ניסים

[Lagrangian]

זה סוף הקיץ..

אני יחסית סובל בעונה הזו.. אני לא מצליח לעשות את המעבר הזה בצורה חלקה.. מצד שני, אולי זה ביטוי של הטבע של התקופה הזו.. כמו שבאיזור חנוכה אני נכנס לדכאון התכוונת לאגו או לחוסר-סבלנות\סובלנות? אני מסכים איתך לגבי מה שאמרת על ניסים, פשוט ניסיתי לכוון למשהו מאוד צר ומוגדר.. אחת מההבנות שלי היא שהדברים שהתכוונתי אליהם לא קורים בלי שתהיה סיבה טובה.. כמו כל שאר הדברים בטבע דווקא הבחורות שאני מכיר לא נהיות מטומטמות בהריון.. יותר בכיוון של חסרות סבלנות + בחילה בחודשים הראשונים..

 

[עומר גלעדי]

דיכאון

אז אם אתה נכנס לדיכאון בסוף הקיץ ואז בדצמבר, אז יש לך בערך חצי שנה של דיכאון כל שנה?

חשבתי עוד על מה שאני ככה מרגישה מההודעות שלך ביחס לבדרך כלל, ואני חושבת שאולי הדרך הכי מדוייקת לנסות להסביר מה אני מרגישה זה דרך המילים יותר התעסקות בעצמי. חוסר הסבלנות, אם אני צריכה לנחש, זה רק סימפטום. העניין עם התעסקות בעצמי זה לפעמים נסיון לשלוט במשהו או למצות איזו התעסקות פנימית. אתה מביא איתך חוסר סבלנות, אבל אני שואלת את עצמי - למה? מבחינתי כמתבוננת, זו תחילת הדרך או הסיבה לצאת אליה איתך, ולא ה-דבר שהייתי רוצה להתבונן בו. אני מסכימה איתך שניסים קורים רק כשיש סביבה מתאימה מאוד, והעניין כולל "לעשות מקום" בשבילם, לזמן אותם ולהמתין להם. השאלה הגדולה בחיים האלה היא כמובן איך מזמנים אותם. מחכה לי כאן הספר "קורס בניסים", אני מבטיחה לעדכן אם יהיו לי תובנות ממנו. רציתי עוד להגיד, שמרתקת אותי הדרך שאתה עובר - אתה נמצא ב"גאות", או איזה שינוי רגשי, ואתה מתמודד איתו תוך התבוננות ונראה לי שאתה כמו משחק איתו - מנסה לזוז לפה, מנסה לזוז לשם, וכל פעם מתבונן בהשלכות. מתוך חוסר הסבלנות ניכר שזה לא מאוד נעים עבורך, ובכל זאת אתה באופן טבעי בוחר בדרך הסבלנית וה"לומדת". אני לא יודעת אם אתה בעניין של להיות מטפל, או להיות דוגמה אישית, אבל זה שיעור שאני מירה הרבה אנשים שהיו שמחים ללמוד... כל הכבוד גם לבנות שאתה מכיר. כבר אני שונאת אותן.

 

[Lagrangian]

חצי שנה של דכאון

לא נשמע רע כל כך.. יש דרך שהיא לא סבלנית? בדיוק דיברתי עם מישהי אתמול על זה שלפעמים הילינג עושה קיצור דרך כזה שלא עוזר לנו ללמוד את מה שאנחנו צריכים, ואז אנחנו פשוט מוצאים דרך אחרת רק כדי שנוכל ללמוד את הלקח באמת, בלי קיצורי דרך. בכל מקרה, אם יש לך דרך קיצור, תגלי לי אני אמור לטפל (לפחות כך לוחצים על מדי פעם) אבל אני עוד יותר מדי ספקן וגם לא בטוח שמוכן לקחת אחריות. ואני גם רוצה להיות מופת, באיזשהו שלב בכל מקרה, עם כל הכבוד להן, הן כל הזמן מתקלקלות.. בדיוק לפני כמה ימים נסעתי עם אחת מהן לבית חולים בגלל שהרחם שלה עשה בעיות, וזה אחרי שהיא ועוד מישהי עברו הפלה טבעית, ועוד אחת נאלצה להפסיק להניק בגלל מחלה לא נעימה.. אז לא צריך לשנוא אותן

 

[עומר גלעדי]

הדרך שהיא לא סבלנית

יש הרבה דרכים לא סבלניות. אני מבינה שיכול להיות שהתמונה שיש לי עליך היא חלקית בשלב זה, אבל לי ניראה שאתה מתמודד עם שיעורי החיים באחריות רבה. זה, בגלל שניראה שאתה מודע לקשיים שמגיעים אליך ממקור חיצוני ואני ממש כמעט יכולה לשמוע את המחשבה שלך כשאתה כותב משהו, כדי לנטרל את מה שחיצוני, שפחות טבעי, או את האיכויות שקיימות בך כרגע ואתה עובד מולן. אני לא יודעת אם יש "קיצורי דרך", אבל אפשר לבחור בדרך פחות HANDS ON, כמו הדחקה, טיפול וזריקת האחריות על המטפל (הו כה נפוץ!), כעס, וכולי. זה מזכיר את הדיון של ינוקא מלמעלה, על החווייה האישית של רגשות, בלי קשר לסביבה וכו'..

 

[Lagrangian]

הדחקה

יש לי חבר (שמאוד מתסכל אותי.. אני כבר לא בטוח שאני מחשיב אותו חבר) שמסוגל להדחיק דברים ברמה שהוא פשוט שוכח אותם. לגמרי. זה דווקא לא נראה כמו פתרון רע.. חוץ מקצב כאבי בטן מדי פעם, נראה שהוא מסתדר יופי

 

[doingood]

מה אתה מחפש?

 

[Lagrangian]

זה אבסטרקטי

משהו שקשור לקשר בין הרוח לבין הטבע.. ובאנלוגיה לקשר של ה"אני הגבוה" שלי (טוב, לפעמים נאלצים להשתמש במונחי ניו אייג' ) לבין הגוף הפיסי (לקשר הישיר, שלא עובר דרך הגופים האחרים שלי). משהו בסגנון של מצב תודעה שמבין את המכניקה של הניסים \ השפעת הרוח על החומר (שלא דרך יצורים נושמים)..

 

[doingood]

יש אחלה סדנאות שמטרתן היא להביא לזה בדיוק

ממליץ לך על מסע שמאני. אין קשר לניסים, ואולי בכל זאת תמצא את אשר חיפשת. (אם אתה רוצה לראות נס לך למכופף כפיות, שמעתי שיש היום לא מעט).

 

[עומר גלעדי]

כשכפית מתכופפת

מי אחראי לנס? המכופף או הכפית?