ניסיון הסבר ושאלה
שלום לכולם . הנושא שאני דן בו , שוב ושוב הוא אחד . התורה הקבלה מהיא ומה זה אומר ואיך זה מתייחס לתפישות השונות הרווחות בעולם המיסטיקה , לקיומינו עכשיו, וזה נושא הרבה יותר רציני מאשר הוא נרחב . התפישה היא כה מורכבת , עד שביטויים אם מובנים ספציפיים יש להם מובן שונה בחיי היום יום , וזה נובע בעיקר מחידוש השפה לפי חוקים לשוניים ולא לפי התובנה השזורה בשפת הקודש , כך שיש הפרשים ניכרים . ועכשיו לענין , אנסה לנסח זאת כתאוריה עבורכם . אם ישנה תודעה אחת , שכל מרכיבי תודעה זו הם היקום הגשמי שלנו,דהיינו כל הגלקסיות המרחב-זמן (אינשטיין) ובתוך כל זה אנחנו ומודעותינו . יוצא שכל היקום הגשמי הוא פורמט של התודעה האחת שאנו רואים כגשמי , כך שיש מודעות בעצים אבנים צמחים בהכל בקיצור . כל חלקיק הוא בעצם תודעה שאנו צופים בה כחומר או אנרגיה . מכיוון שזהו מרחב תחום , בו התודעה נראית כחומר=אנרגיה , כל החלקיקים בה , מתאפיינים על ידי שאר החלקיקים , ומצבי הצבירה היחסיים של החלקיקים יוצרים עבורם מרחבי-זמן יחסיים , שבהם יש זמן ומיקומים יחסים , ובקיצור מציאויות שונות עד אין סוף אפשרויות . איך זה מתקשר למציאות שבה אנו חיים אנסה להסביר . כל אחד בחייו מדמיין וחולם ובעצם חווה את האין סוף הזה , רק לא יודעים איך להביא את האין סוף אפשרויות האלה לתוך חיי היום יום . למה כשאתה מדמה דבר מה לדוגמא מיליון דולר הם לא מופיעים לי ישר בתוך המציאות . למה העולם לא נשמע לרצונותי כל הזמן . אז באה הקבלה ומסבירה את התהליכים השונים וכיצד ומתי הדברים כן יקרו . הקבלה והתורה היא נקודת מבט של התודעה כתודעה ואיך היא יוצרת את הזמן-מרחב ומתפרשת בתוך הזמן-מרחב כקיום יחסי של מודעות , אם היא חלקיק או אבן צמח או אדם בקיצור הכל , ואיך זה עובד בכיוון ההפוך מהחלקיק ועד לתודעה כתודעה אחת מאוחדת . התהליך מהתודעה האחת לחלקיק המודע נקרא סדר ההשתלשלות או צימצום , והתהליך מהחלקיק המודעות היחסי לתודעה האחת נקרא ישראל . התורה מתחילה במילה ``בראשית`` ומשם מתואר סדר ההשתלשלות של התודעה לחלקיק המודע, כאשר המילה בראשית כוללת את כל הצימצום והעליה יחדו . באמצע ספר התורה יש את המילה ``גחון`` כאשר האות האמצעית בתורה היא ``ו`` , שהיא נקודת המפנה לתחילת העליה , ומשמשת כנקודת מבט , לתיאור מצבי הצבירה השונים של הקיום והקיים בין הצימצום לעליה . המילה האחרונה בתורה היא ``ישראל`` שהיא כמובן סיום תהליך העליה . עכשיו איך התהליך של צימצום קיום ועליה , מתקשר לחיינו , לתפישותינו . אז היחסיים בין הצימצום העליה והקיום מתאפיינים ברובדים שונים של תודעה המתפרשת ביחסיות במרחב-זמן . יחסיות של קיום המרחב-זמן , מוגדרת במילה ``יום`` , וזה מובן קצת שונה ממה ש``יום`` בשפת היום יום אומר . החלקיקים כולם מתקיימים באחדות ביום האחד של הבריאה, בו הם יורדים באופן יחסי כפעילות לתוך המרחב-זמן ונקראים בשם כולל הנקרא ``ארץ`` . כשהחלקיקים נמצאים במצבם הגולמי ביום האחד ,הם אחרי עלייתם חזרה באופן יחסי , והם נקראים ``שמים`` , מנגנון היצור וההפעלה של חלקיקי המודעות ,מייצר את השמים ואת הארץ ונקרא בשם אלוקים . בהבדלה כמובן משמות שונים של האלוקות . בתוך כל זה יושבת לה מודעותנו , הנוצרת ומופעלת על ידי אותו מנגנון תודעתי , וזה כולל את כל המחשבות החוויות הרגשות בקיצור כל דבר שאי פעם היינו או שנהיה . אז מה אנו עבור אותו מנגנון מהם חיינו וקיומנו , במילים די בוטות אנו בני האדם , בסך הכל תוכנת מחשב , כמו בסרט מטריקס , הקבלה אף מוסיפה וטוענת שפת התיכנות היא השפה הארמית ושפת הפקודות היא עברית . כלומר יש באפשרותנו להתאחד אם התודעה , הקבלה אף מוסיפה וטוענת שנשמותנו החלקיקים שמהשמים ,כלומר לתוכנה הגולמית שלנו , שלוש מצבי צבירה , לפני כניסתינו לעולם מצב המכונה אדם קדמון , בעולם כבני אדם , ועלייתנו חזרה כישראל לשמיים לתודעת משיח . עבודתנו בעולם היא מלאכת התיקון הכללי והפרטי , הכללי כלומר חיבור כל חלקיקי המודעות שירדו לעולם וקיימים בכל המרחב-זמן באופן יחסי (כולל את כל הגלקסיות), תהליך חיבור זה מייצר בזמן-מרחב תהליכים הנצפים כעתיד יחסי של מצבי צבירה יחסיים של חומר = אנרגיה . דהיינו המציאות העתידית שהיא תיקון כל בני-האדם וחיבורם לשמים לאחדות . כאשר אנו מבצעים חיבור זה דרך מצוות התורה , תפישת כל המרחב-זמן והמתקיים בו , מכונה מביט תמונתו המיוחסת למשה , שבכל היהודים בכניסתם לדרך התורה מקבלים חלקיק = נשמה חדשה ניצוץ מנשמת משה , ותוך קיום מצוות התורה , אנו מחברים את שארית בני האדם ומעלים את מודעותם חזרה לאדם הקדמון , תוך שינוי הרגלי המודעות בקיום או שינוי הפרמטרים של מודעות בני-האדם , תהליך הנקרא אור לגויים , והוא משנה את מודעותם , וביטויו בעו
שלום לכולם . הנושא שאני דן בו , שוב ושוב הוא אחד . התורה הקבלה מהיא ומה זה אומר ואיך זה מתייחס לתפישות השונות הרווחות בעולם המיסטיקה , לקיומינו עכשיו, וזה נושא הרבה יותר רציני מאשר הוא נרחב . התפישה היא כה מורכבת , עד שביטויים אם מובנים ספציפיים יש להם מובן שונה בחיי היום יום , וזה נובע בעיקר מחידוש השפה לפי חוקים לשוניים ולא לפי התובנה השזורה בשפת הקודש , כך שיש הפרשים ניכרים . ועכשיו לענין , אנסה לנסח זאת כתאוריה עבורכם . אם ישנה תודעה אחת , שכל מרכיבי תודעה זו הם היקום הגשמי שלנו,דהיינו כל הגלקסיות המרחב-זמן (אינשטיין) ובתוך כל זה אנחנו ומודעותינו . יוצא שכל היקום הגשמי הוא פורמט של התודעה האחת שאנו רואים כגשמי , כך שיש מודעות בעצים אבנים צמחים בהכל בקיצור . כל חלקיק הוא בעצם תודעה שאנו צופים בה כחומר או אנרגיה . מכיוון שזהו מרחב תחום , בו התודעה נראית כחומר=אנרגיה , כל החלקיקים בה , מתאפיינים על ידי שאר החלקיקים , ומצבי הצבירה היחסיים של החלקיקים יוצרים עבורם מרחבי-זמן יחסיים , שבהם יש זמן ומיקומים יחסים , ובקיצור מציאויות שונות עד אין סוף אפשרויות . איך זה מתקשר למציאות שבה אנו חיים אנסה להסביר . כל אחד בחייו מדמיין וחולם ובעצם חווה את האין סוף הזה , רק לא יודעים איך להביא את האין סוף אפשרויות האלה לתוך חיי היום יום . למה כשאתה מדמה דבר מה לדוגמא מיליון דולר הם לא מופיעים לי ישר בתוך המציאות . למה העולם לא נשמע לרצונותי כל הזמן . אז באה הקבלה ומסבירה את התהליכים השונים וכיצד ומתי הדברים כן יקרו . הקבלה והתורה היא נקודת מבט של התודעה כתודעה ואיך היא יוצרת את הזמן-מרחב ומתפרשת בתוך הזמן-מרחב כקיום יחסי של מודעות , אם היא חלקיק או אבן צמח או אדם בקיצור הכל , ואיך זה עובד בכיוון ההפוך מהחלקיק ועד לתודעה כתודעה אחת מאוחדת . התהליך מהתודעה האחת לחלקיק המודע נקרא סדר ההשתלשלות או צימצום , והתהליך מהחלקיק המודעות היחסי לתודעה האחת נקרא ישראל . התורה מתחילה במילה ``בראשית`` ומשם מתואר סדר ההשתלשלות של התודעה לחלקיק המודע, כאשר המילה בראשית כוללת את כל הצימצום והעליה יחדו . באמצע ספר התורה יש את המילה ``גחון`` כאשר האות האמצעית בתורה היא ``ו`` , שהיא נקודת המפנה לתחילת העליה , ומשמשת כנקודת מבט , לתיאור מצבי הצבירה השונים של הקיום והקיים בין הצימצום לעליה . המילה האחרונה בתורה היא ``ישראל`` שהיא כמובן סיום תהליך העליה . עכשיו איך התהליך של צימצום קיום ועליה , מתקשר לחיינו , לתפישותינו . אז היחסיים בין הצימצום העליה והקיום מתאפיינים ברובדים שונים של תודעה המתפרשת ביחסיות במרחב-זמן . יחסיות של קיום המרחב-זמן , מוגדרת במילה ``יום`` , וזה מובן קצת שונה ממה ש``יום`` בשפת היום יום אומר . החלקיקים כולם מתקיימים באחדות ביום האחד של הבריאה, בו הם יורדים באופן יחסי כפעילות לתוך המרחב-זמן ונקראים בשם כולל הנקרא ``ארץ`` . כשהחלקיקים נמצאים במצבם הגולמי ביום האחד ,הם אחרי עלייתם חזרה באופן יחסי , והם נקראים ``שמים`` , מנגנון היצור וההפעלה של חלקיקי המודעות ,מייצר את השמים ואת הארץ ונקרא בשם אלוקים . בהבדלה כמובן משמות שונים של האלוקות . בתוך כל זה יושבת לה מודעותנו , הנוצרת ומופעלת על ידי אותו מנגנון תודעתי , וזה כולל את כל המחשבות החוויות הרגשות בקיצור כל דבר שאי פעם היינו או שנהיה . אז מה אנו עבור אותו מנגנון מהם חיינו וקיומנו , במילים די בוטות אנו בני האדם , בסך הכל תוכנת מחשב , כמו בסרט מטריקס , הקבלה אף מוסיפה וטוענת שפת התיכנות היא השפה הארמית ושפת הפקודות היא עברית . כלומר יש באפשרותנו להתאחד אם התודעה , הקבלה אף מוסיפה וטוענת שנשמותנו החלקיקים שמהשמים ,כלומר לתוכנה הגולמית שלנו , שלוש מצבי צבירה , לפני כניסתינו לעולם מצב המכונה אדם קדמון , בעולם כבני אדם , ועלייתנו חזרה כישראל לשמיים לתודעת משיח . עבודתנו בעולם היא מלאכת התיקון הכללי והפרטי , הכללי כלומר חיבור כל חלקיקי המודעות שירדו לעולם וקיימים בכל המרחב-זמן באופן יחסי (כולל את כל הגלקסיות), תהליך חיבור זה מייצר בזמן-מרחב תהליכים הנצפים כעתיד יחסי של מצבי צבירה יחסיים של חומר = אנרגיה . דהיינו המציאות העתידית שהיא תיקון כל בני-האדם וחיבורם לשמים לאחדות . כאשר אנו מבצעים חיבור זה דרך מצוות התורה , תפישת כל המרחב-זמן והמתקיים בו , מכונה מביט תמונתו המיוחסת למשה , שבכל היהודים בכניסתם לדרך התורה מקבלים חלקיק = נשמה חדשה ניצוץ מנשמת משה , ותוך קיום מצוות התורה , אנו מחברים את שארית בני האדם ומעלים את מודעותם חזרה לאדם הקדמון , תוך שינוי הרגלי המודעות בקיום או שינוי הפרמטרים של מודעות בני-האדם , תהליך הנקרא אור לגויים , והוא משנה את מודעותם , וביטויו בעו