מה שיש לי לאמר
מה שיש לי לאמר שהנה לפתע את מצוייה במסך, והמגע בקלידים גולש אלייך כתשוקות פולשות בעיצומו של לילה. מה ש/יש לי לאמר, שדמותך נרקעת בי ואני נרצע במזוזה לאמור עבד אני לעולם. ימים רבים הלכתי בדרך, ותמרורי סוף הדרך הולכים וניטעים בשוליים, אך מה שיש לי לאמר הוא, שהחן והחסד הנסוכים על פנייך לוחשים לי כי עזותי במותני ויכול אני להוסיף וללכת.