הולכת לקראת
New member
נמאס לי../images/Emo7.gif
בדרך כלל אני טיפוס אופטימי,אבל היום נראה כאילו כל השדים קמו עלי. אתם לא מכירים אותי כי אני חדשה כאן ואולי זו הסיבה שיותר קל לי להשתפך בפניכם. אני עצמאית,אמא לילד בן 3,בעלי עצמאי גם כן. אני עוסקת בתחום האמנות,מייצרת דברים ומוכרת אותם בירידים ובחנויות. כבר 10 שנים אני עוסקת בעבודה זו ועד לפני כשנתיים הרווחתי מצויין. קרו הרבה דברים,ילדתי,התחרות בשוק משתוללת והמכירות ירדו מאד. בעלי מרוויח מצויין וכל עוד הרווחתי מצויין לא היו לו תלונות. עכשיו כל מה שהוא רוצה זה ללמד אותי שיעור. הוא טוען שאני לא יודעת להתנהל טוב כלכלית,ולכן לא נותן לי גב. יש לי מינוס עצבני,בעוד שהוא צובר לו קופות גמל,קרנות פנסיה ומי יודע מה עוד,חי טוב,לא נמצא כמעט בבית,ישן לפחות פעמיים בשבוע מחוץ לבית(כי הוא עובד עד מאוחר ולמחרת יוצא לעבוד שוב באותו המקום,אז מעדיף לישון ליד מקום העבודה,אצל משפחה שלו)ובימים שהוא כן ישן בבית הוא מגיע הרבה פעמים מאוחר. אני צריכה להיות עם הילד בבית,ולכן מפסידה המון עבודה. אם זה ירידים שמסתיימים מאוחר ואז אין לי מי שיוציא את הילד מהגן(לפעמים ההורים שלי עוזרים,אבל לא תמיד הם יכולים). בקיצור,אני חיה כמו אמא חד הורית,אבל עם בעל שמגיע מדי פעם הביתה וכולו מלא תלונות כרימון. הוא טוען שאני צריכה למצוא עבודה מסודרת. אבל אני לא מוצאת עבודה מסודרת כיון שכל עבודה מסתיימת מעבר לשעות הגן,או שרוצים אחה"צ,ומכיון שבעלי כמעט לא בבית אין מי שיהיה עם הילד. בייביסיטר לא בא בחשבון כי אין לי ממה לשלם. בקיצור אני תקועה במן מעגל כזה שלעבוד בתחום שלי אני כמעט לא יכולה,למצוא עבודה אחרת אני לא מצליחה למצוא(ואל תשכחו שאני גם מחוץ למעגל העבודה 10 שנים,אז אין לי הרבה ניסיון,רק בתחום שלי,ובזה אני לא מוצאת,כי רוב עבודות השיווק מסתיימות אחרי שעות הגן ורוצים גם ערב). אז המינוס שלי ענקי,אין לי כמעט הכנסות,יש לנו חשבונות נפרדים(כי זה מה שהוא תמיד רצה וכל עוד הרווחתי טוב זה היה בסדר...) הוא גם פתאום החליט שאני צריכה להשתתף בהוצאות נוספות של הבית ,כדי שאקח יותר אחריות על עצמי,וע"י כך מגדיל לי את המינוס. הוא מאיים עלי שאם אני לא אעזור נעזוב את הבית שבו אנחנו גרים בשכירות(כי הוא אף פעם לא רצה לקנות בית) ונעבור לגור בבית של ההורים שלו,בעיר אחרת,ולי נמאס לעבור דירות וישובים. אני רוצה להתגרש כמובן,אבל אם עכשיו אני כמו אמא חד הורית מה אני אעשה כשאהיה באמת כזו ואצטרך לשלם את כל החשבונות שעכשיו מתחלקים בין שנינו,לבד? אני יודעת שאם היה לי זמן ושקט לעסוק בתחום שלי הייתי יכולה לעמוד על הרגלים,אך מכיון שאני צריכה גם לטפל בילד,אין מצב שאני יכולה להקדיש את מלוא הזמן לעיסוק שלי. אולי הייתי קצת מבולבלת אבל לפחות יש לי איפה לשפוך את הלב.
בדרך כלל אני טיפוס אופטימי,אבל היום נראה כאילו כל השדים קמו עלי. אתם לא מכירים אותי כי אני חדשה כאן ואולי זו הסיבה שיותר קל לי להשתפך בפניכם. אני עצמאית,אמא לילד בן 3,בעלי עצמאי גם כן. אני עוסקת בתחום האמנות,מייצרת דברים ומוכרת אותם בירידים ובחנויות. כבר 10 שנים אני עוסקת בעבודה זו ועד לפני כשנתיים הרווחתי מצויין. קרו הרבה דברים,ילדתי,התחרות בשוק משתוללת והמכירות ירדו מאד. בעלי מרוויח מצויין וכל עוד הרווחתי מצויין לא היו לו תלונות. עכשיו כל מה שהוא רוצה זה ללמד אותי שיעור. הוא טוען שאני לא יודעת להתנהל טוב כלכלית,ולכן לא נותן לי גב. יש לי מינוס עצבני,בעוד שהוא צובר לו קופות גמל,קרנות פנסיה ומי יודע מה עוד,חי טוב,לא נמצא כמעט בבית,ישן לפחות פעמיים בשבוע מחוץ לבית(כי הוא עובד עד מאוחר ולמחרת יוצא לעבוד שוב באותו המקום,אז מעדיף לישון ליד מקום העבודה,אצל משפחה שלו)ובימים שהוא כן ישן בבית הוא מגיע הרבה פעמים מאוחר. אני צריכה להיות עם הילד בבית,ולכן מפסידה המון עבודה. אם זה ירידים שמסתיימים מאוחר ואז אין לי מי שיוציא את הילד מהגן(לפעמים ההורים שלי עוזרים,אבל לא תמיד הם יכולים). בקיצור,אני חיה כמו אמא חד הורית,אבל עם בעל שמגיע מדי פעם הביתה וכולו מלא תלונות כרימון. הוא טוען שאני צריכה למצוא עבודה מסודרת. אבל אני לא מוצאת עבודה מסודרת כיון שכל עבודה מסתיימת מעבר לשעות הגן,או שרוצים אחה"צ,ומכיון שבעלי כמעט לא בבית אין מי שיהיה עם הילד. בייביסיטר לא בא בחשבון כי אין לי ממה לשלם. בקיצור אני תקועה במן מעגל כזה שלעבוד בתחום שלי אני כמעט לא יכולה,למצוא עבודה אחרת אני לא מצליחה למצוא(ואל תשכחו שאני גם מחוץ למעגל העבודה 10 שנים,אז אין לי הרבה ניסיון,רק בתחום שלי,ובזה אני לא מוצאת,כי רוב עבודות השיווק מסתיימות אחרי שעות הגן ורוצים גם ערב). אז המינוס שלי ענקי,אין לי כמעט הכנסות,יש לנו חשבונות נפרדים(כי זה מה שהוא תמיד רצה וכל עוד הרווחתי טוב זה היה בסדר...) הוא גם פתאום החליט שאני צריכה להשתתף בהוצאות נוספות של הבית ,כדי שאקח יותר אחריות על עצמי,וע"י כך מגדיל לי את המינוס. הוא מאיים עלי שאם אני לא אעזור נעזוב את הבית שבו אנחנו גרים בשכירות(כי הוא אף פעם לא רצה לקנות בית) ונעבור לגור בבית של ההורים שלו,בעיר אחרת,ולי נמאס לעבור דירות וישובים. אני רוצה להתגרש כמובן,אבל אם עכשיו אני כמו אמא חד הורית מה אני אעשה כשאהיה באמת כזו ואצטרך לשלם את כל החשבונות שעכשיו מתחלקים בין שנינו,לבד? אני יודעת שאם היה לי זמן ושקט לעסוק בתחום שלי הייתי יכולה לעמוד על הרגלים,אך מכיון שאני צריכה גם לטפל בילד,אין מצב שאני יכולה להקדיש את מלוא הזמן לעיסוק שלי. אולי הייתי קצת מבולבלת אבל לפחות יש לי איפה לשפוך את הלב.
