ניתוח

[שירה96]

ניתוח

בקרוב אני עוברת ניתוח אצל סוריאנו ואני מתה מפחד..ככל שהזמן מתקרב אני לחוצה יותר ויותר אני חוששת מההרדמה , מהצלקות וההחלמה האמת היא שכאן אני באמת יכולה להביע את החששות שלי בגלוי וגם להרגיש שמבינים אותי. בטוחני שגם אתן נתקלות לעיתים במצב שהסביבה הקרובה וגם הלא כ"כ קרובה לא ממש מבינים על איזה כאבים אתן מדברות ועד כמה זה הורס ופוגע באיכות חיים שלנו. נחזור שניה להתחלה...אז אני מפחדת ואני כותבת כאן בעיקר כדי לקבל את החיזוקים שלכן כי זה עוזר, כיף לשמוע על בנות שעברו את זה ומרגישות טוב יותר. כל מי שאיכשהו יכולה לספר וקצת להפיג את אוירת המתח הזאת שלי , אני אשמח...

שירה

 

[ניקה25]

אני מצטרפת לשירה

יש לי ניתוח עוד שבועה בדיוק ואני ממש מפחדת.

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo24.gif

אין ספק שבכל ניתוח יש סיכונים. ההרדמה כשלעצמה היא סיכון. אבל - לדעתי התשובה היא תוצאה של האיזון בין הסיכון לבין הקושי שלך עכשיו. רמת הקושי שלי לפני הניתוח שלי היתה כזו ששבועיים לפני המחזור הייתי כבר לחוצה, ובימים הרלוונטיים שכבתי במיטה והתפתלתי וצרחתי (כואב יותר מצירים ועל שטח גדול יותר). החלטתי שאני לא מוכנה לחיות ככה. החשש הכי גדול שלי היה שבניתוח לא ימצאו כלום ויסגרו עלי את פסק הדין הפסיכיאטרי (משהו בסגנון:"את מכניסה את זה לעצמך וצריכה לקבל את הנשיות שלך ואת הגוף שלך יותר טוב - אז לכי לטיפול כי מה שיש לך הוא תופעות פסיכוסומטיות בהחלט"). זה לא קרה. במקום זה קיבלתי יופי של איכות חיים לשנים קדימה (למרות שעכשיו אחרי 11 שנה הוא שוב התעורר... - מזל שעכשיו ידעתי מספיק כדי לתפוס אותו קטן). הצלקות שלי כמעט לא מורגשות. אף אחד לא יכולה להבטיח לך תהליך ותוצאות כמו שלה - לא לטוב ולא לרע - אבל החיזוק והחיבוק פה כדי לתת לך גב בכל החלטה שתקבלי (אני הייתי סומכת על סוריאנו). רק בריאות.

 

[זק המקורית]

היי בוקר טוב לניקה ושירה

אני מצטרפת לדבריה של בזזזזזזז רק שאצלי חלק מהניתוחים נכפו עלי ולא היה לי זמן אפילו לחשוב עליהם בניתוחים המתוכננים לפני כל אחד פחדתי מאוד אבל אחרי הווליום לפני הניתוח כבר התחלתי להתלוצץ ולשיר עם רופאי מרדמי ושאר צוות חדר הניתוח. נכון שבכל ניתוח יש סיכונים ונכון שזה מפחיד מאוד אני יכולה לומר לך מנסיוני שגם בניתוחים המתוכננים הכירורג לא הבטיח לי הבטחות, ונכון נשארו לי צלקות בגלל פתיחות בטן מרובות אבל איכות החיים שלי חזרה והיום אני ממש מאושרת שאין לי את הכאבים ושהפחד לפני קבלת המחזור מפני המחזור כבר לא קיים כמו בזזזזזזז שבועיים לפני הייתי כבר בפניקה מתחילה לארגן משככים כרית חימום והמון פחד מפני הכאב הידוע שעומד להגיע היום אין לי את זה וטוב לי באמת הצלקות עוברות עם הזמן יש ולוקח להן יותר זמן ויש שתוך זמן קצר נעלמות אם זה לפרסקופיה אז באמת הצלקות מינוריות ההחלמה תלויה בכן - כמו לכל אחת שעוברת ניתוח אני מייעצת שברגע שההרדמה פגה והאחות באה לקחת אותך למקלחת תתחילי לרדת ולצעוד זה כל כך עוזר להחלמה מהירה ומונע סיבוכים מיותרים מערכות הגוף מתחילות לעבוד את מקבלת אוכל טוב וכך את מתחזקת ומשתחררת מהר יותר ממה שאפילו דימיינת לעצמך. אצלי יום אחרי כל ניתוח (פתיחות בטן) התחלתי עם מקלחת בישיבה ביקשתי שיפסיקו לי את המורפיום והתחלתי לצעוד לאט בהתחלה כמה צעדים שהיו קשים אבל צעדתי כי ידעתי שבזכות הצעדים הקטנים והלא משמעותיים האלה אני אחלים מהר יותר ואתחזק מהר יותר ולמרות שהיו מחוברים אלי מיליון צינורות מכל כיוון והייתי צריכה איתי שני אנשים שיסחבו לי את ה"משא" הלכתי ועשיתי את תרגילי הנשימה שלימדו אותי וכך ההחלמה שלי היתה מהירה יותר ובאמת קלה יותר לא היו לי כאבים לא הייתי צריכה משככים הרופאים היו בהלם שביקשתי להפסיק את המורפיום אבל באמת לא כאב וזה לא שניסיתי להיות גיבורה גדולה פשוט לא כאב לי. קימה מהמיטה - כדי לקום שלא יכאב יותר מידי השיטה היא להוריד רגל אחת להאחז במישהו ולהתרומם על הצד כך לא לוחצים על שרירי הבטן וכך פחות כואב באיזור הניתוח. תרגילי נשימה - תשכבו על המיטה בצורת ישיבה, שימו כרית על הבטן ותשתעלו זה כואב קצת אבל לא נורא התרגיל הזה משחרר את הריאות וחשוב לעשותו גם כדי לחזק את הבטן (למקרה שיבוא אפצי אמיתי

) זהו בנתיים יצא קצת ארוך

קבלו מאיתנו כאן המון חיבוקים

ואנחנו איתכן לאורך כל הדרך... נחזיק לכן אצבעות

שיהיה בהצלחה

 

[heavySuffer]

לשירה .

ממליצה לך בחום להתיעץ עם רומיה ( מנהלת הפורום ) וכן להתיעץ עם כירורגים נוספים . ( לא כל כירורג ממליץ על ניתוח ) . מסיבות שלא אכנס אליהן כעת , גולשות שמתמודדות עם סיבוכים ונזקים לאחר לפרסקופיה/ניתוח לא מרבות לספר על כך בפורומים . לכן , הרושם לגבי ניתוחים אילו - כפי שעלול להתקבל מדפדוף בהודעות הפורום - אינו משקף בהכרח בצורה נאמנה את המציאות . בהצלחה .

 

[זק המקורית]

שוב שלום לך heavySuffer

עפ"י כנוייך את מאוד סובלת מדוע שלא תציגי את עצמך לפני שאת מנסה להראות לנו בפורום כמה העולם שחור. בפורום הזה נמצאות בנות שמאוד סובלות. נמצאות כאן בנות שעברו ניתוחים ותתפלאי אולי לשמוע אבל הניתוחים הצליחו והחזירו להן את איכות חייהן, כמוני לדוגמא אם היו אומרים לי להתייעץ עם עוד רופא כנראה גם לא הייתי כאן הניתוחים שעברתי לא רק שהחזירו לי את איכות חיי אלא הצילו את חיי. נכון שלא על כל דבר צריך להיכנס לחדר ניתוח ונכון שיש בניתוחים סיבוכים וסיכונים אבל אל תשכחי שניתוחים כאלה במיוחד במקרה כמו שלנו בהחלט יכולים להחזיר לנו את איכות החיים שלא הייתה לנו מזה זמן. כמו חיים ללא כאבים. אף אחת לא עברה כאן ניתוח לשם ההנאה. כל אחת שנכנסה לניתוח התייעצה עשרות פעמים ולמדה את הסיכונים הכרוכים בניתוח שהיא עומדת לעבור. אני לא מסכימה עם דברייך הבנות בפורום כן משתפות במה שהן עוברות טוב או רע. אני רוצה לצטט את מה שכתבה שירה: "אז אני מפחדת ואני כותבת כאן בעיקר כדי לקבל את החיזוקים שלכן כי זה עוזר, כיף לשמוע על בנות שעברו את זה ומרגישות טוב יותר.כל מי שאיכשהו יכולה לספר וקצת להפיג את אוירת המתח הזאת שלי , אני אשמח... " כשאת כותבת את מה שאת כותבת למישהי כשהיא נמצאת פסיעה מחדר ניתוח האם את באמת חושבת שזה עוזר לה? האם את באמת חושבת שזהו העידוד שהיא ביקשה? כמובן שיש לך את הזכות המלאה להביע דעתך אך את כנראה מסרבת להבין שהנושא מאוד רגיש וכואב הסבל הוא תמידי ואם אותה אישה החליטה כן ללכת על ניתוח כדי להחזיר לעצמה איכות חיים שלא הייתה לה מזה זמן רב האם לבוא ו"לעודד" אותה כמו שהחלטת לעשות זה הדבר הנכון לעשות? אני אישית עברתי טראומה לא קטנה ולא פשוטה ואני קיבלתי את חיי בחזרה וחיים טובים ומאושרים וגם אני לפני כל כניסה לחדר ניתוח ידעתי שהסיכון הוא ענק ומפחיד אבל בחרתי למרות הכול באיכות חיים ועברתי בשלום את הניתוחים ללא סיבוכים מיותרים כי רציתי בכך. חלק מהרופאים אמרו לי שיתכן ולא יוכלו להחזיר לי את איכות חיי וחלק אמרו שכן שמעתי את שני הצדדים ואמרתי לעצמי כן או לא אם הכול אני אצליח להתמודד ולשמחתי הצליחו להחזיר לי את איכות חיי הסבלנות משתלמת חיכיתי יותר משנה לאיכות החיים המפורסמת וקיבלתי אותה. לפני שאת מנסה לעודד תחשבי בבקשה פעמיים אילו מילים מעודדות ואילו לא. אם ברצונך לשתף אותנו ב"חוויה" שעברת שנשמעת קשה בבקשה את מוזמנת לשתף.

 

[liamv5]

לא מכאן אך חייבת להגיב

HEAVYSUFFER היקרה, כבחורה שסבלה לפני הלפרוסקופיה ,כאבים איומים שלא ניתן לתאר במילים, יכולה לומר לך שהיום אני מאושרת, לא פוחדת לפני במהלך ואחרי כל מחזור ממצב של כמעט איבוד הכרה, קושי לזוז, ולנשום. למרות הכאבים שהיו לי, לא מהרתי ללפרוסקופיה כי הוא אכן ניתוח לכל דבר, וניתוח כמו כל ניתוח כרוך בסיכונים וסיבוכים, לאחר התייעצות עם כירורג ופרופ' המומחה לפוריות ומכיר היטב את נושא האנדו', החלטתי לעבור לפרוסקופיה. מאז ועד היום לא חשה בשום כאב יוצא דופן לפני ובמהלך הוסת. אנדומטריוזיס הינה מחלה כרונית, נדידה של רירית הרחם באגן היוצרת הידבקויות של אברים פנימיים ,יוצרת ציסטות, וביכולתה להזיק ולפגוע באיבריים שלעיתים יש צורך בניתוח חירום וכריתת אותם איברים. כאמור זוהי מחלה, לצערינו יש המון מחלות שהחולים נדרשים לטפל בהן גם אם זה כרוך בניתוח ולא רק במחלות שהן חיים או מוות, מחלות שגורמות לחולה סבל ויש סכנה של פגיעה באיברים בגוף. נכון שלא צריך למהר לניתוח בכל מצב, ישנן נשים שגילו את המחלה בעקבות אי פיריון והן לא חשות בכאב (לא שזה אומר שדרגת האנדו' שלהן לא יכולה להיות חמורה) אך מומחים לעיתים נותנים דיכוי ומעקב, בנשים שרוצות הריון יש שמפנים ישירות לIVF עם פרוטוקול של דיכוי ארוך. רומיה בימים אילו לא יכולה לענות לה, אך אני בטוחה שהיתה שואלת אותה האם התייעצה עם מומחה לפוריות - אם זה המקרה שלה. לא הייתה מטילה וטו ואומרת לה לא לגשת לניתוח.

 

[galim29]

Heavy Suffer ../images/Emo10.gif

אני מוצאת את הדברים שאת כותבת מאוד מקוממים. כאחת שהאשימה אותי בעידוד לניתוח קשה, את בהחלט לוקחת על עצמך ידע שלא בהכרח נמצא בך. את כנראה לא רואה שיש בנות שמגיעות לכאן כדי לקבל גם פידבקים חיוביים, להיתמך ולהישען. לא הצגת את עצמך!!! לא סיפרת את הסיפור שלך כדי שנבין מאיפה האנטי הגדול לניתוח הלפרוסקופיה!!!! ואת עושה עוול לבנות שרוצות לשמוע את הדיעות אבל לא לקבל רגלים קרות ולפחד. אני לחלוטין לא מסכימה איתך וחושבת ששוב את מצהירה הצהרות בשם בנות אחרות. אם את בחרת לא לשתף בכאבים שעברת אחרי ניתוח או שזה לא שיפר את איכות חייך, זאת הבחירה שלך ושלך בלבד!!!! אני לא רואה לנכון להצהיר בכזאת מולטות שהבנות בפורום לא מספרות את כל האמת. זה לחלוטין לא נכון. שוב, אני עברתי ניתוח מאוד קשה ומאוד מורכב. ההחלצמה שלי הייתה מאוד איטית, הפסדתי חודשיים וחצי של עבודה, אבל את יודעת מה? אחר כך איכות החיים שלי השתפרה לאין ערוך. אין לי כאבים ואני מתפקדת בצורה רגילה לגמרי. אז אני מוצאת לנכון ששיפור איכות החיים שלי היה מספיק חיוני כדי לעבור את הסבל שעברתי. ומעולם, אני חוזרת מעולם, לא שמעתי מהמרפאה בתל השומר משפטים כמו אילו שציינת הממעיטים בערך הניתוח. הוסברו לי כל המינסים והפלוסים וקיבלתי החלטה משותפת עם ד"ר סוריאנו. אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה לחשוב על הבנות החדשות שנמצאות פה ונלחצות מתגובות כמו שלך. זה לא נקרא להגיד את האמת כי: 1. זאת לא האמת שלך להגיד שהבנות פה לא מספרות על הסבל אחרי הניתוח. אל תקחי על עצמך לדבר בשם בנות אחרות. 2. ויש לשמור על רמת התחשבות מסוימת כי אף אחת מאיתנו לא רופאה, אלא רק מייעצת וההאשמות לא במקומם בכלל!!! מאחר וזה קומם לא רק אותי הרגשתי צורך להצטרף לז'ק המקורית והבנות האחרות מאחר ואחת הבנות אמרה בפירוש שהתגובה שלך הלחיצה אותה. וזאת לא מטרת הפורום. מקווה שתציגי את עצמך כמו שצריך לפנינו ואולי בכך תשפכי אור על התגובות האחרונות שלך. זה נראה לי הוגן למדי.

 

[דניאל@זר]

לא מבינה את ההתקפה על heavySuffer

היא לא אמרה לשירה לא לעבור את הניתוח אלא הציעה להתייעץ עם מיטב המומחים לפני כן, וציינה את העובדה שקיימים סיכונים בניתוח שצריך לשקול. אני כתבתי בזמנו אחרי ביקור אצל ד"ר סוריאנו שהתרשמתי ש"ידו קלה על הסכין", ושאני חושבת שכל אחת צריכה לעשות חושבים טוב-טוב + להתייעץ עם מיטב המומחים לגבי נחיצות הניתוח + לשקול את הסיכונים מול הסיכויים של הניתוח + לבדוק מה השפעתו הצפוייה לטווח ארוך. ולשירה כמובן אני מאחלת הצלחה רבה בניתוח, שיעבור בשלום ורפואה שלמה !

 

[זק המקורית]

זה לא מה היא אמרה

זה איך היא אמרה זו הפעם השניה שהכתיבה שלה היתה לא לעניין פעם אחת היתה לה את החוצפה לנזוף ב galim29 כשבעצם גלים רק הביעה דעתה פעם שניה היא הצליחה להפחיד את שירה ותראי למטה את מה ששירה כתבה. אנחנו לא מכירות אותה והיא לא טרחה להציג את עצמה. נכון שלכל אחת זכות להביע דעתה אבל להגיד למישהי שמה שהיא כתבה זה עזות ולהפחיד מישהי כאשר אותה אחת מבקשת עידוד ותמיכה על החלטה שכבר החליטה זה לא לעניין. כולנו יודעות בדיוק מה הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח וכל אחת כותבת את החוויה שהיא עברה מה לעשות שלרובנו החוויה בסופו של דבר הצליחה וכן קיבלנו את איכות חיינו בחזרה. את זוכרת איך ניראתי במפגש הראשון, את זוכרת לאיזה מצב הגעתי....האנדו סיבך לי את החיים ואף ניתוח שעברתי לא הבטיח לי איכות חיים אבל למזלי זה הצליח והיום אני מאושרת. יכול מאוד להיות שהחויה של heavySuffer שונה משלי ואת יודעת מה אני מסכימה שהיא לא חייבת לספר אבל אז ההתבטאות צריכה להיות אחרת, לבוא ולנזוף ב galim29 שכאילו אין לה מושג שלפרסקופיה זה ניתוח זה קצת מוגזם את לא חושבת?

 

[זק המקורית]

ושכחתי פרט חשוב../images/Emo8.gif

על מזלי שקיבלתי את איכות חיי טפו

טפו

טפו

טפו

טפו

 

[צבעים וגוונים]

גם אני לא מבינה את ההתקפה הזו

אני מסכימה עם כל מה שכתבה דניאל@זר . גם אני לא מבינה את ההתקפה על heavySuffer .

 

[גל 4]

מבינה את הפחדים ובאה לחזק...

החששות שלך הם נורמליים ובריאים ואין להמעיט בערכם!!! מקווה לחזק את בטחונך בכך שעברתי בתה"ש ניתוח לפני חודשיים בחששות כבדים והיום מרגישה נפלא!!! ההתאוששות היתה מהירה והצלקות מינימליות... התוצאות מעל למצופה ואיכות חיי השתפרה באופן ניכר!!! אני מאחלת לך רק טוב ושולחת

. חשבי חיובי.

 

[galim29]

היי שירה ../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

שירה יקרה. אני עברתי ניתוח לפני מספר חודשים והחיים שלי נראים אחרת לגמרי היום. אין כאבים, אין נפיחויות היסטריות, אין הקאות, אין משככי כאבים.. נכון, אין גם מחזור

אבל זה גם יתרון... סוריאנו מנתח מעולה. אל תהססי לשאות את כל השאלות שיש לך, הוא יענה לך על הכל בסבלנות ואמפתיות. הצוות במחלקה מדהים. את תדעי בדיוק מה את עוברת כי יסבירו לך. נכון שזה ניתוח ולא נעים אבל באמת לא נורא. לא ביחס לכאבים ולסבל שאנחנו עברנו כל השנים. הצלקות הן קטנות מאוד. לי יש 5 (כי הוציאו לי בדרך גם את כיס המרה כבונוס) ומיום ליום הן הולכות ונעלמות.. הן גם ככה קטנות מאחר ולא פוחים לך את הבטן אלא נכנסים עם המצלמה דרך הטבור, מבצעים אבחנה של המוקדים ואז מנקים את מה שניתן. ההחלמה הממומצת היא שבועיים (שבוע בבית ועוד שבוע במנוחה רגועה, אפשר לצאת לשתות קפה אבל לא להתאמץ). יש מצבים שההחלמה ארוכה יותר. הכל תלוי בגוף שלך. את צריכ לפנק את עצמך, לא להתאמץ ולהרגיש מתי את יכולה לחזור לשאר הפעילויות שלך. ההבדל בהרגשה כשמחלימים ופתאום הגוף מרגיש טוב מדהימים!! לפחות כך זה אצלי. אני מתארת לעצמי שאם בחרת לעבור ניתוח את לא יכולה לסבול כבר. וכן, אני מאוד מזדהה איתך ביחס לסביבה. את יכולה לקרוא את מה שכתבתי בפורום של שיבא על האנדומטריוזיס. אני סיפורה של ג'... זה מה שהכי הציק לי כשלא הבינו מה אני עושה עניין ממחזור. שיהיה המון בהצלחה, שיעבור בקלות יחסית, תדאגי לנוח ואני באמת מאמינה שהשינוי אחר כך יהיה שווה את הניתוח. אנחנו פה מחכות לעדכון.

 

[יעל צפון]

ריגשת אותי עד דמעות

הי galim29 את פשוט נהדרת,כאילו כתבת את מה שהרגשתי,אני כל כך מזדהה איתך.(קראתי את מה שכתבת ג') אני לפני לפרסקופיה, הסבל שלי עד ה"גילוי" בילתי ניתן לתיאור. קיבלתי זריקת לקרין לדכא את המערכת, בעוד שבועיים יש לי בדיקת אולטרסאונד ואגינלית ורקטאלית (ממש חוויה) ובעיקבותיה יחליטו מתי לנתח. יש לי גידולים (ריקמה תופסת מקום - הגדרה דיפלומטית..) ובעיקר גידול שיושב על המעי,קטסטרופה אמיתית. אבל אני בהחלט מרגישה שיש לי על מי לסמוך..ד''ר סוריאנו כמובן והצוות הניפלא הסובב אותו.חויתי שלושה אישפוזים בשלושה בתי חולים בחודש וחצי האחרון . הייתי בבי'ח בצפת , רמב'ם ולשמחתי בסוף הגעתי לתל השומר. אגב הגעתי לשם דרך האינטרנט..אשמח לדבר איתך אם זה אפשרי.

 

[galim29]

שלחתי לך מסר../images/Emo9.gif

שלחתי לך מסר עם הטלפון שלי. ריגשת אותי בתגובה החמה שלך.

 

[galim29]

שלחתי לך למסר את הטלפונים שלי|כלנית

אל תהססי להתקשר

 

[אהוב יקר שלי]

אל חשש עברתי את זה

היי, אני יודעת בדיוק מה את מרגישה כעת, אני עברתי את זה בדיוק לפני שנה, כל כך פחדתי עד שכל היום הייתי בפורומים, ובאינטרנט וראיתי איך מבצעים את הניתוח בשידור חי, וממש עשיתי על זה דוקטורט. אני נותחתי אצל ד"ר פנסקי, שהוא מעולה, אבל אני יודעת שגם ד"ר סוריאנו מדהים. אין לך מה לחשוש, ואני אסביר לך גם למה: ההרדמה זה דבר שהוא כייף, מהשניה שמזריקים לך את החומר לוריד, תנסי לא להירדם, אבל כמובן שלא תצליחי, וזה הרגשה מאוד כיפית, אין בכלל מה לפחד, בזמן האחרון עברתי כמה הרדמות (בשאיבה של ביציות), וגם את ההחזרות אני מבקשת בהרדמה, גם כי כואב לי, וגם כי אני אוהבת את התחושה של ההרדמה (קצת מופרע אבל זה ממכר). לגבי כאבים וצלקות, ברוך ממציא האופטלגין הנוזלי, זה פשוט מחייה מתים, כל פעם שרק התחלתי להרגיש משהו לא בסדר וטיפה כאבים, כבר הזעקתי את האחיות ונתנו לי זריקה בטוסיק, ובבית הייתי שותה את האופטלגין הנוזלי, זה עוזר פלאים, וחוץ מזה למה לסבול? לא מספיק הסבל הקבוע שלנו? לגבי הצלקות - זה באמת החלק הזניח, אם תראי את הצלקות שיש לי פשוט תצחקי, זה כל כך קטן, וכל כך חסר משמעות, שבאמת על זה אין לך מה לאכול את הלב, תתמקדי בדברים היותר חשובים שזה ההצלחה של הניתוח בעזרת השם. אני מאחלת לך החלמה קלה ומהירה, וקחי את זה בצורה חיובית והכל יעבור בשלום.

 

[liatsw1]

החזרות בהרדמה...

בס"ד עשיתי בעבר החזרה בהרדמה, בגלל הכאבים הבלתי נסבלים. הרופא החליט ואמר שזה יכול לפגוע בסיכוי ההשתרשות. ואני מדברת על אחד המומחים מהמומלצים כאן. לכן, אני לוקחת ואליום. השרירית מתרפים, אני רפויה ודי ממוסטלת ולכן פחות כואב. ממליצה לנסות.

 

[shirzon]

היי שירה

אני בהחלט יכולה להרגיע אותך עברתי 2 לפרוסקופיות - השנייה אצל סוריאנו- הניתוח אמנם היה קשה אבל לרופאים לא לי- זה אומר שלמחרת הניתוח כבר הלכת, אכלתי ותיפקדתי כמעט בצורה רגילה- כאב קצת רק שצחקתי או התעטשתי תוך כמה ימים גם זה נעךם ( לי היה קצת חום כמה ימים אבל זה לא נפוץ זה בגלל שאני רגישה לחום) אני בטוחה שאחרי הניתוח כשתראי שזה לא היה נורא את ממש ,א בל ממש תהיי שלמה עם ההחלטה שלך. כמובן שיש אחוז קון של סיבוכים אבל אם את עושה בתל השומר את יכולה להיות שקטה