ברמת רופא המשפחה הדברים באמת הזויים
יש רופאי משפחה שאומרים ל-BMI31 שכדאי להם לשקול ניתוח - ואל תבלבל אותם עם עובדות שלא יעזור כלום, הם לא מתאימים לניתוח ולא יהיו זכאים לניתוח אפילו אם ישלמו פרטי לחלוטין. זה לא ניתוח קוסמטי, ולא עושים אותו כשיש 20 קילו עודף!
ויש רופאי משפחה שאומרים לאדם עם BMI46 שרוצה ניתוח, שזה לא כדאי לו וזה מסוכן מידי, ומערימים עליו קשיים בירוקרטיים כאילו יש להם איזה say בנדון...
כמובן שלשני סוגי הרופאים הללו אין להקשיב ואין להתייחס לדבריהם...
ברוב מקצועות הרפואה אנו רואים קשת דעות רפואיות רחבה, שמשתנות מהקצה לקצה, תלוי מי הרופא שנתקלת בו.
לכן אני בהחלט מסכימה שכאשר הרפואה לא יודעת חד משמעית מה האמת, זה תפקידו של האדם להחליט על הדרך שלו לקידום בריאותו במסגרת נתוניו.
ואכן, יש בהחלט הבנה רפואית שאדם עם עודף משקל גם ברמה של 20-40 ק"ג, שעושה פעילות גופנית סדירה ורצינית - עשוי להיות בריא מאוד למרות עודף המשקל שלו.
לכן כדאי להתמקד בנתונים של האדם, כפי שהם נצפים בבדיקות הדם שלו. וגם באישיות, באורח החיים, בסביבה הסוציאלית, בגנטיקה ותורשה, ועוד פרמטרים.
מאידך, האדם עצמו צריך להבין שגם אם הוא בריא היום, יתכן שהוא מבזבז את הרזרבות שלו שמיועדות לעת זקנה, ואת המחיר על האוברדראפט הוא ישלם בגדול בגיל מבוגר.
אם מסתכלים בעובדות בשטח, רואים שאנשים שמנים כן חולים יותר במחלות שמורידות את איכות החיים בגיל המבוגר מאוד מאוד (ואני לא מדברת על גיל 90, אלא גם על גיל 60, כשיש עוד המון 40 שנה לחיות וליהנות מהנכדים והנינים). כן מקצרות חיים בעשרות שנים (חבל על הנינים...).
כך שצריך להיות גם לאדם צעיר אינטרס לעשות "חיסכון" לעתיד לבוא, ולא לחסל את כספי הפנסיה שלו כאן ועכשיו, כאשר עכשיו זה הזמן להכין רכבך לחורף. אז גם אם רוצים ליהנות מאכילה ולהיות שמנים - כן צריך לדאוג לא לעבור עודף משקל של 20 ק"ג, כלומר לא להגיע להשמנה מורבידית שכבר מקשה על הירידה במשקל ומכניסה למעגל קסמים. וכן להבין כאשר הרפואה מבקשת להציע לך למנוע את המצב הזה (רק בהיגיון, ולא שטויות כמו 2 רופאי המשפחה הנ"ל).
יש רופאי משפחה שאומרים ל-BMI31 שכדאי להם לשקול ניתוח - ואל תבלבל אותם עם עובדות שלא יעזור כלום, הם לא מתאימים לניתוח ולא יהיו זכאים לניתוח אפילו אם ישלמו פרטי לחלוטין. זה לא ניתוח קוסמטי, ולא עושים אותו כשיש 20 קילו עודף!
ויש רופאי משפחה שאומרים לאדם עם BMI46 שרוצה ניתוח, שזה לא כדאי לו וזה מסוכן מידי, ומערימים עליו קשיים בירוקרטיים כאילו יש להם איזה say בנדון...
כמובן שלשני סוגי הרופאים הללו אין להקשיב ואין להתייחס לדבריהם...
ברוב מקצועות הרפואה אנו רואים קשת דעות רפואיות רחבה, שמשתנות מהקצה לקצה, תלוי מי הרופא שנתקלת בו.
לכן אני בהחלט מסכימה שכאשר הרפואה לא יודעת חד משמעית מה האמת, זה תפקידו של האדם להחליט על הדרך שלו לקידום בריאותו במסגרת נתוניו.
ואכן, יש בהחלט הבנה רפואית שאדם עם עודף משקל גם ברמה של 20-40 ק"ג, שעושה פעילות גופנית סדירה ורצינית - עשוי להיות בריא מאוד למרות עודף המשקל שלו.
לכן כדאי להתמקד בנתונים של האדם, כפי שהם נצפים בבדיקות הדם שלו. וגם באישיות, באורח החיים, בסביבה הסוציאלית, בגנטיקה ותורשה, ועוד פרמטרים.
מאידך, האדם עצמו צריך להבין שגם אם הוא בריא היום, יתכן שהוא מבזבז את הרזרבות שלו שמיועדות לעת זקנה, ואת המחיר על האוברדראפט הוא ישלם בגדול בגיל מבוגר.
אם מסתכלים בעובדות בשטח, רואים שאנשים שמנים כן חולים יותר במחלות שמורידות את איכות החיים בגיל המבוגר מאוד מאוד (ואני לא מדברת על גיל 90, אלא גם על גיל 60, כשיש עוד המון 40 שנה לחיות וליהנות מהנכדים והנינים). כן מקצרות חיים בעשרות שנים (חבל על הנינים...).
כך שצריך להיות גם לאדם צעיר אינטרס לעשות "חיסכון" לעתיד לבוא, ולא לחסל את כספי הפנסיה שלו כאן ועכשיו, כאשר עכשיו זה הזמן להכין רכבך לחורף. אז גם אם רוצים ליהנות מאכילה ולהיות שמנים - כן צריך לדאוג לא לעבור עודף משקל של 20 ק"ג, כלומר לא להגיע להשמנה מורבידית שכבר מקשה על הירידה במשקל ומכניסה למעגל קסמים. וכן להבין כאשר הרפואה מבקשת להציע לך למנוע את המצב הזה (רק בהיגיון, ולא שטויות כמו 2 רופאי המשפחה הנ"ל).
