דעתי בנדון
לדעתי, יש להבחין בין טקס הנישואין לבין טקס הגירושין. טקס הנישואין נתפס כאקט דתי. כך זה, אגב, גם ברחבי העולם המערבי. וכי מה מבדיל בין זוג שחיים יחד כידועים בציבור לבין זוג שהחליט למסד את זוגיותו? כמו שרוב החילונים, כשיגיעו לכותל לביקור יניחו כיפה על ראשם, בחג הפסח יאכלו מצות (כשרות או לא), ביום כיפור - יצומו (רוב היום או חלקו) - המשותף בכולם - סממן דתי. כך גם, ביום נישואיהן יזמינו את הרב לערוך את החופה. טקס החופה, נתפס כמשהו שאיננו רב משמעות בעיני הישראלי המצוי. העיקר זה האולם, האוכל, התזמורת, העינטוזים, הריקודים והדי-ג'יי. החופה היא סממן דתי שמכניס נופך יהודי לתוך החתונה. הא ותו לא. לעניין טקס הגירושין - הטקס אמנם לא נתפס כאקט דתי, אבל החוק במדינת ישראל לא מאפשר להתגרש שלא באמצעות בית דין דתי. נושא הגירושין נתון לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני (כשמדובר ביהודים). לכן, אין ברירה אלא לבצע זאת בדרך שהחוק מאפשר.