ניו יורק

[eyalko22]

ניו יורק

אהלן אנשים אני נוסע לניו יורק ב22 לספטמבר. אחרי שבועיים נוסע לחוף המערבי לכמה שבועות ומשם חזרה לניו יורק. אם למישהו יש המלצה לעבודה בשבילי - אשמח מאוד. כמו כן תמיד טוב להכיר ישראלים שנמצאים רחוק מהבית. .. .

 

[eig]

לא מניו יורק אבל רוצה להעיר הערה

אנשים שחיים היום, לדוגמא בניו יורק, ופעם חיו בישראל... הם מאוד בבית. זה הבית שלהם. מהכירותי את עצמי ואת שאר הנוכחים פה בחדר, קשה לי למצוא מישהו שיגדיר את עצמו חי רחוק מהבית רק כי הוא לא חי בישראל. וכמו שבעלי אוהב לומר, הבית שלי זה איפה שבעלי נמצא. כך שגם כשאנחנו מטיילים בעולם אנחנו בסוג של בית.

 

[אבא גאה]

וואלה? אני מרגיש

רחוק מהבית. בעיני (ואני מקווה) השהיה שלנו כאן היא זמנית. הבית שלנו יהיה בישראל...

 

[גנגי]

אני חושבת שזאת הגדרה מצוינת

של המושג בית.כן| זה כמו להגיד - בית זה איפה שאתה מוגן, אהוב, שיש לך אוזן קשבת וחופש לא להעמיד פנים ולהיות פשוט אתה. אני מסכימה לגמרי שזה לא תלוי מקום.

 

[אבא גאה]

זה לא סותר

אנ ובעלי יחד כבר 14 שנה מתוכם 10 בישראל ושלוש בקנדה (אני יודע יש שנה ספייר באמצע)..... כמובן שאנחנו יחד ובכל זאת הרגשנו יותר "בבית" בישראל. משהו בא/נשים, במנטליות, בהתנהלות, בחום, באוכל, בחברותא, בשירים, בדשאים, במפגשים, בכינרת, בכיכרות..............

 

[odedee]

אנחנו, לעומתכם, מאד לא בבית.

אנחנו רחוקים מהמשפחות שלנו ומרוב החברים שלנו, מהתרבות שגדלנו בה ומהשפה שבה אנחנו מרגישים בבית. יש לנו פה בית, זה נכון, והוא אפילו מלא בכל מה שהיה בבית שלנו בישראל, אבל זה לא זה. אנחנו לא בבית. בהחלט לא. להרגיש בבית במקום שבן זוגי נמצא בו זה יפה, אבל עם כל האהבה שלי אליו, זה לא מספיק. העולם, וה"בית" שלי מורכב מעוד אנשים, שלצערי, כבר שנתיים מפריד ביני לבינם אוקיינוס.

 

[eig]

טוב... אז כנראה אנחנו החריגים

אחרי שאני קורא את כל התגובות שלכם אני מתחיל להרגיש חריג, גם זוגי וגם אני מרגישים הרבה יותר בבית בטורונטו מאשר ההרגשה שהייתה לנו בתל-אביב. בית זה מקום שאתה מרגיש שקט, שלם, רגוע, יכול בנחת לחשוב על המחר. אם כל הכבוד לארץ מולדת, זה לא ממש היה שם.

 

[ro99]

ואני שתקתי הפעם... ../images/Emo6.gif

אבל אתם ממש ממש לא חריגים פה.

 

[eig]

לפעמים....

לפעמים שתיקה יפה מאלף מילים... או שזה היה על תמונה ?! אבל גם על שתיקה אפשר להגיד את זה. אתם חושבים שלפעמים שתיקה זה געגועים לנחל ?

 

[itay82]

Tak for mus, gode Mis

אז זהו, לתוכן אין קשר לכותרת, או שאולי כן? בכל אופן, הרגע גיליתי את הדיון שלכם, בדיוק חזרתי משדה התעופה, ודווקא היום, דווקא השבוע, דווקא ודווקא... טוב, אין שום דווקא. פשוט עניין הבית זה דבר מאוד לא פשוט אצלי. אני לא יכול להגיד שהוא לא קשור למקום, אבל ברור לי שהמקום הזה הוא לא ישראל. אני חושב שהשבוע (בשוודיה דווקא) פתאום גיליתי כמה רחוק אני משם, בדיוק כשבחדשיים האחרונים הרגשתי שנמאס לי להיות בכל מקום ובשום מקום גם יחד, בדיוק אז גיליתי שזה שאבא-אמא שם, וזה שהלכתי שם לתיכון, וזה שאני אוהב לימונענע, וזה שהכלב שלי קבור שם - כל זה לא הופך את המקום הכל כך מרוחק הזה לבית.

 

[forglemmigej]

מזכיר לי שיר של יהושוע סובול

(לא כל השיר בגלל הזכויות כמובן) שיר על הארץ בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ בואו נשיר את השיר הצהוב של החול יחפנים מתהלכים לאורכה ולרוחבה של הארץ ועושים איתה אהבה, אנשים פורקי עול. איפה הארץ ההיא, שקראו לה קטנטונת? איפה אותה אהבה מגוללת בחול? אנרכיסטים הולכים בדרכים, לעורם רק כותונת ובוערת אש בראשם ששורפת הכל?

 

[itay82]

מה בדיוק מזכיר את זה?

מיס החתול או מה שכתבתי? אם זה מיס שמחפש את הארץ med de mange mus, אז למה לא. אם זה מה שכתבתי, אין לי אלא להזדעזע. איך שיר מלא בפאתוס מתגעגע משהו יכול להתחבר ל:"לא, זה לא הבית שלי, אפילו אם גדלתי שם"?

 

[אבא גאה]

ששורפת הכל?

או ששורפת הכל! אני תמיד חשבתי שזו הצהרה ולא שאלה....

 

[סלסרו]

ושוב רק כדי לעצבן אותך -

גם אני מרגיש כמוך...

אין לי את האסוציאסטיות השליליות שיש לך בקשר לישראל, אבל מרגיש שם כתייר.

 

[ro99]

../images/Emo46.gif

 

[White Dragon]

I'm at home as well

I especially felt it the last time we went overseas – to Israel and Vietnam. By the end of the trip I just missed home so much… and it was about everything – our flat, being understood easily, the culture, the food, the people, our friends, our streets... just everything. When I spoke to my little sis a couple of days ago I didn’t understand so much of what she said – all this new slang that I’ve never heard, singers and actors I don’t know their names. I mean, it’s so far away… I have a special place for Eilat and my childhood friends and my family’s there, but… that’s it. When I was there I was a tourist. I went online to The Age to see what’s going on at home. I check footy scores to see if my club will get into the finals (don’t worry it will

), I dream in English and think in English, I have a bit of an accent in Hebrew and speak it with Israelis coz I feel like a knob asking them if it’s ok for me to talk in English, having left Israeli only a few years ago. Other than Noile from the forum who I’ve personally met a few times, I’ve got no Israeli friends...​

 

[forglemmigej]

Are you real?

את מזכירה לי משום מה אנשים שהגיעו הנה לדנמרק לפני שנים במעמד של אסיילום, וכל כך התלהבו מהדמוקרטיה וחופש הביטוי(ופה יש באמת דמוקרטיה במלוא מובן המילה) כי הם אף פעם לא חוו את זה עד שנהפכו למגינים הכי פנאטיים של הדמוקרטיה , יותר מהדנים עצמם.לא אחת רואים אותם בטלוויזיה איך הם מצטטים כל מיני דברים בשבח הדמוקרטיה ואסור שזה יתקלקל בגלל אסיילום אחרים שמגיעים מאותם מדינות שלהם ולפעמים עוברים על החוק..מה שאני רוצה להגיד ,שהם אימצו לעצמם את צורת החיים הדנית בצורה כל כך מוגזמת שזה הרבה פעמים גורם לחיוך כששומעים אותם: מה אנחנו לא יודעים מה זו דמוקרטיה,מה זו מחשבה חופשית שמישהו צריך לנפנף באצבע כל הזמן? וככל שהם מתרגשים יותר המבטא שלהם שבתחילת הנאום לא ניכר נעשה יותר ויותר מודגש עד שלפעמים אני נזכרת ביוסף שילוח משום מה..אני מניחה שגם להם אין חברים מאותה עדה

 

[ro99]

../images/Emo31.gif

קרה לך פעם שספרת עד עשר לפני שפתחת את הפה? אני דוקא מכירה קצת יותר לעומק את הדרקון הלבן והחביב שלנו ואת כמו תמיד, לא מאכזבת ויורה לכל הכוונים הלא נכונים. את יודעת, לא כולם כמוך, ואני לא מבינה למה זה כל כך מפריע לך. אולי עוד כמה שנים בדנמרק ותלמדי את העקרון של live and let live?

 

[forglemmigej]

../images/Emo6.gif

 

[Woking]

דיבוק, צא!