נישואין

עץ שתול

New member
ומי עדיף שיתעסק בקבורתינו? חברא קדישא?

תשובה חלקית תינתן מחר - הכונו מחר בידיעות:תחקיר ענק נגד חברא קדישא ת"א על קיטלוג מתים.דתי חרדי רוסי וכו'.
 

mister xy

New member
ביג דיל

אז המשועממים האלו מפרידים בין קודש לחול, בין בשר לחלב, בין בשר לבן לבשר שחור או בשר שאכל בשר לבן. כולה גופות, מה קרה, הלוואי ואלה יהיו הבעיות היחידות פה במדינה..
 

sec op

New member
אחת הסיבות העיקריות לחתונה

גם עבור אנשים לא מאמינים, זה כדי שיוכרו כזוג על פי החוק, ויקבלו את ההטבות השונות. הסיבה הזו תקפה בעיקר אצל זוגות צעירים בתחילת החיים שההטבות האלו חשובות להם. אצל זוגות יותר מבוגרים, אכן מצוי מאוד שחיים בלי להתחחתן, אלא כמוכרים בציבור (ואז מומלץ לעשות הסכם ממון, כיון שבפרידה זה עלול להסתבך כמו גירושין). עוד סיבה שאנשים מתחתנים, כאשר רוצים להביא ילדים, וכדי למנוע מצבים לא נעימים, שרשום אב ואם והם לא נשואים. אם המטרה היא רק לחיות בזוגיות בלי להביא ילדים, וגם לא צריכים את ההטבות החוקיות של בני זוג, אין שום סיבה להתחתן, זה רק מסבך את העניינים (כבר יצא לי להכיר זוגות שהתגרשו והמשיכו לחיות יחד...).
 

pokeret

New member
נגד נישואין ברבנות

זה פשוט הזוי שקדם נותנים להם את הכח ואחר כך מתלוננים שהם מנצלים אותו.
 
הרבה אחרי שההורים והמשפחה יתפייסו איתך

על חילול השבת ואי שמירת מטבח כשר, הם לא יסלחו על חיים עם בן זוג שלא במסגרת חופה וקידושין. כמו שנאמר כאן קודם, בעולם די מקובל שמתחתנים במסגרת הדת. נשואין שלא במסגרת דתית היא דווקנות לשמה (מעוות לא יוכל לתקון....).
 

סוג ב

New member
אז זהו שסיפרתי להורים שלי

לפני כמה שבועות- שאני לא הולכת להתחתן בחיים. אבא שלי בטוח שזה בגלל שאני פגועה מגברים או בטראומה מהחתונה הראשונה. הסברתי לו שאני לא פגוע ולא בטראומה- פשוט, לא מתאים לי להיות נשואה ואני לא רוצה עוד ילדים. לא ממש עזר, הוא אמר לי שאני אבחר פסיכולוגית ושהוא יממן...
 
הוא כנראה הבין שאת לא רוצה לחיות עם בן זוג

אני לא יודע מאיזה שכבת גיל אביך, אבל ככל שאני מכיר מסיפורים מקרובי משפחתי הרי שזה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרוא. סבתא שלי סיפרה לי על איזה בת של רבי שנישט קייאיינעם גידאכט חזרה בשאלה והדגישה לי שכל זה לא היה נורא כמו שהיא התחתנה ללא חופה וקידושין. קיימים מקרים הלהם ייתי עד להם שחזבש"ים שאין להם שום עניין עם היהדות ואינם שמים חית על המשפחה בכל זאת הבינו שלהתחתן זה משהוא אחר, כי זה פשוט זה כבר יותר מדי.
 

חסדין

New member
דעתי בנדון

לדעתי, יש להבחין בין טקס הנישואין לבין טקס הגירושין. טקס הנישואין נתפס כאקט דתי. כך זה, אגב, גם ברחבי העולם המערבי. וכי מה מבדיל בין זוג שחיים יחד כידועים בציבור לבין זוג שהחליט למסד את זוגיותו? כמו שרוב החילונים, כשיגיעו לכותל לביקור יניחו כיפה על ראשם, בחג הפסח יאכלו מצות (כשרות או לא), ביום כיפור - יצומו (רוב היום או חלקו) - המשותף בכולם - סממן דתי. כך גם, ביום נישואיהן יזמינו את הרב לערוך את החופה. טקס החופה, נתפס כמשהו שאיננו רב משמעות בעיני הישראלי המצוי. העיקר זה האולם, האוכל, התזמורת, העינטוזים, הריקודים והדי-ג'יי. החופה היא סממן דתי שמכניס נופך יהודי לתוך החתונה. הא ותו לא. לעניין טקס הגירושין - הטקס אמנם לא נתפס כאקט דתי, אבל החוק במדינת ישראל לא מאפשר להתגרש שלא באמצעות בית דין דתי. נושא הגירושין נתון לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני (כשמדובר ביהודים). לכן, אין ברירה אלא לבצע זאת בדרך שהחוק מאפשר.
 
שלום, פלשתי לכאן מעמוד התפוז הראשי

ועליי להודות שלא קראתי את השרשור המלא, כך שאולי אני חוזרת על מה שנאמר כבר; מתנצלת אם כן. מאחר שלא נישאתי ברבנות ובדקתי לפני-כן את כל העניין, ראיתי שיש כאן טעות נפוצה מאוד - אבל עדיין טעות: אפשר ואפשר להתגרש באופן אזרחי בישראל. מה שאי-אפשר הוא להינשא בשנית בנישואין ברבנות, אלא אם התגרשת אצלם. כלומר: הם לא מכירים בגירושין שלא נעשו דרכם; הם גם - לכאורה - לא מכירים בנישואין שלא נעשו דרכם, אלא שאם רוצים להנשא בשנית, פתאום מתפלפל לו איזה ספק שאולי כן היו כאן קידושין. שורה תחתונה: מי שלא מעוניין לדרוך ברבנות, לא היום ולא מחר, לא הוא ולא ילדיו (ומה שטוב לי, מדוע לא יהיה טוב לילדיי?) - אין לו כל בעיה להנשא אזרחית (לא בישראל כמובן, אבל משרד הפנים יכיר בנישואין), להתגרש אזרחית בישראל (כן אפשר, בעזרת בית משפט לענייני משפחה), ולהנשא בשנית, בשלישית או בעשירית בכל מקום שבו יחפוץ (חוץ מאשר במכורתו הסובלנית, כמובן) - אזרחית. גם ילדיו יוכלו, כמובן, לנהוג כך, ורק אם תבקש נפשם דווקא נישואין ברבנות הישראלית - ייתקלו בבעיה. אפשר לומר שיש כאן כפייה של רצוננו על הילדים - אנחנו מונעים מהם אפשרות להנשא ברבנות; מצד שני, אחרת הכפייה היא עלינו, אם איננו רוצים מראש להנשא ברבנות, כך שאני לא רואה מדוע הורים צריכים לקבל על עצמם כפייה אחת, כדי להמנע מן האפשרות הקלושה שילדיהם יראו בבחירתם כפייה הפוכה להם-עצמם. אגב, יותר ויותר זוגות ישראלים נישאים כיום אזרחית. אולי בחברה החרדית זה פחות ידוע, אבל הפנייה לרבנות כבר כלל וכלל אינה אוטומטית אצל זוגות לא-דתיים. בכל מקרה, אם וכאשר תרצי, ובאופן שבו תרצי להנשא - שיהיה בהצלחה...
 

סוג ב

New member
תודה על תגובתך

שפכת קצת אור על כמה נושאים שממש לא ידעתי עליהם כלום. עכשיו אני צריכה למצוא חתן ורצון להביא ילדים. הזמנה לחתונה תשלח דרך מערכת המסרים. (בתנאי שבא לך לקפוץ לקפריסין)
 

pistolp

New member
חידשת לי בנושא הגירושים "אזרחיים"

הייתי בטוח שכולם חייבים "גט לחומרה", גם כאלה התחתנו בחו"ל. לגבי כפיה של רצוננו על הילדים, אנו עושים את זה גם ככה ביום יום, כאשר אנו בוחרים לחנך אותם בצורה כזאת או אחרת. אופן החתונה הוא פרט שולי. אגב, הייתי מעוניין לראות סטטיסטיקה שמראה שיותר ויותר זוגות לא דתיים מתחתנים אזרחית (אשתי ואני אחד מהם). מכירה מכור כזה אולי?
 
ראיתי סטטיסטיקות כאלה

חזור וראה, עכשיו רק השאלה, איפה למצוא אותן לכל הרוחות...
אנסה לחטט קצת בגוגל, אני די משוכנעת שלא צריך להיות קשה למצוא אותן, כי הן הופיעו בכותרות עיתונים שונים הרבה יותר מפעם אחת. תרמה להן כמובן גם העלייה הרוסית, שברובה לגמרי לא מבינה - לגמרי בצדק, כמובן - מה עניין הרבנות לחיי האישות שלהם. אבל גם בקרב חילונים ילידי הארץ יש נטייה מובהקת להנשא פחות ברבנות ויותר בקפריסין (ובמדינות אחרות). אם אמצא משהו, אשלח קישור!
 
למעלה