נמאס לי !!! מה עושים?

[מלאת תקוות]

אני כל כך מסכימה איתך!!!

אני חושבת בדיוק כמוך ואתה פשוט מחזק אותי בדעה!

 

[arana1]

ואם השוני בולט אז מה ?

ברגע שמתארים את הסיבה לשוני כלקות אז הנזק הנגרם לילד, וגם לחברה, הוא מטורף לחלוטין

אם במקום לתאר ולהתייחס לסיבה לשוני כאל לקות ואל פגם נשאיר לסביבה להתמודד עם מה שנגזר ממנו אז החברה תשתנה לטובה
כל עוד נדיר את כל מה ששונה מהתחום האנושי לא רק ששום דבר טוב לא יקרה כאן אלא שזו הדרך הכי קצרה והכי מהירה להנציח ולהעמיק את הרוע

חושב שאנשים אמורים היו לדעת כבר מזמן שלא רק שזו לא הדרך אלא גם למה הדרך שאת מציעה כאן היא הכי לא ראוייה בעולם

 

[הירושלמית מירושלים]

בעיני להסביר שהילד זקוק להתחשבות מיוחדת מסיר מכשול בפניו

שלא עומד בפני שאר הילדים.
אנשים נדחים משוני ומפחדים ממנו, זו תגובה אוטומטית ואי אפשר להשפיע עליה בצורה טלפטית.
יש אנשים יותר מקבלים ופחות אבל לדעתי רובם ככולם של האנשים,
אם הם ידעו את הסיבה לשונות, לדעתי הם דווקא יתאמצו *יותר* לעבור את המחסום הראשוני הזה,
יהיו פחות שיפוטיים ויותר מבינים ובתגובה לילד יהיה קל יותר לתקשר.
כמו לשים רמפה בשביל ילד עם כיסא גלגלים.
&nbsp
אני בכלל לא אומרת להדיר - אני אומרת להסביר.
&nbsp
סיטואציה כמו זו שתוארה כאן, אפשר להבא למנוע או לפחות למתן, אם מתקשרים בצורה ברורה לסביבה מה היינו רוצים שיקרה כשהם נתקלים בשונות של הילד.
אני יכולה להגיד לפחות מהניסיון האישי שלי - שברור לי שהחברים, המשפחה, האנשים שאנחנו נפגשים איתם על בסיס קבוע במסגרות שונות - מתאמצים בעקבות ההסברה הרבה יותר בשביל הילד שלי, מאשר אם הם לא היו יודעים.
מתאמצים גם בשביל לעמוד מול הדחיה האינסטינקטיבית ממה שמרגיש מוזר וגם בשביל להבין אותו.
ואני מאמינה שכל החוויות החיוביות האלו מצטברות וכשהוא יתקל בעתיד בקשיים על רקע השונות שלו, עדין יהיו שם גם ההתנסויות הטובות ויחזקו אותו.
וגם אם לא - יותר נעים לחיות ככה *עכשיו*. לי, לו, לנו כמשפחה.
&nbsp

 

[arana1]

בעיני לא

וברגע שאת מסבירה את הצורך בהתחשבות דרך העובדה שהוא לקוי אז את מנציחה את מנגנוני ההדרה והאפליה
כי מעתה אנשים יתחשבו בו, אם בכלל, רק בגלל שהוא דפוק בראש, ואני לא מאחל לך או לאף אחד אחר גורל כזה, גרוע ממוות

זה גם פסול אתית ומוסרית ואנושית מכל בחינה
אז נכון
יש קשיים
עם קשיים צריך להתמודד

אני לא מסתובב עם "טלאי צהוב", אנשים לא יודעים שאני אוטיסט, ולכן הם צריכים לגייס מעצמם את היצירתיות והסובלנות ולהתמודד עם מה שמוזר ומשונה ומפחיד אותם
לרוב הם נכשלים בכך
מעדיף להיכשל מאשר להצליח בצורה שאת ואחרים מתווים כאן
כי לטווח ארוך הצורה הזאת היא הכשלון הכי נורא
ומטילה על הילד מעמסה בלתי אפשרית של עוול נורא ואיום

הילד צריך לדעת שהוא בסדר
שהוא שונה אבל אינו לקוי
להעמיס על הילד התמודדות גם עם חוסר קבלת הסביבה וגם עם חוסר קבלת העצמי שלו זה הדבר הכי איום והכי נורא
וזה מה שמביא להתנהגות מאוד בעייתית אצל אוטיסטים
כי אי אפשר לשים אדם, בוודאי לא ילד קטן, במצב שבו אין לו פנים ואין לו חוץ, ועדיין לצפות ממנו להתנהגות מופתית
זה פשוט מופרע

 

[הירושלמית מירושלים]

אני לא מבינה, אם אבא שלי הוא נכה ברגליו וצריך מכשיר מיוחד

בשביל ללכת, אז הוא אמור להגיד לעצמו שהוא לא לקוי או נכה, אלא רק שונה?
או שברור שהוא לא יכול ללכת כמו כולם ולכן הוא צריך התחשבות מיוחדת כמו הנגשה?
זה לא "מנציח" הדרה ואפליה? כי בדרך האחרת באמת אף אחד לא חושב לשנות משהו בשביל שלאבא שלי יהיה קל יותר להגיע למקומות, אז הוא "מתמודד" עם המציאות בזה שהוא נמנע מלהגיע למקומות לא מונגשים.
אז זה כן מייצג קבלה חברתית יותר טובה?
&nbsp
ולמה מי שלקוי קשב וריכוז ולא יכול לעבוד ב"אופן ספייס" לדוגמה,
רצוי ש*הוא* יבקש שיתנו לו לעבוד בסביבה שקטה כי הוא פשוט לא מסוגל לעבוד בסביבה כזו.
במקום למשל לנסות שהסביבה שלו תבין איכשהו שיש לו הפרעת קשב ואיכשהו תתאים את עצמה בלי שהוא יגיד מילה? כי זה ממש יקרה...
אז הוא לא אמור לדעת שיש לו *הפרעת* קשב, שהיא ליקוי נויירולוגי במוח? ולא "שוני"?
בסדר, הליקוי הזה מביא איתו דברים רעים וטובים כאחד, אבל הוא דורש הבנה, הוא דורש הגדרה, הוא דורש שהאדם יהיה מסוגל להסביר לסביבתו מה הדברים שהוא זקוק להם כדי לממש את הפוטנציאל שלו במלואו.
אחרת, מאוד בפשטות, דברים שיכולים להיות נהדרים עבורו ימשיכו להיות חסומים בשבילו בגלל ה*לקות* שלו.
&nbsp
אותו דבר עם לקויות למידה. שהן לקויות ולא "שוני".
&nbsp
חברה לא מתמודדת עם שוני באמצעות הכלה.
חברה ממתמודדת עם שוני בדרכים שלא תורמות ומקדמות כלום בשביל אנשים עם צרכים מיוחדים.
&nbsp
אתה, כאדם בוגר ומבוגר תתמודד בדרך שלך. שאני משערת שרצופה בכאבים שלפחות את חלקם הייתי מעוניינת לחסוך לילד שלי אם רק אפשר.
&nbsp
אני מצידי, כן אמשיך להסביר את הלקות של הבן שלי לעולם,
כי זה מה שלדעתי יוריד מחסומים בפניו ויאפשר לאנשים להכיר את האיכויות האנושיות הנפלאות שלו בצורה יותר טובה ויהיה יותר טוב בשבילו. קודם יתחשבו בו בגלל הלקות ואח"כ יראו כמה הוא מתוק ונהדר. אם רק יתרחקו ממנו בגלל זה, הם אף פעם לא יוכלו לראות את הנפלאוּת שבו.
&nbsp
אני לא קוראת לו ולא רואה בו לא "דפוק בראש" ולא "נכה במוח".
אם הייתה לו הפרעת קש"ר, לא הייתי שמה עליו "טלאי צהוב", כן הייתי מסבירה לביה"ס את משמעות ההפרעה הזו ואיך להתמודד איתה ואיך לעזור לו.
לא רואה עם זה שום בעיה.
&nbsp
&nbsp

 

[arana1]

את, ואחרים, לא מבינה ולא מבינים, שאוטיזם אינו נכות

ושלתייג שונות כנכות זה גרוע מפשיזם

זה שנכים הם שונים לא אומר ששונים הם נכים
יש לי תחושה שאת פשוט מיתממת כאן או שהולכת על דמגוגיה בזמן שאמור להיות לך ברור מראש שכל אדם יכול לסתור אותך בלי שום בעייה

יש הבדל עצום בין הנגשה לנכים לבין סובלנות לשונים
הבדל עקרוני שקיים למרות המשותף בין הדברים
שאחד הדברים שהכי חוסמים את הנגשת המרחב הציבורי לאוטיזם זה תיוגם כנכים רק בגלל שהם שונים
שזה מה שאת, ובעלי המקצוע, עושים

אני לא יכול לעבוד באופן ספייס, אבל זה לא בגלל שאני לקוי קשב וריכוז, אלא פשוט בגלל שאני מאוד רגיש לצלילים ורעשים, רגישות אינה לקות, רק בחברה בהמית לחלוטין, כחנית ואטומה, רגישות = לקות
מעסיקי התחשבו בצורך שלי לעבוד בביית לא בגלל שאני נכה או לקוי אלא בגלל שהראיתי להם שזה משתלם להם להתחשב ברגישות שלי
אם את ואחרים יקראו לרגישות שלי לקות אז אני אקרא לכם אנשים רעים ומחורבנים וטיפשים מאוד
כמו שראוי וצריך לקרוא לכם

אין דבר כזה הפרעת קשב ואף אחד לא איתר מעולם שום פגם אורגני במח שגורם להפרעה כזאת
יש אנשים עם קשב שונה
אלא שבגלל שמי שמתחזים לרופאים ואנשים מקצוע הם סתם פשיסטים נחותים הם לא מסוגלים לעכל עובדה כל כך פשוטה ומהותית וחשובה
גם לחברה וגם לפרט

חברה אמורה להתמודד עם שוני דרך הבנת מהותו
דרך הכללת הפרטים המחוננים בתפישה מקורית כחלק אינטגרלי ממנה
זה ההבדל
היחיד
בין החברה הצפון קוריאנית שאליה את שואפת להשתייך לבין חברה הומנית

כאבי ההתבגרות שלי וקיומי נובעים ממקור אחד ויחיד
מגישות כמו שלך

להסביר לסביבה שהילד והאדם מתנהג בצורה מסויימת כי הוא סובל מלקות או פגימה שהופכת אותו למישהו שלא מבין איך אנשים צריכים להתנהג זה בדיוק כמו לתפור לו טלאי צהוב על החולצה

 

[הירושלמית מירושלים]

טוב, יש לי מה להגיד, אבל אם אתה מתחיל

לקלל ולהשמיץ, תמשיך לנהל את הדיון הזה עם עצמך, אפרופו תקשורת.
&nbsp

 

[arana1]

לא קיללתי ולא השמצתי אף אחד, אפרופו תקשורת

אם לך או לכל אחד אחר יש טיעונים שמוכיחים שאוטיזם הוא נכות או לקות או שהפרעת קשב היא כזאת אז את או הוא או הם מוזמנים לשטוח את השטויות שלהם ואני מבטיח להסביר לך למה ואיך ואיפה את טועה לחלוטין
ולמה ואיך ואיפה הטעות שלך גורמת לעוול ולסבל ולנזק עצום לאנשים נפלאים שיופיים נשגב מבינתך ומבינת המתייגים

 

[dina199]

מבוגרים יודעים שהמטפלות עובדות קשה כל היום.

אבל זה לא נותן הצדקה למטפלות (או כל אדם שעובד קשה) לצעוק על ילד בן 6 (או כל ילד) בסוף היום רק כי הילד אמר משהו שהם לא אהבו (אנשים בדרך כלל מגיבים רע מאוד על אמירת אמת

).
המבוגר הוא 'המבוגר האחראי' , וילד בן שש הוא 'חסר ישע' שלא מבין הרבה דברים כולל כמה עייף המבוגר שעומד מולו שעבד קשה כל היום.
ילד יודע דברים מיידיים כמו אם אחותו הקטנה צמאה, צריך לתת לה לשתות.

 

[dina199]

את כן כל החיים תצטרכי להסביר.

לא כי את או הילד אשמים במשהו, אלא בגלל הבורות של האנשים.
ואל תתנצלי אף פעם. הסבר זה לא התנצלות. אין לך שום סיבה להתנצל על בורות (וגם על התנהגות מגעילה) של אנשים אחרים.