נינגיצו תחת הדרכת יעקב חזן בצפון .

[ש מים]

לשאלתך: כן.

כמו בכל דבר, הנסיון בד"כ שווה המון. ויותר מכך: "טכניקה" זה הדבר הקל והפשוט (ללמוד, לייצר וכו'). "הרוח" שעומדת מאחוריה היא הדבר הקשה ביותר. "רוח" תלויה, כמובן, המון במורה. אבל לא פחות מכך - במורים של המורה שלך, במורים של המורים של המורה ובשכנות של המורה שלך! (נו טוב, לא הייתי יכול להשאר רציני עד הסוף. זה היה הורס לי את הרפיוטיישן!

) וכמובן שבסוף כל אחד צריך לבחון את "קצה השרשרת". כלומר - את המורה הנוכחי! (הבעיה היא איך תלמיד חדש, ללא כל נסיון, ידע מה טוב ומה לא טוב? ואגב, זה נכון גם לגבי הרבה תלמידים עם נסיון...)

 

[רן גוגיטסו]

ברור שיש משקל למורים של המורה שלך

כשאתה בא לבחור מורה, אבל בעיני ככל שאתה הולך אחורה בשושלת המורים, ככה המשקל של כל דור אחורה על המורה הנוכחי שאצלו אתה לומד פוחת בריבוע, כלומר מעבר לדור אחד-שניים אחורה (של מורים של המורים שלך) אני לא רואה טעם מעשי בבחינה הזו. זה נחמד כשיש תיעוד כזה, אבל זה בעיקר בעל ערך נוסטלגי רומנטי ולא מעבר (בעיני). מי היו המורים הישירים של דניס הנובר? מי היו המורים הישירים של גדי סקורניק? מי היו המורים הישירים של יהודה ואז דיאס? מי היו המורים של הישירים של אימי שדה אור ז"ל? האם הידיעה או אי הידיעה לשאלות הללו (שמות, תקופות זמן, קורות חיים של אותם מורים) ישפיעו עליך מלהמליץ עליהם כמורים שכדאי ללמוד אצלם או אצל תלמידיהם הישירים? האם תלמידיהם הישירים יילמדו אותו דבר? כל אחד ילמד בדרכו הוא. ברור שלכל מורה יש השפעה על תלמידיו, אבל אלא שנהיים מורים בתורם לא ילמדו אותו דבר בהכרח, לא יאמינו בהכרח באותה הדרך, ותלמידיהם יהיו שונים זה מזה. אז מה הטעם בללכת לבדוק מאות שנה אחורה? איזו תועלת מעשית יש בזה, מעבר לערך נוסטלגי ורומנטי? רן.

 

[רן גוגיטסו]

תוספת לגבי ה"טוב" וה"לא טוב"

האם מורה שהוא טוב לך יהיה מורה שטוב לכולם? האם מורה שאתה לא נהנית ללמוד אצלו אומר שבהכרח כולם לא יהנו ללמוד אצלו? זה לא כזה מסובך. אם טוב לך, כנראה שטוב לך. אם לא טוב, כנראה שלא טוב. תמיד אתה יכול לנסות עוד מקום, לבחון עוד אפשרויות להתפתח. בחינה כזו תתן לך פרספקטיבה רחבה יותר על הבחירות שלך ועל המורים שלך (הנה טיפ: מורה שאוסר עליך להוציא את האף אל מחוץ לדוג'ו שלו כנראה שהוא לא כזה מורה טוב).

 

[ננדין]

הדיון הזה לא כל כך מעניין אותי אבל

הטיפ שכתבת ("מורה שאוסר עליך להוציא את האף אל מחוץ לדוג'ו שלו כנראה שהוא לא כזה מורה טוב...") הוא פשוט זהב

 

[ש מים]

דברים שמשתנים ודברים שלא..

1. קל לעוות/לשנות/לאבד טכניקות. "רוח" נשמרת הרבה יותר זמן ודורות. 2. ועדיין, יהיו תלמידים (שחלקם יהפכו גם למורים, מן הסתם) שמשום-מה לא יקלטו את "רוח המורה" וכמובן שגם לאיצליחו לשמרה ולהעבירה. אבל לפי דעתי הם יהיו מעטים ובולטים (בשל היותם מעטים בקרב הרוב). אני מניח שדברים אלו לא ישכנעו אותך (ואני לא מתכוון לנסות לשכנע). הדברים מופנים יותר אל "הקוראים הדוממים". יום טוב ושתהיה לך רק רוח (גבית) טובה!

 

[רן גוגיטסו]

רוח...

האם אתה לומד נינג'יטסו כי אתה רוצה לקבל את הרוח של אותם מייסדים עתיקים שייסדו את 9 השיטות שמרכיבות את מה אתה לומד היום? תקן אותי אם אני טועה, אבל אצל רוב מוחלט של המורים בארץ לנינג'יטסו דורון נבון נמצא דור-שניים-שלושה אחורה בשושלת (עניין של עשרות שנים ספורות אחורה). האם כל המורים לנינג'יטסו בארץ מלמדים אותו דבר, הן מבחינה טכנית והן מבחינה רוחנית? תסכים איתי שלכל המורים לג'ודו בעולם יש מקור אחד לא כזה עתיק (100 וקצת שנה אחורה) בשם ג'יגורו קאנו. האם כולם מלמדים "באותה הרוח"? ודווקא מבחינת טכניקות כולם מלמדים אותו דבר... לכל המורים לאייקידו בעולם יש את אותו מייסד - מוריהיי אואשיבה (אייקידו אייקיקאי לצורך הדיון). גם כאן לא מדובר בהסטוריה בת מאות שנים אלא בסה"כ כזו שנעה סביב ה- 100 שנה. האם כולם מלמדים באותה הרוח? וגם כאן מבחינה טכנית רב הדמיון על השונה. אז אצל מי תלמד? אתה תלמד אצל מי שאתה מתחבר אליו הכי טוב. לך יתאים מישהו אחד, לאחר יתאים מישהו אחר. הם יכולים להיות תלמידים של אותו מורה, אבל כל אחד ילמד אחרת בהתאם למה שהוא מאמין, בהתאם לאופיו, בהתאם לניסיון חייו... ניסיון החיים לא עובר רק בדוג'ו אצל המורה, אלא גם באירועים שונים כמו ניסיון בתחרויות, קרבות ברחוב, ניסיון בטחוני, חיפוש עצמי מבחינה רוחנית, אמונות שונות איתם הגיעו מהבית ועוד. המורים הישירים הם גורמים חשובים, אבל לא בלעדיים. המורים של המורים גם הם חשובים אבל קצת פחות. המורים של המורים של המורים כבר הרבה פחות חשובים. לך עוד אחורה וההשפעה תקטן מאוד.

 

[ש מים]

אני לא לומד (רק) אצל תלמיד של דורון

המורה העיקרי שלי "בן גרעין" של דורון. ואגב, ליהודה ואז-דאס, יבדל"א, יש בדיוק את אותה רוח שאני מוצא כאן (להוציא מספר "תוספות", שכנראה נובעות מאסכולה שונה). מציע לך לדבר עם בועז לוויתן, בנושא "רוח המורה". יש לו הרבה מה לספר ולאמר. אני בטוח שזה יעניין אותך מאוד.

 

[רן גוגיטסו]

עדיין לא ענית לי

מי היו המורים של יהודה ואז דיאס (רק שיהיה ברור שאני מחזיק ממנו מורה מצויין, שלא יהיו ספקות בנושא), כמה זמן הוא למד אצל אותם מורים ובאילו תקופות. אני לא רוצה שתתחיל עכשיו לחפש ולחקור. אני רוצה לדעת אם אתה יודע את זה או לא. אם אתה לא יודע, אז זה מחזק את טענתי. אם אתה כן יודע בשליפה, ספר לי על המורים של אותם מורים שלו... חוץ מזה....... עובר למסרים.

 

[ש מים]

אני מרגיש שאני מטפס על קיר זכוכית...

אין חשיבות לשאלה אם אני מכיר או לא מכיר את השושלת! (ההתפשות שלך לעניין הזה נובעת אולי מאי-הבנה, במקרה הטוב, או ממשהו אחר, במקרה הלא טוב...). אז למיקרה שמדובר באי-הבנה (כלומר: חוסר הצלחה שלי להסביר את עצמי): כוונתי היא שיש משמעות רבה מאוד ל-"שושלת", שהדבר בא לידי ביטוי (עצום) ב-"רוח השיטה" וכמובן שב-"רוח המורה". השאלה לגבי "שמות מורים" היא אכן מסקרנת מאוד (בעיקר כשמדובר באדם שאין מאחוריו "בית-ספר", או "שיטה" ממוסדת ומוכרת), אבל אני לא מוצא אותה חשובה כ"כ כאשר מדובר בשיטה "ממוסדת" ו-"מוכרת". ובכל אופן, מדובר בספיח ובסטיה מהנושא העיקרי...

 

[רן גוגיטסו]

הבהרה וחידוד השאלה

אין לי שום כוונות נסתרות. השאלה היא פשוטה: האם יכול להיות מצב שבו יהיו מורים מעולים (למשל כמו אלה שציינתי), כאלה שאתה תמליץ עליהם גם בלי שתדע את שושלת המורים שלהם 20 דורות אחורה. אני חושב שהתשובה חיובית. לא ממש ברור לי מה הקשר לשיטה מוכרת וממוסדת. האם מי שמצהיר שהוא מלמד ג`ודו או קרטה מקבל אצלך פטור אוטומטי מהצגת אילן יוחסין? ומה עם שיטות מודרניות שיוסדו בעשרות השנים האחרונות כמו השרדות, קרב מגע, קרב מגן, גדי קנפו ג`יטסו ושיטות אחרות שיוסדו ממש בשנים האחרונות?

 

[ש מים]

הקטנת סיכונים

1. אני יכול להמליץ (וממליץ) רק על מורים שאני מכיר אישית. 2. "שושולת" מסויימת (ואפילו אם מדובר במורה או שניים לאחור), לפחות עבורי, מקטנינה סיכונים ובזבוז זמן מיותר (זה מעין "תעודת ביטוח" לסוגו עבודה ו-"רוח" מסויימים. 3. ומכיוון שאני חושב שאתה כבר מודע לדרך החשיבהה שלי ומכיוון שקראת את ס' 1 לעיל, בטח ברור לך שאני לא "נותן פטור" ולא בא בדרישה לאף אחד. אנא וואללה הממי! (אני מ'כפת לי!).

 

[shlomym]

../images/Emo45.gifנשברה לי האגודל ממך רן../images/Emo13.gif ה...

אגדות סיפורים ו/או ההסטוריה אילו הם קישוטים,שצריך לשים בפרופורציה. צריך לשים לב בין עיקר לטפל ההתחברות לתוכן,זה העיקר אפשר ללמוד על שיטות לפי תקופתן,על חשיבת "המשורר". ודווקא בגלל זה ,הישנות מחייבות אדפטציה ליימנו אנו. יום טוב

 

[d y s]

היסטוריה ארוכה מרמזת אולי

על עמידה במבחן הזמן והלוא אנו יודעים שדברים שאינם עובדים או מספקים משהו לעוסק בהם פשוט נכחדים. ונכון שבכל גיגול יש שינוי.

 

[רן גוגיטסו]

אם משהו לא מספק לאף אחד סיבה לעסוק בו

סביר להניח שהוא אכן יכחד. השאלה היא מה הם הסיבות שבעטיין אנשים לומדים את אותם תחומים. האם נגינטה דו, קיודו, איידו נשמרים (כלומר יש אנשים שלומדים את התחום) כי הם "עובדים"? האם כדורסל "עובד"? אנשים עוסקים בדברים שמסיבים להם הנאה. לחלק מהאנשים ההנאה נגרמת מרומנטיזציה של התחום ושימור מסורת ארוכת שנים (אמיתית או לא).

 

[Ryuha]

כן הם "עובדים"

קיודו, איאיידו, נגינטה דו אכן "עובדים". האומנויות הקלאסיות "עובדות", לא מפני שהן מלמדות לנצח מישהו עם חרב או מקל. הן עובדות משום שיש להן עוד המון רבדים נוספים מלבד טכניקות הלחימה. כפי שנכתב כאן קודם, הן מנחילות רוח מסויימת. רוח זו היא היא החשובה ולא טכניקות הקרב עצמן. ישנם חמישה אלמנטים "רוחניים" באומנויות אלו. מו-שין - "תודעה ריקה" זאן-שין - "תודעה נשארת". שו-שין - "תודעה של מתחיל". פודו-שין - "תודעה בילתי ניתנת להזזה". סן-שין -"תודעה מטוהרת". האומנויות הקלאסיות התפתחו על מנת להנחיל חמשת אלמנטים אלו. מנסיוני הדל הן אכן "עובדות" היטב בהנחלת רוח זו, והן אכן תולדה של נסיון וטעייה שנמשכו מאות שנים. על כן לימוד נכון ממורה המבין תחומים אלו על בוריים הוא חשוב ביותר.

 

[רן גוגיטסו]

הן בהחלט עובדות

אצל מי שבוחר ללמוד אותן. מי שבוחר ללמוד דברים אחרים, אותם דברים אחרים יעבדו בשבילו (ואולי אף יתנו לו בדרך אחרת את אותם חמשת האלמנטים שציינת).

 

[shlomym]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifחמש נגד עין הרע ../images/Emo13.gif

 

[רן גוגיטסו]

כבר נהיה לא נעים לי ../images/Emo178.gif

 

[shlomym]

../images/Emo24.gifכנראה שתפיסת העולם שלנו דומה קמעה../images/Emo13.gif

 

[shlomym]

עמידה במבחן הזמן היא לא תמיד קנה מידה....

למשהו טוב.זה מאד יחסי. אתן דוגמא עכשוית,בדיוק שוחחתי עם חברי על העניין: לא מזמן נתפס אקדמאי בכיר מהמגזר הערבי ,על נסיון לרצח ,בשם כבוד המשפחה. הנוהג הזה בעולמנו ,לא מעט זמן,לפחות מאות שנים אם לא יותר. אז????????? לא אומר שכל דבר ישן הוא רע,זה יהיה טפשי מבחינתי. חוץ מזה ,שללמוד מנסיון של אחרים,חוסך לנו הרבה אנרגיות. מה שכן אני אומר,שצריך לבחון דברים באופן מפוקח,ולא לפחד לשנות דברים,כשמרגישים שיש צורך לשנות אותם. זה נכון בא"ל,ונכון בחיים בכלל. ההתנסות של האחר,לא תמיד תהיה שווה לשלך.