את חניוני הרכבת צריך לחלק ל 3 קטגוריות.
1. חניון לרכבת בלבד כאשר אין ליד התחנה שום מוקד עניין אחר, במקרה כזה החניה אכן צריכה לשרת רק את משתמשי הרכבת ולא השארת רכבים לטווח ארוך ובזה קל מאוד לטפל.
2. יש תחנות משולבות רכבת + מסוף אוטובוסים דוגמת כרמיאל, חיפה חוף כרמל, לב המפרץ ועוד..., במקרה כזה גם אנשים שרוצים לקחת אוטובוס למרחק ארוך רצוי שיוכלו להשתמש בחניון אם זה מעודד אותם להשאיר את הרכב בעיר ולא לנוסע ברכב ליעד הסופי.
3. חניון רכבת שגם קרוב לאזורי ביקוש עירוניים דוגמת חיפה מרכז השמונה, כאן בהיעדר חניה חינמית הקרובה לאזורי הביקוש העירוניים החניון הופך לחניה עירונית.
הכי קל (וגם נכון) לטפל בחניות לטווח ארוך בכל 3 סוגי החניונים, בכרמיאל עושים את זה כבר כמה שנים. רכב שנשאר לחניית לילה מקבל דו''ח עבור כל יום חנייה כזה. מי שהזמין חופשה בחו''ל ב כמה אלפי שקלים יכול לשלם עוד 30 ש''ח על מונית לרכבת.
הבעיה היא איך לטפל באלה שחונים רק במשך היום או רק לכמה שעות. אם נחזור לדוגמה של כרמיאל, כבר שנים יש מצוקת חנייה. אחרי 8 בבוקר כמעט ולא ניתן למצוא מקום בימי אמצע השבוע, מצד שני יש שטח להרחבת החניונים אבל העירייה לא ממהרת להסדיר אותו כי יותר משתלם לתת דוחות (תעשו חישוב 250 ש''ח דו''ח חניה * 10 רכבים ביום, ואפשר בקלות לעבור את המספר זה. המון הכנסה כל חודש).