לויודע מי כתב באופן מעשי
אבל המגילה משובצת קישורים לשלמה הן בהקדמה, הן בתוכן החד משמעי, והן בקישורים הרבים השזורים בה ללא הרף: קבל דוגמיות: שיר השירים אשר לשלמה הביאני המלך חדריו כיריעות שלמה עד שהמלך במסיבו לסוסתי ברכבי פרעה (ראה מלכים א, י' כח: "ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ותעל ותצא מרכבה ממצרים"..) הנה מיטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה איש חרבו על ירכו אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון (ראה סיפורי עצי הלבנון ששלח מלך צור לבניית המקדש במלכים) מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה שישים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר אחת היא יונתי תמתי (60+80, בניגוד ל-700+300 במלכים) ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופלגשים ויאשרוה כל שלטי הגיבורים מרכבות עמי נדיב מלך אסור ברהטים כרם היה לשלמה בבעל המון האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו גם "קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים. תורי זהב נעשה לך וכו'" ושפע הכסף והזהב המוזכרים מתאימים בהחלט למסופר במלכים על שלמה (ראה במלכים א, י' כז': "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים"). שלמה ידוע במקרא כמשורר דגול (מלכים א', ה' יב: "וידבר שלושת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף"), ידוע ומוכר כחולה נשים (מלכים א, יא' א: ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות"), וידוע גם בחכמתו משליו וחידות אהבתו (ר' סיפורי החידות למלכת שבא במלכים ועוד). אז עם כל הכבוד לחכמולוגים מביקורת המקרא שמצאו שם כמה מילים פרסיות ומצאו אולי עוד איזה כתב יד ישן שניתן להסיק ממנו שהיו חסרים כמה פסוקים בהתחלה, וכמה עכברוני מעבדה שדקדקו ומצאו שבתרגום השבעים והוולגטה יש מילה אחת יחידאית, שלא ברור אם היא חיתית קדומה או ארמית שומרונית מהתקופה התיכונה.. אין לי שום סיבה להניח שהשיר הוא לקט של שירי רועים שונים מהתקופה הפרסית ולא שיר אהבה אחד מובנה באותו סגנון ומשקל מתחילת הספר עד סופו, אשר מתרחש בירושלים ושלכל הפחות חובר כמתייחס לשלמה ואהבתו לבנות ירושלם (לא שזה מחייב שהוא כתב אותו באופן אישי, אבל גם לא אפול מהכיסא אם נשאר משו משירי שלמה עצמו כאן או במשלי). ובכלל, על מנת לסתור דברים המופיעים בטקסט עצמו ולא באופן אקראי, וגם לא משנה כמה מילים נוספו והיכן בדיוק, חלה חובת הראיה על כל הטוען לכך ולא די בתיארוך 3 מילים בשביל זה. אז נכון שיש מילים שחוקרים נוטים לייחסם לפרסית או יוונית דוגמת פרדס ואפריון, שאולי הוספו בתקופה מאוחרת יותר ואולי לא (כמוהם כמגדל דוד המאוזכר, למרות שהיו גם מגדלים שנבנו בתקופת ממלכת דוד ושלמה - ראה למשל בשמואל ב' "וישב דוד במצודה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המילוא וביתה".. ובכל מקרה הכוונה איננה למבנה ההורדיאני הידוע כמגדל דוד), ואפאחד גם לא יכול לתארך כמעט שום מילה בוודאות גמורה, ובסופו של יום כל הראיות הדקדקניות והנוקדניות, משקלם לא גדול במיוחד לעומת התוכן הזועק מהטקסט עצמו ואשר משובץ בו בכל פינה אפשרית, כאשר כל קורא חד עין מבחין במשקלים ובנוסח הזהה מתחילת המגילה ועד סופה, והקשר לשלמה ואהובתו. הפרשנות הכי טובה לטקסט ייחוסו ומשמעותו הוא כמעט תמיד מהטקסט עצמו. לא תמיד יש לחוקרים מספיק כבוד לטקסט עצמו לפני שרצים לנתח אותו ולבנות עליו תילי תילים של פרשנויות על פי מקורות וראיות אזוטריות, ועם כל הכבוד (ויש מעט) לחוקרי המקרא המחוייבים מעצם תפקידם לבדיקות נוקדניות על מנת לפרסם מאמרים אקדמיים, אני לא חושב שבשורה התחתונה יש להם יותר מידע קריטי בעניין יותר מכל אוהב מקרא אמיתי פה או בכל מקום אחר.
