ניסיון אחרון..

[Reut Mor]

ניסיון אחרון..

שלום. כבר כתבתי כאן לא מעט פעמים ולצערי אני עדיין לא מצליחה להגיע להחלטה.. אני יודעת שזו בקשה הזויה ומוגזמת..אבל מישהו יכול להחליט בשבילי!? או לפחות לעזור לי להחליט?? נתונים בסיסיים :
בת 28 , רווקה, בעלת אזרחות צרפתית, עובדת סוציאלית עם וותק של שנה
מעוניינת לעבור לאירופה(לא יודעת לאן-פה אני צריכה את עזרתכם), בשביל : לעבוד בתחום(כשברור לי שאצטרך ללמוד את השפה, המקום, התרבות וחוקי רווחה שונים) או ללמוד תואר שני בטיפול באומנות. אפשר גם לימודי תעודה בפסיכודרמה אבל אני שואפת לתואר שני
הבעיות הן : לא יודעת האם יש לימודים כאלה (באמת שניסיתי לברר ולא ממש הבנתי.. מה גם שאני לא יודעת עוד שפות אז לא יכלתי לבדוק במקומות עם שפה לא מוכרת), לא יודעת האם התחום שלי הוא מבוקש? (לדוגמא באוסטליה וקנדה המקצוע שלי נחשב מקצוע מבוקש-האם באירופה יש דבר כזה בכלל ואם כן, האם המקצוע שלי נמצא שם?), לא יודעת מה קורה באירופה מבחינת משבר כלכלי בשום צורה או אופן.. זה החלק הקשה..
אין לי בעיה לקחת שנה ולחיות במקום בו אני רוצה להתמקם וללמוד את השפה והתרבות ומה שצריך.. השאלה איך ואיפה ?
יכולים להחליט בשבילי?? אני ממש אשמח !!!
תודה רבה..

 

[ניריתסקוטלנד]

זאת החלטה מאוד קשה ורק את יכולה לעשות אותה.

התחום שלך מאוד בעייתי לדעתי, כאשר את לא מכירה את השפה קודם כל, את התרבות ושפת הגוף המקומית. זה מינוס ענק.

בשום מדינה כרגע לא קל, אחוזי אבטלה גבוהים בכל מקום כמעט.

אבל, זה לא בלתי אפשרי.

אולי לצאת כשליחה יעזור לך ? אולי למחנות הקיץ שעושה הסוכנות היהודית או גוף אחר תהיה דרישה לאשת מקצוע כמוך. זה לתקופה של כמה חודשים ותוכלי להרגיש את הדופק יותר טוב ולהחליט בעצמך, לעצמך.

בהצלחה.

 

[Reut Mor]

תודה רבה

אני אבדוק את ענין הסוכנות...תודה על העצה
אבל, אם אני לוקחת לעצמי שנה ללמוד את השפה ולעבוד כסטודנטית (שמעתי שיש מכינות כאלה שלומדים בהם את השפה על בסיס ויזת סטודנט..?) ותוך כדי לומדת את התרבות - לאחר מכן עדיין הסיכויים שלי יהיו קטנים להתקבל לעבודה בתחום ?
ושאלה נוסםת, האם גם בגרמניה והולנד המצב הכלכלי לא טוב ? האם גם שם יש אחוזי אבטלה גבוהים ? ומה בנוגע לאירלנד ? יודעת מה קורה שם ?
תודה רבה

 

[forglemmigej]

קודם תחליטי לאיזו מדינה להגר

אף אחד לא יכול להחליט בשבילך מאחר וזו החלטה אישית ומורכבת .
אי אפשר ללמוד שפה ותרבות בשנה.
אם את רוצה להגר לכל אחת ממדינות אירופה תגיעי עם סכום כסף רציני עד שתסתדרי .
בנוסף מאחר ואת בעלת אזרחות צרפתית אינך זקוקה לויזת סטודנט אלא פשוט לבוא ולחיות באיזו מדינה שתרצי .
יש משבר כלכלי באירופה .

 

[Reut Mor]

אוקיי..

שאלה- כשאת אומרת "פשוט תבואי ותחיי באיזו מדינה שתרצי" - זה נשמע ממש מעודד וסותר את המשפט הקודם..
אני הבנתי שאדם שרוצה להגר למדינה שהיא לא האזרחות שלו (לדוגמא שלי צרפתית ואני רוצה לעבור לגרמניה) אז יש חוקים מוגבלים..אז השאלה האם אני באמת יכולה לבוא ולחיות בכל מדינה שאני רוצה?
בנוסף, כשאת אומרת לחיות, מבחינתי זה לעבוד.. האם אני אוכל למצוא עבודה? וכשאני אומרת עבודה זה בידיעיה שאני צריכה ללמוד תוך כדי את השפה ואז לנמצוא עבודה...
ומה זה סכום כסף רציני ...?
אני יודעת שאלו שאלות מעצבנות ומתישות.. גם אותי.. אני פשוט ל רוצה לבוא ולהתגלגל.. זה לא מועד לפורענות לחזרה הביתה בסוף ?

 

[forglemmigej]

אף משפט לא סותר את קודמו

הכוונה תגיעי עם סכום כסף רציני ותוכלי להתישב בכל מדינה באיחוד שתרצי .
קשה היום למצוא עבודה יש משבר כלכלי .
סכום כסף רציני זה לא פחות ממאה אלף שקל.

 

[Reut Mor]

וואוו

למה זה כלכך מתיש ??
חשבתי שהאזרחות תעזור לי הרבה.. זו הסיבה שהלכתי על אירו]פה ולא על אוסטרליה וקנדה כמו שרציתי..
גם פה זה ממש מסובך..
האם יש מדינות שהמשבר פסח עליהם ? אם יש מדינות מסוימות שמעודדות הגירה? אם כן אילו ?

 

[Nobilis]

המשך

האזרחות מאפשרת לך לעבוד ללא צורך באישור עבודה. אם את יכולה להשיג אישור עבודה באוסטרליה או בקנדה - תוכלי לעבוד גם שם, מן הסתם.

יש מדינות שצלחו את המשבר טוב יותר (בגרמניה, למשל, האבטלה נמוכה) ויש מדינות שפחות טוב (בספרד, למשל, האבטלה גבוהה). אבל זאת אנקדוטה סטטיסטית. לא יותר, ולא פחות.

 

[eric122]

היי!

ראשית אני מבין אותך.
אני עובר בקיץ הקרוב לפינלנד מדינת המוצא של אימי.
אני אומנם בן 19, אבל הספקתי לבדוק בלא מעט שגרירויות.
המדינות היחידות שמוכנות לתת עזרה סוציאלית לתושבים ולמהגרים חדשים בתמורה לכך שתיכנסי היטב למגזר הפועלים הם מדינות סקנדינביה השונות (פינלנד,שבדיה,נובגיה ודנמרק) כאשר לישראלים האוהבים אקלים חם יותר ויותר "נגישות" למדינות אירופה השונות עדיף את דנמרק.
מצד השפה, לאחר "מחקר" שערכתי, במדינות הללו את יכולה לדבר את השבדית ויבינו אותך, שבדית זוהי שפה שמאוד דומה לאנגלית אך גם שונה ממנה.
כל המדינות הללו דוברות את אותה שפה (עם שינויים קלים).
אלו הן מדינות רווחה, שנכון להיום מאוד מומלצות.
אני ממליץ לך בחום על המדינות הללו.
לאחר בדיקה בשגרירות (נכון לפינלנד) עליי לעבור מתחת לגיל 18-22 לפינלנד ולעשות צבא ואז אני זכאי לכל זכויות התושב!.
אני לא יודע איך זה בצרפת.

 

[Reut Mor]

תודה !

תודה רבה על העצה..
אני משערת שבסוף הכיוון יהיה גרמניה..מכל מיני סיבות..
מדינות סקנדינביה זה כבר יותר מדי בשבילי אבל מי יודע..
בכל אופן שיהיה לך בהצלחה שם בצבא !! נשמע מעניין...

 

[eric122]

תודה רבה!

גרמניה זה אחלה מדינה יש לי שם רחוקים... (קרובים-רחוקים) מדינה מאוד עשירה,מתועשת ומתקדמת בדומה למדינות סקנדינביה ...
לעומת זאת מדיניות הרווחה שם היא לא כמו במדינות הנורדיות אבל עדיין הרבה יותר נדיבה ממשלת ישראל הקפיטלסית... תודה רבה ותהני בגרמניה ובהצלחה

 

[calimero and friends]

לדעתי יש לך אפשרות בחירה בין שתי דרכים

דרך אחת - לאט בישראל מהר באירופה
קחי את הזמן ותחקרי את עניין הכלכלות והביקוש לתחום לעומק שמספק אותך, מיילים למוסדות מקצועיים למשל יוכלו לספר לך על התחום שלך. כשתחליטי על מקום נסי לארגן הצעות/ראיונות עבודה במדינה הרלוונטית. בדרך גם תוכלי לחסוך קצת כסף.

החסרון: לא בטוח שתצליחי להתארגן על עבודות בשלט רחוק ויכול להיות שתצטרכי לעבוד במזדמנות תקופה לפני שתמצאי עבודה שמתאימה לך. חוצמזה, את מתכננת על תיאוריות ויכול להיות שכשתגיעי העניינים פשוט לא יתאימו לציפיות ותחליטי לוותר.


דרך שניה - מהר בישראל לאט באירופה
תחליטי לאן מתחשק לך לעבור. ממש ככה, איפה מתאים *לך* לגור. עם דרכון צרפתי אין לך ממש מגבלות מבחינת מיקום. תגיעי, תמצאי עבודה זמנית שתספיק לשכר דירה+חשבונות+אוכל לתקופה מסויימת (זה אפשרי, אפילו עמוק מתוך המשבר) ותוך כדי תלמדי שפה/תחפשי עבודה טובה. זה לא קל, אבל זה גם ממש לא נורא כמו שנדמה להמון אנשים.

החסרון: תקופת המעבר קשה יותר, תהיי לבד ובלי תמיכה קרובה (גאוגרפית), ולפעמים נאלצים לדלג על ארוחה פה ושם עד שמתארגנים. בכל זאת צריך סכום מסויים התחלתי, נגיד ל3-4 חודשים כדי למצוא עבודה כלשהיא. גם פה יכול להיות שיהיה לך קשה מדי ותחליטי לוותר.


בכל מקרה: "האם יש לימודים כאלו?" כן. "האם יש מדינות שהמשבר פסח עליהן?" שאלה מורכבת, נסי לקרוא על מה שקורה בגרמניה. "האם יש מדינות מעודדות הגירה?" לא ממש, לא באירופה.

אם תחכי עם עניין הלימודים, זה יכול (תלוי במדינה) להשפיע על שכר הלימוד (מוזל לתושבים פעמים רבות) ובמקרה כזה, אני חושבת שמאה אלף שקל (עשרים אלף יורו?) לא יהיה הכרחי עבורך אם את מוכנה לחיות תקופה מסויימת כמהגרת - כלומר, עבודה מזדמנת, מגורים זולים, וכולי'.

זה מתיש אם נותנים לזה לגדול מעבר למימדי המציאות, ממש עניין של גישה, והבחירה כולה שלך, צרות של עשירים.

 

[taltaal]

לא בטוחה מה שאמרת תקף להולנד

אני מתגוררת פה כבר שלושה חודשים וגם עבודות מזדמנות זה בכלל לא פשוט למצוא פה למי שלא דובר את השפה,
יכול להיות שגם אני גרה במזרח הולנד ואולי פה יותר קשה מהבחינה הזאת,
אבל זה לא שהיא תנחת פה ומישהו יתן לה עבודה ברגע שהיא תשים את כף רגלה על הקרקע.
החיים כמהגרים הם לא פשוטים בטח לא במדינות אירופה שממש אבל ממש לא מעודדות הגירה ויש אפילו שיגידו שיש אפלייה בתחום.

לפני צעד כזה, הייתי מציעה לה לבצע מחקר מעמיד, לאיזה מדינה, ולאיזה איזור במדינה היא רוצה להגיע, להתחיל ללמוד את השפה כבר בארץ,
ואולי לבדוק אופציה ללימודים לתואר שני (בשפה האנגלית גם אפשרי בהרבה מהמוסדות האקדמאיים באירופה) .

בכל מקרה, במקרה שלה לא הייתי ממהרת לקנות כרטיס טיסה.

 

[calimero and friends]

לא אמרתי שזה פשוט

וגם לא שהיא תגיע ומישהו יתן לה עבודה ברגע שהיא תנחת.

מיפיתי מה שלדעתי האפשרויות שעומדות לפניה וסימנתי את החסרונות שאני רואה בהן. כולל החיים כמהגרת, בלי עזרה ובלי כסף.

מה שאת מציעה זו אחת מהאפשרויות שמיפיתי, ולדעתי גם לשיטה הזו יש חסרונות.

 

[taltaal]

לכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות

 

[בקר12]

"לדלג על ארוחה פה ושם"? שווה לרעוב

בשביל להשתחרר מהדיכוי הפשיסטי. ואפילו לגור באירלנד. אין ספק.

 

[calimero and friends]

דיכוי פשיסטי?

טוב שלא נסחפת. אני דווקא מאוד אוהבת להיות בישראל כשאני שם. לשמחתי לא "השתחררתי" ממנה וגם לא מחלקים של החיים שלי שם וזה גם לא יקרה כנראה.

המגורים באירלנד, כמו גם המגורים בעבר בצרפת ובארה"ב אף פעם לא היו מטרה ששווה לעשות משהו בשבילה, אלא אמצעי להשגת משהו אחר, ממש כמו דילוג על ארוחות. חלק מהזמן דילוג על ארוחות זה לא סימפטום רק של אין כסף, אלא של אין זמן.

איכשהו דווקא בדבלין, גם כשהיה ממש מעט כסף לא רעבתי גם כשדילגתי פה ושם כי האוכל פה פשוט יותר מוצלח ממה שזמין בזול בניו-יורק למשל. מעבר לזה, באמת לא מדובר בהרגל שרצוי לאמץ לאורך זמן אבל כשאין כסף אז אין כסף. גם בישראל יצא לי לחפף באוכל כדי לחסוך בכסף או בזמן, זה ממש עניין של עדיפויות.

למזלי, נכון לעכשיו, אחרי יותר מ-4 שנים פה, למרות שלא סיימתי עדיין את התואר, אני עובדת בעבודה שאני מרוצה ממנה ויכולה להרשות לעצמי תקציב אוכל שלא מגביל כמויות ומיני דברים שחורגים אוכל-שכ"ד-חשבונות.

דווקא בהקשר לשרשור הזה, ההקלה הגדולה (מלבד השינוי בעבודה ממשהו שאני שונאת למשהו שאני אוהבת) היתה בכך שהפסקתי לשלם שכ"ל, שהיה הוצאה מאסיבית, לכן לא בהכרח הייתי מתחילה עם המעבר, אבל אצלי זה היה הגורם למעבר אז זה לא היה רלוונטי.

כרגע מסתמן שהמגורים באירלנד יישארו גם אחרי שהמטרה המקורית תושג, אז כנראה שלמרות הכל לא כל-כך גרוע פה.

 

[NishMa]

לא שמעת על מס הנסועה החדש?

עוד מעט ימדדו כמה אנשים נושמים בשעה ויקחו על זה כסף

 

[forglemmigej]

הגירה זה לא לזרום

ולא יהיה בסדר . פשוט לא. מי שלא מתכונן היטב היטב יכול למצוא את עצמו כהומלס מהר מאד בלי לדעת איפה יאכל את הארוחה הבאה.
עברו הימים שמדינות עזרו למהגרים אפילו שהם בעלי אזרחות מקומית אבל מעולם לא הניחו רגל שם , לא למדו את שפת המקום כי הוריהם היו עצלים מדי ללמדם (ללמד עוד שפה שהיא שניה זו החלטה מאד קשה ומעט עומדים בה), חוסר הבנה של דקויות תרבותיות כי זה לוקח זמן אף אחד לא נולד לזה, רק במדינת ישראל בן אדם שלא מבין מלה אחת בעברית וסבתא רבא שלו עברה פעם ליד בית כנסת בזמן הפרעות של חלמניצקי ולכן קבל אזרחות יהודית ,יכול במחי בחירה מאחורי פרגוד הקלפי להחליט איך יהיו פניה של מדינת ישראל לארבע השנים הבאות (מזל שזה שנה וחצי בדרך כלל) , אבל ישראלים מהגרים שנולדו בארץ ומבינים אותה לפני ולפנים , הם לא יכולים להצביע מחו"ל כי הם לא חיים בה

זה לא מספיק להיות בעל אזרחות של אחת ממדינות האיחוד אתה צריך להגיע עם הרבה כסף מראש לעשות סיור מקדים ולהחליט איפה רוצים להתישב איפה יש אפשרות להשיג עבודה אפילו הכי פשוטה להתחלה , איפה יש חנויות זולות, איפה יש שכונות סבירות למגורים , לדעת שזה לוקח המון זמן למצוא עבודה שתפרנס אותך בצורה נאותה , עבודה שמשאירה אותך עני לא מובילה אותך לשום מקום, זה נכון שתרבות אירופאית היא נוחה, סובלנית ומשאירה מרחב נשימה שלא לדבר על האמנות המדהימה בכל מקום, על האוכל המעולה , האופנה היפה, האנשים הנעימים , הטון הנמוך אבל להגיע לרמה של להנות מזה צריך השקעה רבה מאד הרבה יותר מאזרחות "אירופאית".

 

[republik]

או לחילופין

במקום להגיע עם הרבה מאד כסף, להחליט שלא עוברים עד שלא מוצאים עבודה.
זה מה שאנחנו עשינו, וזו החלטה קשה כי היא נושאת עמה המון אי ודאות ולחץ עצום מכל ראיון (שלא לדבר על ההוצאה של "לקפוץ" לשם כל פעם שמישהו מזמין אותך).
זו ההחלטה שאנחנו קיבלנו, ולמזלנו לקח לי רק כמה חודשים עד שקיבלתי הצעת עבודה, ועדיין אשתי ואני דוברי אנגלית מבית, ברמה שאנחנו משתלבים מייד בבריטניה ורק המבטא הלא-בריטי שלנו מסגיר את הזרות שלנו, עדיין היה נורא קשה. אם לא היו לנו קרובים שכבר גרים שם ומכירים את התרבות, עד לרמה של איפה כדאי לקנות את הבגדים לראיון (כי מסתבר שאנגלים שמים לב לזה), היה מאד קשה.
וזה במדינה שאנחנו מכירים את השפה ויש לנו היכרות טובה עם התרבות.