נמאס לי

[שקדייה]

נמאס לי../images/Emo88.gif

נמאס לי לשמוע כל הזמן ביקורת על התל אביבים. "שותים אספרסו" "חיים בבועה" "ממשיכים כאילו כלום" "אדישים" וכו'.... אז מה אני בתור תל אביבית אמורה לעשות כדי לרצות את "עמישראל". שאני ארד למקלט? שאני אברח לדודה חיפה או בשדרות? לא לשתות אספרסו? לא לאכול? לא לקנות? מצד אחד, כל אלו שנשארים בגזרות המופצצות- הם גיבורי ישראל. הם לא יתנו לאויב את התענוג בלהפריע לנו בשגרת החיים. אבל זה שהתל אביבים ממשיכים לחיות- זו אטימות. אדישות. מגעילים. האמת? אני כבר ממש לא יודעת איך להתייחס לכל ההאשמות האלו... זהו. מחר אני יורדת לטאטא את המקלט.

 

[פ א ב]

"תשברי את המלעיזים". תזמיני אותם ל

הצטרף אליך לאספרסו בקפה השכונתי.

 

[ניצנץ י]

מזל שאני מגבעתיים ../images/Emo122.gif

 

[פ א ב]

נקרע לי הלב. זה מתקשר לי למחשבה

שאם יש אזעקה במרכז, איך אני רצה להעיר את הגור ואז יורדת (יורדים) אתו במדרגות למקלט. (טפו, טפו, טפו)!

 

[דפי26]

פאב,מה זה התמונה הזאת?

מתי היא צולמה

 

[האמא של הנסיכים]

פיתרון יצירתי של תושבי נהריה

למצוקת המקלטים שיש להם

 

[פומפיה]

בהחלט יצירתי

איך זה שאחרי כל השנים בנהריה אין מקלטים מסודרים לכולם?

 

[galxia]

יש מקלטים, אבל איך אפשר לעלות לרדת

לעלות לרדת לעלות לרדת לעלות לרדת?!?!?!?! מה עוד שאין להם אזעקה! יש רק בומים..והרבה ..ולחיות במקלט ציבורי עם ילדים יום ולילה זה ממש ממש קשה. אז כן, נמצאים בבית וכששומעים את הבום עם כל חוסר ההיגיון שבזה אז רק הולכים לממד/ מקלט /או חדר מדרגות.

 

[האמא של הנסיכים]

זה בניין שנשארו בו רק 3 משפחות

ככה שהמשפחה שעשתה את זה אל חוסמת את הירידה לאף אחד

 

[f a i r y1]

הבנייה בנהריה היא לא בטחונית?

אני שואלת כי כאן בכל בית יש חדר בטחון, וגם כל שאר החדרים הם בנייה חצי-בטחונית; כך שרוב האוכלוסיה מוותרת על כל חוויית המקלט ואחרי הבום הראשון לכל היותר עוברת מהסלון לחדר השינה הבטחוני. המקלטים כאן מתוחזקים נהדר (למרבה ההפתעה), אבל כפי שאמרת - לא תענוג גדול לשהות במקלט עם כל השכונה; וכשהבלאגן כבר בעיצומו זה פשוט הרבה יותר בטוח להשאר בבית מאשר לצאת החוצה ולרוץ למקלט.

 

[galxia]

הבניה הבטחונית התחילה רק אחרי שנים

מסויימות - אאל"ט תחילת ה90...בכל מקרה בתים בני 30 שנה ומעלה..מה יעשו? ובנהריה יש הרבה שיכונים כאלה. הבנין שבתמונה דווקא לא נראה לי כזה כי בתמונה רואים מעלית

 

[d a p h n a]

עזבי, לא משנה מה קורה

תמיד יאשימו את מגזר "שותי האספרסו" בזה שהם ממשיכים "לשתות אספרסו" (תאמיני לי, גם בירושלים כל פעם שהיה משהו היו מאשימים את ה"שמאלנים שותי האספרסו" בכל מיני דברים . עד כדי כך שכשהיה פיגוע במעוז השמאל-שותה-האספרסו (קפה מומנט) אשכרה היו כותבים בעיתונות המקומית שהיו מופתעים שהמחבלים יעשו פיגוע במקום כל כך פרו-פלסטיני. לא חושבת שיש טעם להתייחס לזה ביתר רצינות. זה קצת כמו שכל פעם שיש ב-ynet כתבה על מסעדה אז יש מגיב או שניים שכותבים "אבל יש מיתון, אנשים בארץ רעבים, איך אתם בכלל מעזים לכתוב על מסעדות??". כי הרי ידוע שאם אנשים לא ילכו לאכול במסעדות והמסעדות ייסגרו אז זה מאוד ישפר את מצבה הכלכלי של המדינה ובכלל לא יגרום לאבטלה נוספת.

 

[s h i r i 1]

לא נראה לי שמישהו צריך להתנצל

על כך שהוא בחר לגור בתל אביב או בכל מקום אחר. במלחמת המפרץ אף אחד לא העביר ביקורת על הצפוניים, ועכשיו, אין סיבה להעביר ביקורת על התל אביביים שיחפשו...

 

[galxia]

הביקורת לא צריכה להיות על התל אביבי

אביבים...הביקורת צריכה להיות על אנשי הממשלה.. יש צורך להכריז מצב חרום, כשיותר ממיליון איש , כשחמישית מהאוכלוסיה, לא מנהלת שגרת חיים אלא תקועה ב"מרחבים מוגנים". כמה יישובים צריכים להצטרף עוד לרשימה? וזה עדיין לא יהיה חרום או יקרא מלחמה? היום רקטה בדרום הגיע למרכז אשקלון! מה שלפני שבועיים היה מבהיל נורא.. יישובים שלמים נמצאים במצב של טיווח והמדינה לא מגדירה את זה כמצב חרום, אנשים נאלצים להשאר בבית עם הילד שלהם כי אין קייטנה אבל הם לא יקבלו על זה כסף..אין בנקים , ותרופות צריך לבדוק מראש מאיפה אפשר להביא. לא התלאביבים אשמים -הם צריכים להמשיך בשגרתם! כמו גם כל מי שרק יכול.

 

[תולית מסטולית]

א.גלקסיה צודקת!

ב. תמיד יהיה מישהו שיגיד משהו על כל דבר אפשרי..לא?? ג. שקדייה, לא את הטבעת את המונח הנכון כ"כ לשחRRRRRRRRRRRRRRRRRRR? ד. תמיד טוב לטאטא קצת את המקלט..

 

[פומפיה]

אני מאוד מסכימה

שקדי, אני חושבת שמגוחך להפנות אצבע מאשימה לאלו שממשיכים בשגרה. להיפך, טוב שיש כאלו שיכולים... אבל הימים האלו דווקא עוררו בי ביקורת עצמית, ותחושה (וסליחה על הדעה הלא פופולרית) של "כמה ישראל". בשרשור אחר בפתחת אמרת, בצדק, שכל אחת כאן יכולה למצוא את עצמה במצב דומה, כמו אשתו של אודי גולדווסר. יותר ממיליון אנשים חיים עכשיו בפחד, עם קטיושות שמאיימות מעל ראשיהם. גבול הצפון הגיע לחיפה, אי אפשר לקבל את זה.. ואני לא יודעת מה הגבול שאפשר היה לסבול - איך זה שעד עכשיו רובנו לא התקוממנו על מה שקורה בשדרות? איך זה שלא דרשנו פתרון, כשמפעם לפעם נפלה קטיושה בנהריה או בקרית שמונה? התל אביבים צריכים להמשיך בשגרת חייהם, אבל חייבת להיות הבנה שזאת שגרה שאסור לנו לקבל.. שזה לא ייתכן שנתקומם רק כשהיא מגיעה אל הבית (הלא מטאפורי) שלנו.

 

[הילה_והגבר]

../images/Emo45.gif עם כל הכבוד לאספרסו, הבעיה היא

לא אנחנו. פעם אמרנו שקטיושות בקרית שמונה וקסאמים בישובי עוטף עזה זה בלתי נסבל. עכשיו זה היומיום. מי חשב שנגיע למצב שבו קטיושות בחיפה וקסאמים באשקלון הם שגרה שמתקבלת כ"לחימה" ולא כ"מלחמה" או "מצב חירום" ? מספר הקוים האדומים שנחצו אצלי בלב ב"לחימה" הזו הוא אדיר. וכל פעם אני אומרת, יאללה, וכל פעם אין אמירה נחרצת אלא עוד מבצע צבאי ועוד סיסמא. אז אני לא מרגישה צורך להתנצל על זה ששגרת החיים שלי נמשכת. זה מקרה שאני גרה בת"א ולא במקום אחר, במקרה שבעלי משרת כרופא עורפי של יחידה לוחמת ולא כרופא קרבי ולכן אינו מגיע לשטח, במקרה שסיימתי את שנה"ל ולכן הלימודים שלי או העבודה שלי אינם מושפעים ישירות מהמצב. לא מתנצלת על אף כוס אספרסו ואף דקה שבה ישבתי בביתקפה. אני כן מרגישה צורך להתנצל בפני כל תושבי הצפון והדרום על זה שהממשלה, הכנסת וכנראה גם הצבא לא מפנימים שחיפה ואשקלון אינם ישובי ספר, אינם פריפריה ואינם צריכים לחיות עם שגרה של לחימה. כי אני, עם כל האספרסו והשגרה, לא מצליחה להשתחרר מהמועקה ומהפחד ומתחושת החירום. גם בלב תל-אביב.

 

[ק ר ש י נ ד ו]

מה שהילה אמרה

(ועוד בתור צפונית!)

 

[f a i r y1]

צודקת

אבל בואי נתחיל מההתחלה: יש לי ביקורת מפה ועד להודעה החדשה על הצורה בה מציגה התקשורת את המצב - אם זו לא נפילה בחיפה זה לא רלוונטי. פשוט ככה. עבר עלינו כאן יום מטורף ועמוס נפילות, שלא הוזכר אפילו בחצי מילה בטלוויזיה/אינטרנט. אני באמת לא זקוקה לרחמי התקשורת או לרחמי עם ישראל בכלל, אז למה זה מעניין אותי? כי ביום הזוי שכזה, לדבר בטלפון עם מישהו ממרכז הארץ שהבטחתי לסיים משהו עבורו היום, להסביר לו שלא היה לי כאן רגע של שקט ולשמוע "מה? על מה את מדברת? לא היה אצלכם כלום!" זה מ-ע-צ-ב-ן. זה יוצר תחושה מגעילה (שברור לי שאין בה שמץ של מציאות רציונלית מבחינת רוב האנשים שמעניינת אותי דעתם) של "שווים יותר" ו"שווים פחות", "רגילים לסבול ושיסבלו בשקט" ו"חיפאים". התל אביבים? שותי האספרסו? אם זה היה מעשי מבחינתי כבר מזמן הייתי מצטרפת אליהם, אפילו מזמינה אותם לאיזה אספרסו או שניים. וכמוני, אני בטוחה שזה ברור, רוב מכריע של הנשארים לא עושים את זה מתוך גבורה, אלא מאלף ואחת סיבות אחרות; החל מלית ברירה וכלה בהעדפה להישאר בסביבה המוכרת גם כשהיא מאוד לא סימפטית. בשורה התחתונה, מהמקום המאוד צפוני בו אני יושבת, אני יכולה להגיד לך שהדבר האחרון שאני רואה בתגובה של עם ישראל למצב זו אדישות. אני מודה שכשאני נתקלת באיזה פורום בהודעה מסוג "היום עשיתי שופינג" או "יצאנו למסעדה לחגוג", ופתאום נזכרת בחוסר האפשרות שלי לעשות שופינג או לצאת למסעדה מתכווצ'ץ' לי הלב; אבל לא מכעס. סתם תחושת נאחס מעורבת בקצת רחמים עצמיים והמון רצון לשמוע כבר בכריזה את המא"ז אומר "חזרה לשגרה".

 

[נטלי של 3 מלאכים]

אז לאן אני צריכה להכנס ?

כי באילת הכל יותר רגיל מרגיל מה לעשות ? תשמעו אלה החיים נרצה או לא - הלב שלנו יותר מכואב על המצב אבל מה לעשות שהחיים ממשיכים ? פה חייבים לעבוד ולהמשיך בחיים - בטח שזו העונה הבוערת וצריך להביא תוצאות הביתה , אם למישהו יש בעיות זבש"ו אם המצב היה הפוך היה מאוד מעודד אותי לדעת שכולם בשגרה אם אנחנו נבכה לא ישגרו רקטות ? לא כי אם כן תגידו לי אני אבכה כל היום (בזה אני טובה

)