ניצתי ברשותך

סיפור יפה

ובעניני דוקטורים , הם כנראה מומחים , אינמלשות. הנה משו שכתבתי פעם לרופא "פרטי" שהיה לי (היה לי חבר היה לי אח....סתם
) תביא ת´סטטוסקופ לשמוע את הלב שלך דופק. הנה עצרתי נשימה לשמוע את השריר הזה הפנימי שלך שפועם. טםטםטםטםטםטםטם.....אני אומרת. שאני שומעת. לא , זה לא בסדר זה צריך להיום טאם טם טאם טם טאם טם. אתה אומר. עכשיו נקשיב לריאות. אני לא שומעת כלום. אני מת. בוא , תקשיב לשלי. אין לך איוושה. יש לי איוושה , אתה לא מבין כלום. אבל האיוושה שלי בראש , לוחשת : יא מפגרים , מי מקשיב לסטטוסקופ באמצע זיון? תמשיכו. אז מה , רציתי לשמוע. שינויים בקצב. עכשיו סיגריה ונקשיב שוב לריאות. לך תדע מה עושה בקבוק יין בפלורנטין , לאהבה. טםטםטםטםטםטםטם או טאם טם טאם טם טאם טם בעצם שומעים את זה למרחוק. מי צריך סטטוסקופ ?
 
בטעות

כן נראה לי שבטעות יוצא לך ליפול על אידיוטים כן פשוט מאוד אידיוטים שחושבים לעצמם שאם התחלת איתם אז זהו סוף העולם הם ורק הם שווים משהו ובגלל זה מגיע להם מספר הלילה .אבל שזה לא יגרום לך להתייאש בהצלחה!!!!
 
התמוגגתי..וסיפור משלי../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif

הסיפורים....עוררו בי צמרמורת ועונג... יותר טוב מסרטים טובים בקולנוע במחשבה שניה על הסוגיה... מה זה להתחיל? הרי שפת הגוף, הג´סטות, החיוך...אומרים הכל.... גם בלי לשלוח פתק , לשאול שאלה, או כל דבר כזה.... אספר סיפור סיני ארץ נופי בראשית אישה... לבדה... חמישה חודשים מאז נפרדה מבן זוגה הכרזת עצמאות קטנה חוששת, מתרגשת, אך נוסעת במונית...נוסעת עם בחור משרה בה בטחון פרצוף של טוב לב איתו תהיה בטוחה רק בדרך...מגלה...הוא מבני דודינו, אמנם ישראלי... אך מהמחנה...שלהם יורדים בחוף הדיונה הוא בן בית שם מסתובב איתה, למצוא את בעל הבית פוסעים בחול החם החול בוער מבטה משוטט על הכחול העמוק הזה , המנוגד כל כך להרים הנישאים בגאון מוצאת לה חושה, שלושה מטרים מהים מתמקמת, אט אט מתמזגת עם השלווה שמסביב אקצר ואספר שהערב הגיע.... השמש ירדה חשכה ועימה הדממה אין חשמל ואין ציביליזציה הולכת היא בשבילי החושות, מוצאת את שלו מציעה...אולי אתה רעב? יושבים, נשענים על גזע דקל... שאמשיך.????
 
ממשיכה...נזכרת...מחייכת../images/Emo121.gif

בגבם אל ההרים, מבטם אל הים שובל של כסף על המים שיחה זורמת העברית שלך....היא שואלת כל כך יפה.... מסתבר שהוא שחקן משוחחים, על איך להיות ערבי כאן בישראל איך זה לרדת מן הבמה, אחרי שאלף איש מחאו לך כפיים, ובחוץ ברחוב, נעצרים על ידי משטרה....לחקירה שגרתית היא..שרה לו שירים של ז´אק ברל...באישון ליל שלווה אינסופית מיזוג תרבויות האם לא כך יגיע השלום? אוכלים דגים, שהוא הזמין מהדייג המקומי עוד בצהריים מסיימים נפרדים איש איש לחושתו באי שקט היא, רוצה בחברתו מחליטה, יוזמת מבקרת בביתו...חושתו השיחה ממשיכה, אך מילים בלבד והיא....רוצה שיגע גוף בגוף צמרמורת פושה בה בשעת ליל מאוחרת (לא ברורה, והרי שם אין שעון) קמה ובצעדים איטיים, מהלכת לה לפינתה שם... יושבת לה, מול הים סרטן קטן קפץ לביקור ממקמת את המזרן מחוץ למבנה הקש, שהוא ביתה לימים הקרובים משתרעת מתענגת על החשיכה על הדממה ועל היופי, העוצר נשימתה... ופתאום...ילדה, את ערה? הוא...בא לבקר מחסירה פעימה נאה הוא וגברי נשמה מיוחדת במינה פגישה של מדבר המילים ממשיכות לטייל בין גבר לאישה בין אישה לגבר והמילים, מתקרבות ללחישות למגע קרוב לשיח של גוף בגוף מעשה אהבים אל מול הים שובל של כסף אין זמן, אין חשבון, אין מקום, רק הוא....ואני אני....והוא סערת יצרים ערפול חושים בזריחה....צפו יחדיו ובימים הבאים......
 
בימים הבאים......./images/Emo121.gif../images/Emo23.gif

איש איש לעצמו נפגשים להם באמצע הדרך צחוק של ים חיפוש אחר דג טוב לארוחת הערב ושוב לילות רק שלושה אך קסומים מיוחדים פגישה של מדבר רומן של מקום אנשים טובים באמצע הדרך החליפו טלפונים אך...לא השתמשו האם להרוס את הרומנטיקה בספרי את סופו של הסיפור? מציאות ישראלית אינתיפאדה פורצת הלינץ ברמאללה מספר ימים אחרי נוסעת היא ברכבה כמעט חצות צלצול הטלפון זה הוא מה מביא אותך אלי??? היא שואלת נתקלתי במכתב שכתבת הוא אומר נזכרתי רציתי לשמוע קולך... ואולי...וכאן מתגנב חשש לקולו אולי אפילו לחזות בזיו פנייך... והרי שכנים אנו אם כי ... אני.... עברתי דירה לאן? היא שואלת? לרמאללה.......!!!! לסייע לתושבים להפעיל את הילדים ברגעי מצוקה משוחחים עוד פעם פעמיים ליבה...רוצה לראות את האיש המיוחד הזה אך המציאות הישראלית מכתיבה... רומן של חוף...נשאר לו בסיני וב
, זכרון מתוק אך...מיד מחשבות עולות מי יודע מה הוא רוצה ממנה משאירה זאת בזכרון ואומרת שלום... ועכשיו, ברגע של נוסטלגיה נזכרת אפילו בשמו ואולי גם בגוון קולו מחייכת
 
שפכתי את ליבי...ואין אף אחד../images/Emo121.gif|

בשביל להקשיב ניצת.....אקח את הפיקוד אכבה את ה
, שסביבה ישבתי, בספרי את סיפורי אשאיר את ה
על האש, למקרה ויגיעו עוד מבקרים ויזקקו למעט ריענון לפני שיגשו לקרוא את הסיפורים הנפלאים כאן
נשיקת לילה טוב לכווווווווווווווווולכם אבל רגע.....מי יכסה אותי הלילה?
 

A L O N A 1

New member
עצרתי את נשימתי../images/Emo12.gif

חופשיה - איזה ספור מרגש
אין לי מילים נוספות
 
לזרום../images/Emo160.gif../images/Emo168.gif../images/Emo79.gif../images/Emo65.gif

לזרום עם החיים. זו מילת קסם שכל כך קשה לממש לפעמים. ואז , מביטים אחורה (בזעם?) ו....ראבק , מי יחזיר את אותן שנים ? אפ´חד לא יחזיר. לכן , לנצל את הרגע , זה MUST ! |ורק אביגיל טובה בתיאוריות?
חה |
 
ניצת....כאן הסיפור המלא../images/Emo121.gif

הסיפורים עוררו בי צמרמורת ועונג.. יותר טוב מסרטים בקולנוע במחשבה שניה על הסוגיה.. מה זה להתחיל? הרי שפת הגוף, הג´סטות, החיוך...אומרים הכל... גם בלי לשלוח פתק, לשאול שאלה, או כל דבר כזה... אספר סיפור סיני ארץ נופי בראשית אישה... לבדה... חמישה חודשים מאז נפרדה מבן זוגה הכרזת עצמאות קטנה חוששת, מתרגשת, אך נוסעת. במונית..נוסעת עם בחור משרה בה בטחון פרצוף של טוב לב איתו תהיה בטוחה רק בדרך... מגלה.. הוא מבני דודינו, אמנם ישראלי...אך מהמחנה... שלהם יורדים בחוף הדיונה הוא בן בית שם מסתובב איתה, למצוא את בעל הבית פוסעים בחול החם הרגליים בוערות מבטה משוטט על הכחול העמוק הזה, המנוגד כלכך להרים הנישאים בגאון מוצאת לה חושה, שלושה מטרים מהים מתמקמת, אטאט מתמזגת עם השלווה שמסביב. אקצר ואספר שהערב הגיע... השמש ירדה חשיכה, ועימה הדממה. אין חשמל ואין ציביליזציה הולכת היא בשבילי החושות, מוצאת את שלו מציעה... אולי אתה רעב? יושבים, נשענים על גזע דקל... בגבם אל ההרים, מבטם אל הים שובל של כסף על המים שיחה זורמת העברית שלך... כל כך יפה... היא שואלת..מנין? מסתבר שהוא שחקן משוחחים על איך להיות ערבי כאן בישראל איך זה לרדת מן הבמה, אחרי שאלף איש מחאו לך כפיים, ובחוץ ברחוב, נעצרים על ידי משטרה... לחקירה שגרתית. היא... שרה לו שירים של ז´אק ברל...באישון ליל שלווה אינסופית מיזוג תרבויות האם לא כך יגיע השלום? אוכלים דגים, שהוא הזמין מהדייג המקומי עוד בצהריים מסיימים נפרדים איש איש לחושתו באי שקט היא, רוצה בחברתו מחליטה, יוזמת מבקרת בביתו... חושתו השיחה ממשיכה, אך מילים בלבד והיא.. רוצה שיגע גוף בגוף צמרמורת פושה בה בשעת ליל מאוחרת (לא ברורה, והרי שם אין שעון) קמה ובצעדים איטיים, מהלכת לה לפינתה שם... יושבת לה, מול הים סרטן קטן קפץ לביקור ממקמת את המזרן מחוץ למבנה הקש, שהוא ביתה לימים הקרובים משתרעת מתענגת על החשיכה על הדממה ועל היופי, העוצר נשימתה... ופתאום...ילדה, את ערה? הוא..בא לבקר מחסירה פעימה נאה הוא וגברי נשמה מיוחדת במינה פגישה של מדבר המילים ממשיכות לטייל בין גבר לאישה בין אישה לגבר והמילים, מתקרבות ללחישות למגע קרוב לשיח של גוף בגוף מעשה אהבים אל מול הים שובל של כסף אין זמן, אין חשבון, אין מקום רק הוא ... ואני אני...והוא סערת יצרים ערפול חושים בזריחה..צפו יחדיו בימים הבאים... איש איש לעצמו נפגשים להם לעתים באמצע הדרך צחוק של ים חיפוש אחר דג טוב לארוחת הערב ושוב לילות רק שלושה אך קסומים מיוחדים פגישה של מדבר רומן של מקום אנשים טובים באמצע הדרך החליפו טלפונים אך ...לא השתמשו האם להרוס את הרומנטיקה בספרי את סופו של הסיפור? מציאות ישראלית אנתיפאדה פורצת הלינץ´ ברמאללה מספר ימים אחרי נוסעת היא בריכבה כמעט חצות צלצול הטלפון זה הוא מה מביא אותך אלי? היא שואלת נתקלתי במכתב שכתבת הוא אומר נזכרתי רציתי לשמוע קולך... ואולי..וכאן מתגנב חשש לקולו אולי אפילו לחזות בזיו פניים... והרי שכנים אנו אם כי...אני... עברתי דירה לאן? היא שואלת לרמאללה...!!! לסייע לתושבים להפעיל את הילדים ברגעי מצוקה משוחחים עוד פעם פעמיים ליבה ... רוצה לראות את האיש המיוחד הזה אך המציאות הישראלית מכתיבה... רומן של חוף...נשאר לו בסיני וב
זכרון מתוק אך...מיד מחשבות עולות מי יודע מה הוא רוצה ממנה משאירה זאת בזכרון ואומרת שלום... ועכשיו, ברגע של נוסטלגיה נזכרת אפילו בשמו ואולי גם בגוון קולו מחייכת
 
כן,כן ניצת דפקה ניפקדות ../images/Emo3.gif

הייתי בנפלאות התבונה - התרגשתי וחזרתי נפעמת. ועכשיו נכנסת לכאן,קוראת אתכם ו...ואוו מתרגשת מחדש בייחוד ממך חופשיה ברוח וכל כך רוצה לספר אחד משלי, כן רוצה לספר,וקצת חוששת אבל... רגע אנשום עמוק אאזור אומץ ואחזור לספר מבטיחה
 
נושמת עמוק ,היד קצת רועדת

האם להסיר מעט מעליו של הורד? ערב מול המסך,אודיגו פתוח שלא כרגיל במצב בו נראת ברדאר כך שאנשים חדשים יכולים לפנות אלי. ופתאום זה מגיע משפט הפתיחה שמנער את נשמתי , יש מי שהבין את דבר המשתמש שלי... נענת ונסחפת בשיחה אל תוך הלילה , חשה כי מכירה את האיש ,כי רק נפרדתי ממנו לזמן מה ועכשיו זו פגישה מחודשת,התחושה הדדית. עדיין מהססת "תגיד מה הגובה שלך?" שואלת מקווה שיאמר 160 וכך יסגר הסיפור לפני שהתחיל. "190" מגיעה התשובה וניצת שחולמת להרגיש קטנטנה נמסה שולחת תמונה , אולי יאמר , סליחה אבל... והתגובה "ידעתי - זו את האישה " שולח גם הוא וניצת מאבדת ראשה , זה האיש עליו כל חייה פינטזה. השיחה , המראה אלוהים זה קורה? בבוקר ניגשת מיד למחשב ,יודעת שמחכה שם אימייל ,זו התחושה שבלב ואכן לא מאכזב... וכך דמות וירטואלית גורמת תחושה מדהימה של היכרות ישנה הכל ברור מצפה לפגישה. נשמה התחברה בנשמה. עובר שבוע ,שבועיים ומגיע היום ,קובעים בקרבת מקום לביתי ,אך לא בשכונה כי ניצת יודעת בדיוק מה יקרה בשניה הראשונה... צועדת עם פרפרים ומרחוק - רואה אותו - את האיש אליו נשמתי עורגת , שעון על עץ וכולו עפוף הילה. מזהה אותי ממרחק ,מחישים צעדינו האחד לקראת השניה ו... כך באמצע היום תחת עץ לעיני חצי מדינה נופלים זו בזרועות זה לנשיקה ארוכה ,כאילו ורוצים להשלים את כל השנים שהחסרנו. וניצת ,הילדה "הטובה" עולה על האופנוע ,חובקת את אהובה ויחדיו טסים לממש את התשוקה
חמישה חדשים של אהבה קסומה שתשאר תמיד בלב , חמישה חדשים שלאחריהם באה הפרדה ולא בגלל שנגמרה האהבה .
 
וואי , זה מרגש ../images/Emo140.gif

ומוכרת הסיטואציה של פרידה בלי שהאהבה נגמרת. קוראים לזה סיבות נסיבות ומסיבות של החיים. |ורק אביגיל בטוחה שעכשיו גם ירדה לך איזו פיסת חרסינה קטנה מהבטן שדקרה , לך בגלל בגלל שלא העזת להוציא את זה עד היום
|
 
כן אביגל גם אני נרגשת

ואפילו מזילה דמעה אך דעי יקירה כי הוצאתי ,בורכתי בחברים וחברות שמשתפת אותם בכל הנפלאות ובכל זאת הרי כאן זה כאילו לשתף את כל העולם... אחחחחחח סיבות ונסיבות החיים שהביאו אותי לזה עם כל הכאב ששורף את הלב מודה לכל דקה כל שניה שידעתי אותו שידעתי אותה אהבה.
 
ניצת השושן יקירתי......../images/Emo121.gif

התרגשתי סיפור מהספרים מהסרטים כאילו לא לקוח מהמציאות כיף לשמוע שעוד קיימים דברים כאלה בעולם...
 
מסתבר ולכן אף פעם אסור לוותר על

החלום ל
ותודה לכם אנשושושות יערית וחופשיה
 

*יערית

New member
וואו חמודה.....

כמה טוב להוציא הכל מהבטן לכתוב.. לא רק לדבר על כך אלא לראות זאת כתוב זה עושה הרגשה אחרת.... ואני תקווה שיצאת מחוזקת מכך לאהבה הבאה שתבוא במהרה לחייך....הרגשתי את הפרפרים האלו לפני שנתיים, ההתקלות באהבה הסוחפת והמטורפת...היא גם נגמרה אולי לקחה יותר כשנתיים, אך הנה אני אומרת לך בפה מלא מתוקה,יצאתי מחוזקת ממנה למרות שהלב נשבר לרסיסים,הכנסתי אדם אחר לליבי בדרך שונה אך איתנה! כתבת נפלא..ואת את..את....
יערית.
 
למעלה