ניחום אבלים
אוקיי אז ככה. אמא של חברה שלי לשעבר נפטרה השבוע. הקשר בינינו הוא מורכב, אבל בקצרה אז הענין הוא שהיא נפרדה ממני לפני קצת פחות משנה וחצי, כאשר הייתי במשבר (מאוד רציני). כמו כן אני יכול להגיד שעד לפני 10 חודשים אהבתי אותה כל יום יותר מזה שעבר, ואני גם מאוד בטוח שרגשות כלפי עדין נמצאים אצלה (מהודעות ותגובות שהתקבלו במהלך הזמן). במהלך הזמן האחרון הרגשתי כבר שאני יכול להמשיך הלאה והתגברתי/הדחקתי אותה לפינות קטנות (אבל תמיד בלב הייתה הרגשה בלתי ברורה שזה לעולם לא ייגמר). שעתיים לאחר שאמה נפטרה קיבלתי טלפון ממנה (לאחר שנה וחצי שלא התראנו) והכל צף חזרה. מיותר לציין שזו משפחה כל כך אוהבת ונדירה (וזו לא קלישאה) שפשוט מקנאים בצורה מסויימת על הקשר בינהם. עכשיו זו "השבעה", והמצב כל כך שברירי ועדין שאין לי אמת מידה לקו המפריד בין השטח שעוזר ומנחם לבין ה"יותר מידי". באמת שהייתי עושה הכל, אבל הכל בשביל שהיא תוכל להתגבר על הסיטואציה (לא ישן כבר 4 ימים ויום כיפור באמת בדיחה ביחס לכמות האוכל שדחפתי לפה). רציתי לשמוע מה יש לכן לומר לאור העובדה שכלכן הייתן במצב דומה (כמה שיכול להיות). תודה לכל מי שתגיב...
אוקיי אז ככה. אמא של חברה שלי לשעבר נפטרה השבוע. הקשר בינינו הוא מורכב, אבל בקצרה אז הענין הוא שהיא נפרדה ממני לפני קצת פחות משנה וחצי, כאשר הייתי במשבר (מאוד רציני). כמו כן אני יכול להגיד שעד לפני 10 חודשים אהבתי אותה כל יום יותר מזה שעבר, ואני גם מאוד בטוח שרגשות כלפי עדין נמצאים אצלה (מהודעות ותגובות שהתקבלו במהלך הזמן). במהלך הזמן האחרון הרגשתי כבר שאני יכול להמשיך הלאה והתגברתי/הדחקתי אותה לפינות קטנות (אבל תמיד בלב הייתה הרגשה בלתי ברורה שזה לעולם לא ייגמר). שעתיים לאחר שאמה נפטרה קיבלתי טלפון ממנה (לאחר שנה וחצי שלא התראנו) והכל צף חזרה. מיותר לציין שזו משפחה כל כך אוהבת ונדירה (וזו לא קלישאה) שפשוט מקנאים בצורה מסויימת על הקשר בינהם. עכשיו זו "השבעה", והמצב כל כך שברירי ועדין שאין לי אמת מידה לקו המפריד בין השטח שעוזר ומנחם לבין ה"יותר מידי". באמת שהייתי עושה הכל, אבל הכל בשביל שהיא תוכל להתגבר על הסיטואציה (לא ישן כבר 4 ימים ויום כיפור באמת בדיחה ביחס לכמות האוכל שדחפתי לפה). רציתי לשמוע מה יש לכן לומר לאור העובדה שכלכן הייתן במצב דומה (כמה שיכול להיות). תודה לכל מי שתגיב...
