נכשלתי שוב

Noofkin

New member
נכשלתי שוב ../images/Emo7.gif ../images/Emo41.gif

עוד טסט הלך
אני כבר כ"כ מתוסכלת, אני באמת נוהגת טוב, גם המורה שלי אומר את זה, וגם אמא שלי, שהיא מורה לנהיגה גם... אז למה אני לא מצליחה לעבור?? אני באה בהרגשה כזו טובה שהפעם-אני מסיימת עם זה ושאני חוזרת הביתה עם רשיון, ואז, אחרי רבע שעה, ברקס. התווכחתי עם הטסטר שזה לא היה מוצדק, כי מי שבא ממולי עצר, אבל זה לא עוזר אף פעם. כל כך בא לי רשיון כבר, ואני פשוט מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות יותר, אני לא אשפר את הנהיגה שלי לטסט הבא, אז באמת יש טעם לנסות שוב?
 
ברור שיש טעם

אני עברתי בטסט רביעי ומכיר כאלה שעברו בעשירי אפילו! ברגע שתעברי זה יהיה שווה הכל. את צריכה ללמוד טכניקות להירגע ולהשתמש בהן לפני טסט. ולטסט עצמו לבוא בהרגשה של "אני אעשה את שלי, יהיה מה שיהיה" אל יאוש
 

Noofkin

New member
זו בדיוק ההרגשה שבאתי איתה ! ../images/Emo41.gif

וגם לכל שאר הטסטים, וזה פשוט לא עובד. נראה מה יהיה הלאה, בינתיים זה לא נראה מדהים...
 

אופירA

New member
מנהל
את טועה! זה עובד מצוין!

זה פשוט עוד לא קרה לך. היום זה לא מה שהיה לפני 10 שנים. היום הטסטרים מכשילים על כל צעד ושעל, גם בלי הצדקה (כמו שראית!). בן אדם יכול לנהוג מצוין, אבל לא יעבור טסט רביעי וחמישי. זה לא בגללך, זה בגלל מדיניות הטסטרים (יש לזה סיבה, זה לא סתם. זה קשור להנחיות של משרד התחבורה). תלמדי לא רק בנושא הזה, אלא בכל החיים, להפריד בין הבעיה שלך, לבין הבעיה החיצונית לך. אל תשליכי הכל על עצמך. אם המצב התעסוקתי במשק לא טוב, אז אפילו אם תתנהגי מצוין בחיפוש עבודה, יהיה לך יותר קשה מאשר כאשר המצב התעסוקתי במשק מצוין. זה לא את - זה המצב. אם בעיר שלך צפיפות האוכלוסין עצומה, את תהיי יותר עצבנית. זה לא האישיות שלך, אלא צפיפות האוכלוסין. תלמדי לזהות מתי את עצבנית בגלל האישיות שלך (או דברים שקרו רק לך), ומתי כל האוכלוסיה סביבך עצבנית בגלל צפיפות אוכלוסין.
 

Noofkin

New member
הם באמת מכשילים על כל דבר קטן ../images/Emo41.gif

ובוחרים את הרחובות הכי קשים שיש, הכל כדי שהחיים שלנו לא יהיו פשוטים. הם לא מתחשבים בזה שאנחנו לחוצים ומצפים מאיתנו לנהוג בצורה מושלמת כמו נהגים וותיקים בכבישים צרים ורעועים ועוד בחיפה, כשבמקומות אחרים נותנים לנהגים רשיונות על ימין ועל שמאל, אין שום אחידות בין הטסטרים וזה פשוט שטות אחת גדולה. זה כל כך לא בסדר ואין מה לעשות עם זה, וזה מתסכל.. ולא משנה לי מי אשם ומי לא, התוצאה הסופית היא ששוב נכשלתי.
 

אופירA

New member
מנהל
זה משנה מאוד לצורך התסכול

יש הבדל עצום בין לעבור טסט חמישי בלי תסכול, לבין לעבור טסט חמישי עם תסכול נורא. את יכולה לוותר על התסכול, כאשר את מבינה שיש סיבה לבעיה הזו, והבעיה אינה שלך. כשאנחנו מבינים שהדברים אינם נגדנו, אנחנו רגועים יותר וחיים יותר בשלום עם המציאות. את המציאות לא תשני. את לא רוצה לשנות את ההרגשה שלך ולהרגיש יותר טוב עם המציאות?
 

Noofkin

New member
אבל מה עם הבעיה באמת שלי ? ../images/Emo41.gif

אני יודעת ומבינה שאני הבעיה, אני נכשלתי, לא אף אחד אחר. ברור שאני רוצה לשנות את ההרגשה, אבל זה לא כזה פשוט, את הכישלון הזה לקחתי ממש קשה לאור העובדה גם שעבדתי על עצמי והאמנתי בכל כוחי שאני באמת יכולה לעשות את זה, ולא יכולתי בסוף. אני מקווה שזה יעבור מתישו בקרוב..
 

אופירA

New member
מנהל
הבעיה היא התפיסה של "אני נכשלתי"

היא מגיעה מאיזה דפוס לא נכון שהחברה/ההורים מעניקים לנו בילדותנו, להאמין שאנחנו אחראיים על התוצאות של מה שקורה לנו... אתה רואה? נפלת. כי רצת. אמרתי לך. אם היית נזהר, לא היית שובר את הצלחת. אז נכון, לפעמים באמת הסיבה שהצלחת נשברה היא שהילד לא נזהר. והוא היה צריך להיזהר אבל לעיתים קרובות, ההורים מוציאים תסכול על הילד, ומאשימים אותו במשהו שלא חובה להאשים אותו, כגון שהוא התנהג כמו שנורמלי להתנהג בתור ילד, אבל איתרע מזלו והצלחת נשברה. אז במקום להאשים אותו בתוצאות, כאשר ההתנהגות שלו היתה סבירה לגילו, ההורים מעדיפים להטיל עליו את האחריות למציאות של הצלחת השבורה, במקום לקחת את האחריות שלהם לכוון אותו לחשיבה הנכונה. אז יש הורים שיגידו: לא נורא, בפעם הבאה תיזהר קצת יותר. ויש הורים שיגידו: אתה רואה, למה לא נזהרת? (הוא כן נזהר, אבל לא הצליח לו...). את מבינה היטב שהטסטר הכשיל אותך על לא עוול בכפך, ושאת נוהגת טוב בהחלט, ושמצוי שטסטרים מכשילים ולא נותנים לעבור הרבה פעמים. אבל את בוחרת להחליט ש"את נכשלת", ולכן את כישלון. כלומר את לא יכולה. כי בסוף לא יכולת. ולכן לא יצליח לך, כי כל מה שאת עושה כדי שיצליח, לא מצליח. אז גם לא יצליח בהמשך... אז מה אני יכולה לעשות, אם את מעוניינת להרגיש רע עם עצמך, כדי לא לקחת אחריות על להרגיש טוב עם עצמך?
 

Noofkin

New member
....... ../images/Emo41.gif

זה פשוט מרגיש לי מוזר להאשים מישהו אחר במעשים שלי, זה מרגיש לא פייר. אני יודעת שצריך לקחת אחריות על המעשים שלנו, והרי זה אנחנו שמחליטים איך להרגיש כלפי מצב כלשהו ומחליטים אם לקחת סיטואציה כלשהיא כמשהו רע או טוב, כנראה שבאיזה שהוא מקום אני מרגישה ש"מגיע" לי הרגשה כזו, כי לא הצלחתי לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי. הייתי צריכה כנראה להוציא קצת (הרבה) דמעות ולהוציא את כל התסכול החוצה. מחר יום חדש, אני מקווה שאני ארגיש יותר טוב. יש לי גם בעיה, שהרבה אומרים לי עליה, שאני לוקחת דברים ממש ממש ברצינות, אני צריכה להרגע קצת, זה לא קל. המון תודה על ההשקעה בתגובות
 

אופירA

New member
מנהל
ברור שאין להאשים אחר במעשים שלנו ../images/Emo12.gif

מי אמר לך להאשים מישהו אחר במעשים שלך? הסברתי לך שהעובדה שלא עברת טסט אינה "המעשים שלך" בכלל. שאת מתרגמת את העובדה הזו לא נכון, כאילו זה המעשים שלך, בשעה שזה לא המעשים שלך, אלא מציאות של טסטרים. המעשים שלך זה נהיגה נכונה וטובה. אפילו אמא שלך אומרת, נכון?. המעשים שלך זה להגיע לבחינה ברוגע. עשית את זה, נכון? המציאות היא טסטרים מכשילים. התוצאה היא טסט לא עובר. תוצאה זה לא המעשים שלך. בכל מקרה צריך לבדוק אם התוצאה נובעת מהמעשים שלך או לא נובעת מהמעשים שלך. סיפור שממחיש איך מגיעים למסקנות לא נכונות: ילד בן 12.5 עבר דירה עם ההורים שלו מתל אביב לחיפה. פעם שאלו אותו: איפה יותר טוב, בת"א או בחיפה? אז הוא ענה: ברור שבחיפה, כי שם עשו לי מסיבה גדולה לכל המשפחה והחברים... המסיבה היתה בגלל שהוא גר בחיפה ששם עושים מסיבות, או בגלל שמלאו לו 13 אחרי שהוא עבר לחיפה?
 

Noofkin

New member
אוקיי ../images/Emo13.gif ../images/Emo41.gif

אז באמת הבנתי לא נכון, בגלל זה זה היה לי קצת מוזר... אבל כנראה שהתוצאה כן נובעת מהמעשים שלי, לפחות חלקית, בגלל זה אני מאשימה את עצמי. אני צריכה להירגע, לתת לזה לעבור, ולהמשיך הלאה. יהיה בסדר :)
 

tailka

New member
מה שעזר לי ...

זה רסקיו .. קחי רסקיו לפני הטסט בשיעור נהיגה תראי איך זה משפיע על הריכוז שלך .. ואם זה עובד טוב אז תקחי בטסט עברתי בשישי ..
 

lee68

New member
גם אני בול כמוך

יש רישיון , אבל אין במה לנהוג. חחחחחח
 
למעלה