נישואין אזרחיים או לאזרח את הרבנות

[sista]

הלכה חודרנית

ברור שישנה מוכנות לפשרות בתחום החילוני-דתי בארץ, אבל לדעתי המונופול הניתן בתחום המעמד האישי (דגש על אישי) לדין הדתי אינו מוצדק, מפני שאין עליו הסכמה כוללת. יש לתת את האפשרות לבחור, כמו בתחומים אחרים, בין דין דתי לבתי המשפט האזרחיים. אני, בעמדי לפני בית דין, לא רוצה להיות במעמד רעיה או בעל אלא במעמד אדם באשר הוא, ולדעתי זו היתה יכולה להיות זכותי, אם היה חוק יסוד זכויות אדם במדינה (ומעניין למה אין כזה). לדעתי פשרה הוגנת תהיה לקיים את שתי האלטרנטיבות זו בצד זו. ממה כבר יש לדתיים לחשוש כל כך? שכולם יהיו ממזרים או שהתורים ברבנות ידלדלו במפתיע?

 

[Boojie]

משום מה אתה מאמין

שחקיקה דתית היא "איש באמונתו יחיה". צר לי ידידי, זה פשוט לא כך. בארץ הזו יש כפייה דתית, ואין כפייה חילונית. תחבורה ציבורית בשבת זו כפייה חילונית? הצחקתני. איש לא כופה *עליך* לנסוע בשבת. מכירת חמץ בפסח במסעדות לא כשרות זו כפיה חילונית? שוב הצחקתני. איש לא כופה *עליך* לאכול חמץ. יהדות אינה רק הדרך שניכסת לעצמך. ליהדות יש הרבה פנים, ולא רק הפנים שהרבנות האורתודוקסית המונופוליסטית מגדירה. יהודים רפורמים גם הם יהודים, ודרכם לגיטימית ונכונה בדיוק כמו שלך. ואם כבר, גם יהודים חילוניים לגמרי הם יהודים - תשאל את הנאצים והם יגידו לך. אז לא, סטטוס קוו שבו משיגים דו קיום בשלום בכך שנכנעים לתכתיבים של קבוצה אחת מתוך העם הזה לא מקובל עלי. סטטוס קוו שלא מכיר בזכויותיהם של זרמים רבים ביהדות לא מקובל עלי. סטטוס קוו שקובע *לי* איך אחיה לפי המקובל עליך בזמן שהוא לא קובע *לך* איך תחיה לא מקובל עלי. זכותך לחיות, להתחתן, לנסוע או לא לנסוע, לאכול או לא לאכול, להתלבש וכולי לפי דרכך, ואם זו זכותך - זו גם זכותי! כפי שלך יש זכות לעשות דברים לפי דרכך, גם לי יש זכות לעשות דברים לפי דרכי! דרך שבה כל הפשרות נעשות לכיוון שלך *אינה* פשרה ו*אינה* מתכון לדו קיום בשלום, ולא סתם כל כך הרבה חילוניים כועסים כיום. נמאס לנו שמכתיבים לנו כיצד לחיות, ועוד טוענים שזו פשרה!!! הבנת? נמאס. ואתה יודע מתי הבנתי שנמאס לי לגמרי מהגישה של הדתיים במדינה הזו? באחד מימי כיפור האחרונים, כששוב נודע על מכונית שהנהג שלה נפצע בגלל חבורת פסיכים עוטי קפוטות שזרקו עליה אבנים, ואנשים הנידו בראשם ואמרו "פסיכי, מה הוא נוסע ביום כיפור". והמשטרה לא עשתה *כלום*, כי ברור שמי שנוסע ביום כיפור עושה את זה על אחריותו. מה אנחנו, שיקאגו? רמאללה? שחבורה של פסיכים יכולים לסכן את חייו של אדם שבחר לחיות ולנהוג לפי דרכו, והמשטרה לא מתערבת, ולא מגינה על בטחון האזרחים? אין חוק ואין משפט? לא מוכנה לחיות בתנאים כאלה, ולא מוכנה לקבל את הרעיון שזו "פשרה". פשרה זה כששני הצדדים מוותרים, לא כשצד אחד מוותר כל הזמן והצד השני דורש כל הזמן, ועוד הצד הראשון משום מה מוצא את עצמו נדרש להתנצל על זה שהוא "לא יהודי מספיק", כי היהדות האורתודוקסית לקחה לעצמה הגמוניה על "מיהו יהודי", ומאז רק לפלג אחד מכל הפלגים במדינה הזו יש הסמכות, וכל השאר מתבקשים "להתפשר". לא יקום ולא יהיה.