התייחסתי לכיתה א, לא לכיתות מתקדמות. קריאה בקול מול קהל
היא לא דבר שקל לכולם, ואני נתקלת בתלמידים רבים שמתקשים בקריאת טקסטים בקול גם בכיתות מתקדמות יותר. אני רק לא בטוחה שזה בגלל העברית (ושזה לא קורה באופן דומה בשפות נוספות). זה לא אומר בהכרח שהם לא מבינים את הטקסט, אגב. אני נתקלת בתלמידים שמתעלמים מסימני פיסוק, קוראים באינטונציה שגויה, מדלגים על מילים או על שורות... ואלה לא דברים שקשורים דווקא לעברית.
הם כן קשורים, אני חושבת, לרמה אוריינית נמוכה יותר. מרגישים היטב את ההבדל בין תלמידים שקוראים רק כשמכריחים אותם לבין כאלה שגם קוראים ספרים (או אפילו עיתונים) ובאופן כללי קוראים יותר. יש לי חברים גיקים, הם הקריאו סיפורים לילדים כשהיו קטנים, הם יושבים בסלון וקוראים ספרים, והילדים רואים ומחקים. הילדים שלהם קוראים ספרים כי מעודדים אותם לכך, כי קונים להם ספרים ורושמים אותם לספרייה (כפי שהיה אצלי) ולא מושיבים אותם מול הטלוויזיה או המחשב כסוג של "שמרטף".
אתה ואני גדלנו אולי באזורים שונים עם אוכלוסיות שונות ולכן החוויות שלנו שונות. אבל אני לא משוכנעת שדווקא העברית "אשמה" בהן. אני לא מתווכחת עם הרעיון שיש שפות קלות יותר לקריאה, אבל זה רק חלק מהתמונה.
