ניתוח
לפני כמה חודשים חשתי כאבים מצד שמאל בכל פעם שהתכופפתי. בדיקות וצילומים הראו שיש לי גידול קטן ליד הסרעפת שנוגע בה מידי פעם וגורם לכאבים. רופא המשפחה אמר לי שהגידול לא סרטני ולא מסוכן, ואני יכולה להוריד אותו רק אם הוא מפריע לי מאוד. התחלתי התרוצצויות בין רופאים וכירורגים לקראת הניתוח, וגם לעשות כל מיני בדיקות.
כשנכנסתי לכירורג הראשון בבית חולים השרון, הוא אמר לי שאם כבר עושים ניתוח, כדאי שאני אעשה כבר קיצור קיבה באותו זמן, כמובן שהסביר שזה לטובתי, ולבריאותי. כאשר סירבתי הוא נראה ממש כועס עלי שאני לא מוכנה לעשות ניתוח להרזיה ואמר לי שהוא מוכן לעשות לי את הניתוח רק אם ארזה 20 קילו. עזבתי את המשרד שלו וקבעתי תור לכירורגית אחרת בבית חולים אחר. גם אותה כירורגית הציעה לי לעשות ניתוח שרוול או קיצור קיבה. הסברתי לה מאוד בבירור שאני לא רוצה ולא מעוניינת, ואחרי שהייתי קצת בוטה היא קיבלה את הדברים שאמרתי.
נשלחתי למספר בעלי מקצוע לפני הניתוח כמו רופא מרדים, אחיות שונות בדיקות לב וכו, וכולם בלי יוצא מן הכלל שאלו אותי למה אני לא משלבת גם ניתוח לקיצור קיבה. בשלב זה בן זוגי כבר אמר לי לעשות סרט תיעוד על איך בתי חולים מנסים לגרום לאנשים לעשות ניתוחים לקיצור קיבה ולברר האם הם מקבלים על זה כסף, כי לא יכול להיות שכולם רק דואגים לבריאותי. כמה ימים לפני הניתוח הגעתי ליום בדיקות, וגם האחות שקיבלה אותי שאלה אותי אם אני עושה קיצור קיבה בנוסף להוצאת הגידול. האחות שבעצמה לא היתה רזה לא הפסיקה לדבר על טובת הניתוחים וכמה הם ישפרו לי את החיים.
כששאלתי אותה איך היא יודעת, סיפרה לי שעשתה ניתוח טבעת בעצמה לפני כ9 שנים. מתוכם 6 שנים נשארה במשקל תקין ורק בשנים האחרונות עלתה שוב במשקל, ועכשיו היא מחכה לניתוח קיצור קיבה.
עברתי את הניתוח לפני ראש השנה. לאחר הניתוח נשארתי יומיים באשפוז, ובאחת הפעמים בסבב הרופאים הכריז וסיפר הרופא לכל הסבב מי אני ומה שמי ושאני פה אחרי ניתוח שרוול. כשאמרתי לו שאני לא אחרי ניתוח שרוול הוא בשיא החוצפה שאל אותי איזה ניתוח עברתי. עניתי לו שאם בתור רופא תורן שהיה פה כל הלילה, רשם לי תרופות משככי כאבים, ולא יודע איזה ניתוח עברתי זאת רשלנות רפואית מצדו ומצד בית החולים ואני מתכוונת לתבוע אותו ושמזל שיש כל כך הרבה עדים למה שאמר. כמובן ששלחו מישהי מההנהלה שתדבר איתי ולהסביר לי את הטעות של הרופא שידע שבחדר הסמוך יש מישהי שעברה את הניתוח של הקיצור והוא פשוט התבלבל.
אני מותשת אחרי הניתוח הזה, ולא בגלל ההתערבות הכירורגית אלא בגלל מערכת הבריאות האטומה והמפגרת שלנו פה. בגלל כל אנשי הרפואה החל מהרופאים ועד האחות שהוציאה לי את התפרים שכולם בטוחים שהם יודעים יותר ממני מה טוב לי ולגופי ולבריאותי.
שנה טובה לכולם בלי ניתוחים ובלי רופאים טיפשים ולחיי הגוף של כולנו שהדבר היחידי שהוא צריך זה שלא יתערבו בו בלי בקשתו.
לפני כמה חודשים חשתי כאבים מצד שמאל בכל פעם שהתכופפתי. בדיקות וצילומים הראו שיש לי גידול קטן ליד הסרעפת שנוגע בה מידי פעם וגורם לכאבים. רופא המשפחה אמר לי שהגידול לא סרטני ולא מסוכן, ואני יכולה להוריד אותו רק אם הוא מפריע לי מאוד. התחלתי התרוצצויות בין רופאים וכירורגים לקראת הניתוח, וגם לעשות כל מיני בדיקות.
כשנכנסתי לכירורג הראשון בבית חולים השרון, הוא אמר לי שאם כבר עושים ניתוח, כדאי שאני אעשה כבר קיצור קיבה באותו זמן, כמובן שהסביר שזה לטובתי, ולבריאותי. כאשר סירבתי הוא נראה ממש כועס עלי שאני לא מוכנה לעשות ניתוח להרזיה ואמר לי שהוא מוכן לעשות לי את הניתוח רק אם ארזה 20 קילו. עזבתי את המשרד שלו וקבעתי תור לכירורגית אחרת בבית חולים אחר. גם אותה כירורגית הציעה לי לעשות ניתוח שרוול או קיצור קיבה. הסברתי לה מאוד בבירור שאני לא רוצה ולא מעוניינת, ואחרי שהייתי קצת בוטה היא קיבלה את הדברים שאמרתי.
נשלחתי למספר בעלי מקצוע לפני הניתוח כמו רופא מרדים, אחיות שונות בדיקות לב וכו, וכולם בלי יוצא מן הכלל שאלו אותי למה אני לא משלבת גם ניתוח לקיצור קיבה. בשלב זה בן זוגי כבר אמר לי לעשות סרט תיעוד על איך בתי חולים מנסים לגרום לאנשים לעשות ניתוחים לקיצור קיבה ולברר האם הם מקבלים על זה כסף, כי לא יכול להיות שכולם רק דואגים לבריאותי. כמה ימים לפני הניתוח הגעתי ליום בדיקות, וגם האחות שקיבלה אותי שאלה אותי אם אני עושה קיצור קיבה בנוסף להוצאת הגידול. האחות שבעצמה לא היתה רזה לא הפסיקה לדבר על טובת הניתוחים וכמה הם ישפרו לי את החיים.
כששאלתי אותה איך היא יודעת, סיפרה לי שעשתה ניתוח טבעת בעצמה לפני כ9 שנים. מתוכם 6 שנים נשארה במשקל תקין ורק בשנים האחרונות עלתה שוב במשקל, ועכשיו היא מחכה לניתוח קיצור קיבה.
עברתי את הניתוח לפני ראש השנה. לאחר הניתוח נשארתי יומיים באשפוז, ובאחת הפעמים בסבב הרופאים הכריז וסיפר הרופא לכל הסבב מי אני ומה שמי ושאני פה אחרי ניתוח שרוול. כשאמרתי לו שאני לא אחרי ניתוח שרוול הוא בשיא החוצפה שאל אותי איזה ניתוח עברתי. עניתי לו שאם בתור רופא תורן שהיה פה כל הלילה, רשם לי תרופות משככי כאבים, ולא יודע איזה ניתוח עברתי זאת רשלנות רפואית מצדו ומצד בית החולים ואני מתכוונת לתבוע אותו ושמזל שיש כל כך הרבה עדים למה שאמר. כמובן ששלחו מישהי מההנהלה שתדבר איתי ולהסביר לי את הטעות של הרופא שידע שבחדר הסמוך יש מישהי שעברה את הניתוח של הקיצור והוא פשוט התבלבל.
אני מותשת אחרי הניתוח הזה, ולא בגלל ההתערבות הכירורגית אלא בגלל מערכת הבריאות האטומה והמפגרת שלנו פה. בגלל כל אנשי הרפואה החל מהרופאים ועד האחות שהוציאה לי את התפרים שכולם בטוחים שהם יודעים יותר ממני מה טוב לי ולגופי ולבריאותי.
שנה טובה לכולם בלי ניתוחים ובלי רופאים טיפשים ולחיי הגוף של כולנו שהדבר היחידי שהוא צריך זה שלא יתערבו בו בלי בקשתו.
