בואי מותק, תחכי בתור"- דמעות."אני שולח אותך לרנטגן"-דמעות. "אני לפניך"- דמעות. "מה המצב?"-דמעות וכן הלאה..] אני מנסה לתהות למה אני מריגשה ככה ואני לא יודעת. אני יכולה למצוא המון סיבות אבל משום מה, זה לא נראה לי זה. כבר שבועיים, אני עם ראש באדמה, צורחת על כלום וכל כולם. והם מנסים לעזור, באמת. אבל אף אחד לא מבין אותי, מה שמאוד הגיוני בהתחשב בזה שגם אני לא מבינה את עצמי. וזהו. נמאס לי. מגעיל לי, רע לי ואין לי איך להתמודד עם זה. בעעעעעעעעעעעעעע. אוווווווווווווף.
[הדבר היחיד הטוב שיצא מזה הוא שחזרתי לנגן, עד שגיליתי ששכחתי מלא ממה שידעתי וגם זה קצת עצוב.]
 
../images/Emo4.gif גם לי...

אבל אני דוקא יודע למה. החיים שלי פשוט תקועים באותו מצב כבר שלוש שנים, ואין לי שום כיוון שפוי שעולה על דעתי איך לצאת מזה. לא משהו שמניח את דעתי, ולא מישהו לבכות לו על זה... ואפילו לא חזרתי לנגן
אני חושב שצריך להחזיר את פינת האור וגאווה של יום.
 

likud1

New member
יש תקופות כאלו...

וכשהן מגיעות, יש מועקה כבדה על הלב, אבל צריך לזכור שאחרי זה מגיעה תקופה טובה, כל דבר פתאום נראה טוב יותר... מותר לצעוק, מותר לבכות, מותר לכעוס, לפעמים זה בריא ומשחרר. מקווה שהתקופה הקשה תעבור כמה שיותר מהר.
 

avitano

New member
רעותי ../images/Emo201.gif

עצוב לי לראות איך את מרגישה... נסיתי בין הדברים לנסות להבין מה קרה, אבל לא כל כך הבנתי... חשוב שתדעי, צריך להסתכל על הכל בפרופורציה לפעמים רע לנו וקורים לנו דברים או אסונות אבל אם בסופו של יום יש לך מיטה חמה לישון בה, משפחה וסביבה שתומכת בך ואכפת לה ממך... מצבך טוב... נכון, לפעמים מה שקורה לנו נראה כאילו סוף העולם קרב... אבל היי... סוף העולם עוד רחוק... ויש לך את הסביבה שלך, יש לך אותנו... את לא לבד... ומה שלא תעברי, את לא תעברי את זה לבד... שיהיה בהמון אהבה וחום.. אופיר..
 

רעותי 17

New member
ומה אם אני יודעת שהכל טוב

וכל בוקר מחדש אני מבטיחה לעצמי שהבוקר הזה יהיה אחרת ובכל זאת אני מרגישה נאחס? אני מתנתקת מאנשים, מתנתקת מהחברות שלי, לקחתי שבוע חופש ולא עשיתי בו כלום. לא יודעת.
 

avitano

New member
תראי...

קודם כל את מודעת לבעיה, מודעת לעצמך, שזה כבר טוב ואפילו מצוין... אולי הגישה שלך קצת לא נכונה? אולי את מנסה לשכנע את עצמך שיהיה טוב אבל לא מאמינה בזה באמת? אני לא יודע למה את מרגישה נאחס, יש סיבה ספציפית? משהו שאת רוצה לפרט? (אפילו לא על גבי הפורום) זה בסדר להתנתק זמנית מאנשים, גם אני כשאני בדיכאון לפעמים אני מעדיף להיות לבד ולא עם אנשים וחברים... ולקחת חופש ולא לעשות כלום? זה נראה לי מצוין :) אחלה זמן לנוח, לאגור כוחות... בואי ננסה ביחד לחשוב מה גורם לך להרגיש ככה? את יודעת, פעם נתקלתי בבחור שכל הזמן היה עצוב, כל הזמן אמר שרע לו והוא לא יודע מה לעשות אז שאלתי אותו מה בעצם מפריע לך? מה הבעיה? ואז הוא שם לב שהוא כבר כל כך נכנס לשגרה של להרגיש רע שהוא אפילו לא יודע על מה ולמה... הממ אני בדיוק שומע שיר.. ונראה לי מתאים לצטט אותו קצת עכשיו :) שיר של שלמה ארצי... (בביצוע עם עוד מישהי) "לא יודע, מה עובר לך בראש... לא יודע מה קורה באמת... נסיתי הכל, אפילו לשאול, לא יודע מה עובר לך בראש... לא יודע מה קורה באמת... לא יודע איך נתחיל לדבר נסיתי הכל, אפילו לכעוס, לא יודע מה קורה באמת... לא בוכה, אין כבר דמעות להרטיב... מדברת עם מי שמסכים להקשיב... הולך לי בגשם בין חצות לשלוש, ולא יודע מה עובר לך בראש..."
 

גנימדס

New member
לומדים להתמודד גם עם זה........

שיש רגעים כאלה, ויש סבות כאלה ויש אנשים שמפריעים ויש כאלה שאפשר לדבר אתם -ויש שלא ולפעמים את מרגישה רע. נאחס. נורא. ובא לך להתנתק ולקחת שבוע חופש. מותר. קחי שבוע חפש, חודש, שנה. לא תמיד בא לחייך לעולם.
 

dry red wine

New member
רעותי

יש משהו שמאוד מכאיב לך בחיים. כנראה זה משהו שאת רגישה אליו מאוד נראה לי שזו הסיבה שכרגע את לא ממש מוכנה להגדיר מהו. אני חושב שאם תדברי עם אנשים שאוהבים להבין אנשים, לאט לאט אתם תבינו יחד דברים.... אגב כנראה שהרבה מאוד מהאומנים הגדולים אכן יצרו מתוך כאב כך שאת בחברה טובה. אבל לענייננו אני מאמין שתוכלי להבין מה כואב לך בפנים, אם תדברי עם אנשים טובים.
 

רעותי 17

New member
זה לא שאני לא מוכנה..

אני פשוט לא יודעת. אני יכולה לשער, אבל אף אחת מהבעיות לא נראות לי זה באמת..
 
כמה עצוב

לראות אותך במצבך. אמש לקראת חצות חזרתי מבילוי שבת מקסימה בנגב וטרם הספקתי לקרוא תגובה על כך, עגד שראיתי את הודעותייך. רציתי לקדם אותך בברכת ברוכה השבה אך תחילה עלייך לשוב לעצמך. יבוכו כל הגולשים, שהגיבו כפי שהגיבו, כל אחד כפי ידיעתו וכפי נסיונו ואף אני לא אוכל להעיד על עצמי כבעל ניסיון רב בפתרון בעיות (הלוואי יכולתי לפתור את כל הבעיות שלי). עם זאת טוב, שחזרת אלינו. כיוון שאינני יודע, מה מעיק עלייך באמת, בוודאי לא אוכל להציע לך פתרון ואפילו לא להשיא לך עצה כלשהי או הכוונה לגורם המתאים. עם זאת אשמח לשוחח במסר אישי ואולי גם לחשוף כמה פרטים, שאינם עניין לפורום. ברצון אעשה כמיטב יכולתי לעזור, לו רק אדע, מה בדיוק מעיק עלייך. רעותי! שמרי על עצמך חזקה! העתיד עוד לפנייך ועוד תראי כל כך הרבה טוב, עד שתשכחי מכל הצרות שלך. בינתיים קראי את הודעותייך שנית ושימי לב לאופן החתימה שלך. זה לא מעודד במשהו?
ענק!
 

טוהרtoar

New member
../images/Emo201.gif צרת רבים...

גם אני נכנסתי בשבת האחרונה לאיזה סוג של "דיכי" לא ברור הקטע הקצת-מדאיג הוא שבשונה מבעבר, ה"דיכי" הזה נמשך גם לתוך יום ראשון. אבל ב"ה זה עבר... כנראה צריך להשלים כרגע עם העובדה שקטעים כאלו הם חלק אינטגרלי מהחיים פה. ולהאמין שזה עוזר במשהו. האמת ששמית לב שגם אני מנגן מתוך איזושהי סוג של "תרפיה" כשאני צריך.
 
למעלה