נמאס לי

נמאס לי../images/Emo7.gif

בדרך כלל אני טיפוס אופטימי,אבל היום נראה כאילו כל השדים קמו עלי. אתם לא מכירים אותי כי אני חדשה כאן ואולי זו הסיבה שיותר קל לי להשתפך בפניכם. אני עצמאית,אמא לילד בן 3,בעלי עצמאי גם כן. אני עוסקת בתחום האמנות,מייצרת דברים ומוכרת אותם בירידים ובחנויות. כבר 10 שנים אני עוסקת בעבודה זו ועד לפני כשנתיים הרווחתי מצויין. קרו הרבה דברים,ילדתי,התחרות בשוק משתוללת והמכירות ירדו מאד. בעלי מרוויח מצויין וכל עוד הרווחתי מצויין לא היו לו תלונות. עכשיו כל מה שהוא רוצה זה ללמד אותי שיעור. הוא טוען שאני לא יודעת להתנהל טוב כלכלית,ולכן לא נותן לי גב. יש לי מינוס עצבני,בעוד שהוא צובר לו קופות גמל,קרנות פנסיה ומי יודע מה עוד,חי טוב,לא נמצא כמעט בבית,ישן לפחות פעמיים בשבוע מחוץ לבית(כי הוא עובד עד מאוחר ולמחרת יוצא לעבוד שוב באותו המקום,אז מעדיף לישון ליד מקום העבודה,אצל משפחה שלו)ובימים שהוא כן ישן בבית הוא מגיע הרבה פעמים מאוחר. אני צריכה להיות עם הילד בבית,ולכן מפסידה המון עבודה. אם זה ירידים שמסתיימים מאוחר ואז אין לי מי שיוציא את הילד מהגן(לפעמים ההורים שלי עוזרים,אבל לא תמיד הם יכולים). בקיצור,אני חיה כמו אמא חד הורית,אבל עם בעל שמגיע מדי פעם הביתה וכולו מלא תלונות כרימון. הוא טוען שאני צריכה למצוא עבודה מסודרת. אבל אני לא מוצאת עבודה מסודרת כיון שכל עבודה מסתיימת מעבר לשעות הגן,או שרוצים אחה"צ,ומכיון שבעלי כמעט לא בבית אין מי שיהיה עם הילד. בייביסיטר לא בא בחשבון כי אין לי ממה לשלם. בקיצור אני תקועה במן מעגל כזה שלעבוד בתחום שלי אני כמעט לא יכולה,למצוא עבודה אחרת אני לא מצליחה למצוא(ואל תשכחו שאני גם מחוץ למעגל העבודה 10 שנים,אז אין לי הרבה ניסיון,רק בתחום שלי,ובזה אני לא מוצאת,כי רוב עבודות השיווק מסתיימות אחרי שעות הגן ורוצים גם ערב). אז המינוס שלי ענקי,אין לי כמעט הכנסות,יש לנו חשבונות נפרדים(כי זה מה שהוא תמיד רצה וכל עוד הרווחתי טוב זה היה בסדר...) הוא גם פתאום החליט שאני צריכה להשתתף בהוצאות נוספות של הבית ,כדי שאקח יותר אחריות על עצמי,וע"י כך מגדיל לי את המינוס. הוא מאיים עלי שאם אני לא אעזור נעזוב את הבית שבו אנחנו גרים בשכירות(כי הוא אף פעם לא רצה לקנות בית) ונעבור לגור בבית של ההורים שלו,בעיר אחרת,ולי נמאס לעבור דירות וישובים. אני רוצה להתגרש כמובן,אבל אם עכשיו אני כמו אמא חד הורית מה אני אעשה כשאהיה באמת כזו ואצטרך לשלם את כל החשבונות שעכשיו מתחלקים בין שנינו,לבד? אני יודעת שאם היה לי זמן ושקט לעסוק בתחום שלי הייתי יכולה לעמוד על הרגלים,אך מכיון שאני צריכה גם לטפל בילד,אין מצב שאני יכולה להקדיש את מלוא הזמן לעיסוק שלי. אולי הייתי קצת מבולבלת אבל לפחות יש לי איפה לשפוך את הלב.
 

n o g a1

New member
מבולבלת

את לא! כואב לקרא . הולכת לקראת שנוי , זה ברור - לכאן או לשם .
 

רות 2

New member
לכל דבר זמן ופתרון...במיוחד זמן ..

כיון שאת במינוס כיון שלך אין עבודה ......... האם שאלת אותו פעם ..במצבי הנוכחי איך אתה יכול לעזור במה אתה משתתף?.... ניראה שאת גם תופסת טרמף על העמדה /דיעה ""שכל עבודה מסתיימת מעבר לשעות הגן" את רוצה ואולי אף בצדק ... לעסוק בתחום שלך ושאת אוהבת.. אם הוא רוצה כל כך שיויון בכל הנוגע להוצאות הבית ... ניראה יהיה נכון אם תדרשי גם שיויון בכל הנוגע על שמירה על הילד על מנת שגם את תוכלי לצאת לעבודה בירידים בשעות לא שעות ... ואו שישתתף בהוצאות הביביסיטינג .... ניראה כי את נתת לסוג מערכת היחסים הזאת שהביאה אותכם להיות בסך הכל שותפים לדירה והוא תופס טרמפ על" תנאי עבודה" שמאפשרים לו חיים כפולים .. וגם ניראה כי זו דרכו ללחוץ עליך לעבור ולהתגורר בקירבת מקירבת מקום לאמו משפחתו עבודתו .... אולי אני טועה .. ??! רק תסבירי לי איפא כתוב מי החליט למה זה כך... הגישה הזאת"אני צריכה לטפל בילד" ... למה לא אנכנו?... משהו בהחלט דפוק במערכת היחסים הזאת ... שבניתם אבל אולי אני טועה ...? אגב אם תחליטי להתגרש למרות החשבונות הניפרדים .... הוא מחויב במזונות לילדו ובדאגה לקורת בית עבור בנו על פי חוק ... איך שהו ומשום מה ניראה לי שאת זו שמאפשרת לעצמך והוא כמובן מעודד זאת שלא להתפתח בגלל הילד ... בגלל שעות עבודה לא מתאימים של גן ... בגלל שהוא עובד קשה .. בגלל ובגלל.....ובגלל שבי קצת בפורום הזה וראי כמה נשים חד הוריות נפלו כלכלית וקמו שוב נפלו וקמו שוב ... ואף התפתחו.... לא חס וכרפס אינני מעודדת אותך לגירושים אך בהחלט מעודדת להאמין בך וביכולתך אם רק תתעקשי על קצת שיויון במערכת החובות כלפי הילד, הבית ,והשיתוף,והזוגיות ......
 
אני לא

תופסת טרמפ על שעות הגן,זו פשוט המציאות שאני נתקלת בה כיון שאני מחפשת עבודה הרבה זמן,לא מאתמול. הוא טוען שיון שההכנסה שלו בטוחה ושלי לא(כי אף פעם אי אפשר לדעת כמה אני ארוויח),אז אני צריכה להיות בבית והוא מקבל עבודות בכל שעה שרק ניתן,ולכן אין על מה לדבר לגבי שיוויון בשמירה על הילד. ברור שמשהו דפוק במערכת יחסים הזאת,הרי הוא בעלי ואמור להיות שותף מלא בהכל,ןלא לראות את אשתו נכנסת למינוסים מכיון שהיא "לא מתנהלת נכון כלכלית". כל עוד גם אני הרווחתי הכל היה טוב ויפה וזה לא הפריע לי,אולי פה היתה הטעות שלי,שהייתי צריכה מראש לדרוש שהכל יהיה משותף,ולא לרחם עליו כי הוא עובד קשה ולאפשר לו לחיות כמו רווק. השאלה היא איך אני מוצאת עבודה בלי לפגוע בילד? ואין לי בעיה לעבוד בכל דבר. ומה זה מחויב לקורת גג לבנו?סיכמנו שאם נתגרש הוא ישלם מזונות של 2000 שקל...
 

רות 2

New member
מה זה לפגוע בילד ?.....מבחינתך ?..

יש מאות נשים שיוצאות בבוקר חוזרות משהו כמו 16.00 ואפילו 17.00 מכורך הנסיבות ... 35 או 40 אחוז מסך משכורתן הולכת על מעון יום עד שעה 16.00 אבל ....... הן מסופקות מבחינה אישית הם אפילו מצליחות להכניס איזה קורס או חוג ... האם הן פוגעות בילד ..... יש כאלה שתגדנה שכן כי הן ומי כמוהי יודעת .... נקרעות כל יום וכל שעה מצפונית ורגישית בין רצונן להיות עם הילד לבין רצונן לפתח קרירה ואו להעשיר עצמן בעוד משהו חוץ מלידה וילדים...
 
הכוונה שלי היתה

לפגוע בילד בכך שהוא הולך לא לראות את שני ההורים שלו. אני לא מרגישה טוב עם זה שאבא כמעט לא בבית ועכשיו אמא גם נמצאת בעבודה עד מאוחר. אין לי בעיה לעבוד עד 1600,רק שתימצא כבר העבודה הזאת. בנתיים נתקלתי רק בעבודות שרוצים גם ערב
 

childman1

New member
זה חשוב לשפוך את הלב וכדי שלא

תרגישי שלאף אחד לא איכפת אז הנה....ההתיחסות שלי באמת כתבת קצת מבולבל אבל הצלחת להעביר את התחושה שקשה לך. לדעתי כשיש חשבונות נפרדים זה מעיד שאין ביטחון בקשר וכל אחד משאיר לעצמו פתח מילוט. בזוגיות טובה לא אמורים להחזיק בחשבונות ניפרדים מכוון שהכל הולך לתא משפחתי אחד, ההכנסות וההוצאות. תנסו ללכת ליעוץ זוגי אולי זה יעזור לקשר בינכם. לפעמים זה מצליח...
 

רות 2

New member
התנהלות כלכלית ניפרדת לא מבטא

זוגיות לא טובה או חוסר ביטחון ... מה שמבטא זוגיות לא טובה בנושא זה לפחות ... זה איך בן הזוג מגיב / עוזר/מתחלק/ מפרגן כאשר זוגו/תו נימצאים במשבר כלכלי...
 
תעצרי רגע!

נראה לי שמרוב מירוץ אחרי סגירת המינוס, את לא ממש מגיעה לעיקר: יש לך ילד ויש לך בעל, שניהם זקוקים, צריכים וראויים לתשומת לב מהם כמו שאת ראוייה מהם. אם נניח היית עוצרת לרגע ומנסה אפילו לשנות כיוון, נניח ללמוד משהו או לעסוק באיזו משרה חלקית בעבודה שתכניס לך משכורת קבועה ותאפשר לך להיות עם המשפחה שלך. לפי מה שאת מתארת, בעלך לא בדיוק מודע לאפשרות הממשית שאת אכן תקומי ותעזבי, אולי כדאי לחשוב על טיפול זוגי ושיקום המערכת שלכם לפני שאתם חושבים על פרידה. וככה בשביל לחזק אותך אז תדעי שלגדל את הילד זה לא פחות קשה ולא פחות חשוב מהעבודה שבעלך עושה לצורך הפרנסה.
 
כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון

מה זה עצרי רגע? אני מוציאה את הילד מהגן ונמצאת איתו עד שהוא הולך לישון,אז מה זה לא נותנת לו תשומת לב? ולגבי בעלי?מי אמר שאני לא נותנת לו תשומת לב? הבעיה היא שהוא לא בבית כדי לקבל אותה... משרה חלקית אני לא מוצאת,אולי אמצא,אבל בנתיים אין.ואני מחפשת הרבה זמן.
 
הסברת נכון מאוד

ברצף הכתיבה שלך, כתבת כמו תוך כדי ריצה, לחץ, תיארת חיים של סיר לחץ ממש כמו סערה שמתחוללת בבפנוכו שלך... לכן אמרתי תעצרי יש לך ילד ויש לך בעל, שניהם זקוקים, צריכים וראויים לתשומת לב מהם כמו שאת ראוייה מהם. כמו שאת ראוייה...... ולא אמרתי חלילה שאת לא נותנת צומי לילד.....
 
איך בעלך בתחומים אחרים שקשורים לחיי

נישואין, ולאו דווקא פיננסים - איך הוא בתור חבר - בלהקשיב, איך הוא בלתת חום , איך הוא בתחום המיני, איך הוא בתחום הרוחני - בלדבר איתו ולמצוא תחומי עניין משותפים? אמנם אני מבינה שהמצב לא משהו כרגע, ואתם לא בדיוק יוצא לכם להפגש ולחוות בתחומים האלה, אבל, צריך לשים לב אליהם, למבט המלא של הנישואין, כי אולי אם בנקודות אחרות, שכרגע לא רואים מרוב שחיקה הוא בן מוכיח את עצמו, אז אולי כן שווה לעבוד על הזוגיות.. אני מאוד מבינה אותך ואת הכאב שלך, אני גם מגדירה את עצמי בתור הולכת לקראת, ולפני שנתיים עברתי משבר דומה, כשבמשך חצי שנה חיפשתי עבודה, ומי שאומר לך הוצאת הילד מהגן זה תירוץ , אני מצטערת לומר לו שהוא טועה והמצב בשוק בכלל, ולאמהות עובדות בפרט קשה . ובייחוד כשיש לך את המקצוע הספציפי שלך שאת מתמצאת בו. כל כך מוכר לי. וכל הראיונות עבודה האלה, כל כך לא מוסיפים לבטחון העצמי. אני ממש מקווה בשבילך שתמצאי משהו שהולם את כישוריך, וככה יעלה לך הבטחון העצמי
 
../images/Emo51.gif דובת פנדה

לגבי התחומים האחרים.... תראי,הוא איש מקסים מצד אחד,אבל איש מאד קשה מצד שני.הקסם שלו מתפזר הרבה בחוץ,בבית הוא מאד קשוח. אכן יש שחיקה,והרבה דברים עליהם אני לא מוכנה כבר להבליג,ולכן אני לא רוצה ייעוץ,כי הדברים העקרוניים לא ישתנו.
 
תגידי, את לא נשואה במקרה לבעלי...;-

נשמע כל כך מוכר - בחוץ כולם אומרים תמיד שיש לי בעל מקסים
 
וגם אומרים לך...

מה את רוצה ממנו?הוא כל כך בסדר..... רק השבוע בכיתי למישהי שמכירה אותנו המון זמן על כך שהוא לא נותן לי כבוד,אז היא היממה אותי כשאמרה לי - זה נכון,הוא אף פעם לא נתן לך.... דא....? לא יכולת להגיד לי את זה קודם?
 
מלא קסם בחוץ וקשוח בבית...

למה זה מוכר לי כל כך?! אה, כן, נזכרתי. נתקלתי בתיאור הזה בספר "מילים הורגות". שם הם מתארים כל מיני מקרים ובינהם כזה. "איש קשה" זה ביטוי שמשמש הסוואה לאדם שמתעלל רגשית. עדיין לא שמעתי בחיים שלי על משפחה נורמאלית שבה בן זוג אומר לאישתו "תסתדרי לבד עם המינוס". נדמה לי שעל פי הכתובה מחובתו של גבר לכלכל ולפרנס את אישתו ולדאוג לכל צרכיה, לא?!
 
נשמע טוב הספר הזה - האם הוא באמת

מציע פתרון כלשהו איך להתמודד מול בן זוג שמשתמש באלימות מילולית?
 
דיייייייייייייייייייייי כבר

{סאמק.......} נמאס??? לך קומי ולכי. שונאת אנשים חלשים שנתקעים בחור שהם לא מצליחים לצאת ממנו בגלל "הנסיבות"..... פפפפפפפפפפפפפפפפפ. מי הוא שיחליט אם לקנות בית? מי הוא שיאיים עלייך לעבור לאמא שלו? מי הוא שיטיל עלייך סנקציות כלכליות? סאמק........ כדור פגז ישר מהקנה לתחת שלו.
 
למעלה