ניתוח תחבירי

[איתי שלר]

ובכלל

אם ננסה לנתח גם משפטים מהמקרא, נראה שנטיות של "יש" מופיעות אף לפני בינוני ("הישכם אוהבים"). וראי כאן שמנתחים חלק ממופעי ה"יש" כאוגד.

 

[trilliane]

מעניין, תודה. עם זאת, כדאי להדגיש

שניתוח תחבירי של לשון המקרא הוא שונה (כיוון שהתחביר שלה שונה) ולכן אני לא חושבת שניתן להסיק ממנו עלהניתוח תחבירי המקובל כיום.

 

[יאקים]

לשיטתו של פרופ' בלאו, אכן

הצדק עמך, ולא כל "יש אוטומטית היא תחליף נשוא, והוא מביא כדוגמה לטענתו את "איש היה בארץ עוץ" , שבו "היה" משמש נשוא, וזה משמש תימוכין למשפט שהבאת "יש מכוניות". ורק שאלה: האם ישני, ישך, ישכם אינה מעין נטייה? אמנם לא של פועל, אך בכל זאת... ומה רע בישנו, ישנה, ישנם?

 

[איתי שלר]

ערב טוב, יאקים

לא הבנתי מה כתבת. הבאת את פרופ' בלאו שאומר שלא כל "יש" הוא אוטומטית תחליף נשוא, והצגת דווקא דוגמא לכך ש"יש" (או:"היה") הוא נשוא. אולי תוכל לרחיב על דבריו של פרופ' בלאו?

 

[יאקים]

בלאו עוסק במשפט השמני, שבו

מופיעים "יש" ו"היה" הנטיותיהם, וגורס שבמקרים אלה יש לראות באלה אוגדים, ולא נשואים. ואילו במשפט "איש היה בארץ עוץ " (אם זיכרוני אינו מטעני) הוא רואה ב"היה" פועל קיומי, ולכן הוא רואה בו נשוא. אבל את המשפט "התלמידים ישנם/ היו/ בכיתה" אין אלה פעלים, אלא אוגדים. שלא ברצוני נכנסתי לעומקו של דיון, אבל לא רציתי להיראות בעיניך חסר תרבות, לכן הגבתי. עם זאת, טענתה של טריליאן אכן נכונה באשר למציאות בלימודי לשון בביה"ס, שעל פיה כל "יש" שהוא היפוכו של "אין" הוא בעצם תחליף פועל וניתן לנתחו כנשוא, והוא הדין לגבי הפועל "היה" בזמנים השונים שהוא מעין נטייה של יש/אין....

 

[איתי שלר]

ערב טוב, יאקים, ותודה רבה

 

[יאקים]

בבקשה, ותמיד אהבתי להחליף עמך דברים.