הדוגמאות לא מהדמיון שלי אלא
מפסיקת ביהמ"ש והפרשנות המשפטית העכשווית. ז"א, לאור העובדה שברור לך שאת אותם תנאים חרא תקבל בלאומי, בבנק למסחר, בדיסקונט, בפועלים, בבינ"ל ובכל מקום אחר (אני לא מדבר על ריבית, אלא על תניות קבועות בחוזה וכל מיני אותיות קטנות, נהוג לומר על חופש החוזים במקרה כזה שהוא "פיקציה" בלבד. וההתייחסות היא בהתאם: מקבלים יותר הגנה, בדמות חוק החוזים האחידים, הקובע מה מותר וה אסור לגוף גדול וחזק לקבוע לך, מתוך הנחה שהחופש שלך לבחור הוא מאד מוגבל. כמו שאמרתי - אני רוצה ללמוד עכשיו ולשרת כאקדמאי. אין לי ברירה. נכון, אני יכול לעשות צבא רגיל. אבל זאת לא ברירה של ממש. עכשיו, כל התנאים שהצבא מתנה על מנת לאפשר לי להפוך את הסדר, הם בבחינת "לתפוס אותי בביצים" כי הם יודעים שאני נהנה ממשהו בעניין הזה. הם לא בבחינת מה שנחשב ללגיטימי, והוא המקביל לתחום המסחרי "הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הספק" - כלומר הצבא לא מגן כאן על עצמו מפני פגיעה ע"י כך שהוא מקבל כעבור 3 שנים עו"ד ולא ג´ובניק עכשיו. כי הצבא בכל מקרה מרוויח !! אז אני יכול להבין שבמקצוע שעל ההכשרות שלך (סטאז´, התמחות, קק"צ) תחתום קבע שנה נניח, על מנת שלא יבזבזו יותר מדי כסף על הכשרה. אבל 3 שנים קבוע בלי קשר להכשרות שאתה עובר ולתפקיד שלך (חוץ מ"עיסוק (לכאורה) במקצוע"), זה פשוט חוצפה של הצבא. עכשיו מבנק, שהוא גוף כלכלי בעל אינטסים, אני לא יכול לצפות יותר מדי. אבל מצה"ל, שהוא אחת מהרשויות המרכזיות במדינה, הנורמה המוסרית שאני יכול לדרוש היא גבוהה בהרבה. אגב, כללי הסבירות של המשפט המנהלי אף הם חלים כאן (אבל לא למדתי עדיין מ´ מ, אז אני לא אכנס לזה). צה"ל חייב להתייחס למתגייסים בתום לב ובסבירות, ולא ייתכן שהוא ינצל את החולשה שלהם ואת התלות בצבא, כדי "לעשוק" מהם חתימה לעוד כמה שנים.
