נמאס לי!!!!../images/Emo178.gif
טוב אז פעם ראשונה שאני כותב כאן, אני מרגיש שאני חייב לפרוק את מה שיושב לי בלב כי אחרת לא יהייה טוב. ונראה לי שזה המקום המתאים. אז קצת רקע, בן 19, חייל. בארון פחות או יותר ויש לי חבר כבר 3 חודשים בן גילי. לפני שהכרתי אותו, הייתי בקשר עם אנשים בוגרים יחסית (25-30) וזה היה נחמד אבל אף פעם לא הצליח להחזיק מעמד יותר מדי זמן, נמאס במהרה, וגם ככה אין הרבה במשותף. בכל מקרה, מאז שאנחנו צמודים אז באמת שאני מרגיש שהכל במקום, אבל יש פעמים שאני פשוט לא יודע מה נסגר והלוואי שהייתי יכול לעבור צד. רק בשביל להמנע מההרגשה הזו. אני חושב על זה הרבה ולפעמים זה גורם לי לכאב פיזי ממשי. אני מאמין בו והכל אבל לפעמים יש לי תחושה כאילו הוא מסתיר ממני דברים, במיוחד למה שקשור לעבר שלו, למה שקשור לידידים שלו שבעבר היה בינהם סוג של קשר רומנטי, או סתם סטוץ שהפך לידיד... מצד אחד הוא אוהב, ומצד שני אני מרגיש שיש פער. ממש מלטף ומשקר. הוא חשוב לי ואני לא רוצה לוותר עליו, כי באמת שלא אהבתי ככה, ואף אחד מעולם לא עניין אותי בצורה כזו. אין דקה שאני לא חושב עליו. איך אני יכול להתנער מההרגשה הזו?
טוב אז פעם ראשונה שאני כותב כאן, אני מרגיש שאני חייב לפרוק את מה שיושב לי בלב כי אחרת לא יהייה טוב. ונראה לי שזה המקום המתאים. אז קצת רקע, בן 19, חייל. בארון פחות או יותר ויש לי חבר כבר 3 חודשים בן גילי. לפני שהכרתי אותו, הייתי בקשר עם אנשים בוגרים יחסית (25-30) וזה היה נחמד אבל אף פעם לא הצליח להחזיק מעמד יותר מדי זמן, נמאס במהרה, וגם ככה אין הרבה במשותף. בכל מקרה, מאז שאנחנו צמודים אז באמת שאני מרגיש שהכל במקום, אבל יש פעמים שאני פשוט לא יודע מה נסגר והלוואי שהייתי יכול לעבור צד. רק בשביל להמנע מההרגשה הזו. אני חושב על זה הרבה ולפעמים זה גורם לי לכאב פיזי ממשי. אני מאמין בו והכל אבל לפעמים יש לי תחושה כאילו הוא מסתיר ממני דברים, במיוחד למה שקשור לעבר שלו, למה שקשור לידידים שלו שבעבר היה בינהם סוג של קשר רומנטי, או סתם סטוץ שהפך לידיד... מצד אחד הוא אוהב, ומצד שני אני מרגיש שיש פער. ממש מלטף ומשקר. הוא חשוב לי ואני לא רוצה לוותר עליו, כי באמת שלא אהבתי ככה, ואף אחד מעולם לא עניין אותי בצורה כזו. אין דקה שאני לא חושב עליו. איך אני יכול להתנער מההרגשה הזו?
