עמוס דרורי
New member
נחיתה בתקלת קשר
טיסת ההקפות אליה התארגנתי הבוקר, התחילה ככל טיסה אחרת, אם כי בהתיישרות ולפני אישור ההמראה, אמר לי המגדל כי אני נשמע חלש ויש לי אישור המראה. המראתי. נסיונותי לדווח "עם הרוח" נענו תחילה בכמה חריקות, ואח"כ בשקט מוחלט. הבנתי לאחר כמה נסיונות, בדיקת המכשיר השני, ושוב הראשון, שאני בתקלת קשר. מודה - די נלחצתי. לא ממש זכרתי את נוהל ההצטרפות בתקלת קשר, ואת שאר הכללים, אך ידעתי שאני בהקפה, בתוך ה CTR, ודי בטוח שהמגדל מודע למצב. בינתיים נגמר לי "עם הרוח", וגם בסיס ופיינל, כשאת כולם עשיתי בגובה הקפה. המשכתי מעל המסלול, עדיין בגובה הקפה, ושלפתי את הפלאפון המושיע. כאן כמובן נאלצתי להוריד אוזניות, ומצאתי את עצמי שומע רעש אימים לא מוכר (אף פעם לא טסתי ללא אוזניות). בסיטיואציה ההיא, התגנבו ללבי גם פה ושם חששות שהרעש לא ממש נחמד ואולי לא ממש תקין - כמובן חוסר נסיון. התקשרתי בערך מאמצע "עם הרוח", תפסתי את המגדל, והוקל לי. הסברתי את המצב, ובקשתי שייתן לי כבר עכשיו אישור נחיתה, כדי שאוכל להרפות מהפלאפון ולהתרכז בהנמכה והנחיתה. המגדל סרב. "תגיע לבסיס ונדבר", אמר לי. מן הון להון הגעתי לבסיס, ועד שסוף סוף נתן לי אישור נחיתה, מצאתי את עצמי קרוב מדי וגבוה מדי. יללה, עוד סיבוב. בהקפה הבאה, עוד אני מתקרב לבסיס, הפלאפון פתוח מול המגדל, מסתבר שאני מס' 2. יש מטוס מצטרף מהדרום - לנחיתה ישירה - 16. ממש לא אהבתי לשמוע שאני מס' 2. מה יש, אי אפשר לעכב את ההוא ולתת לי סוף סוף לנחות? אמנם אני לא במצוקה ממש, אבל גם לא להפך ממש... בקיצור, ההוא נחת, אני מנמיך בסיס ופיינל אחריו, כל זה ללא אישור נחיתה, עם יד אחת בסטיק ושניה באוזן/מצערת/מדפים/מקזז, ועדיין אני ממתין לאישור. ההוא צריך 180 ופינוי. האמת די התעצבנתי. הסוף, אני פה. קבלתי אישור טלפוני ונחתתי. נדמה לי שצל"ש לא מגיע כאן, לא למתחזקי המטוס, לא למגדל ואולי גם לא לי (הייתי צריך לוותר על ההמראה מלכתחילה). היה בית ספר נהדר. וגם לא שילמתי.
טיסת ההקפות אליה התארגנתי הבוקר, התחילה ככל טיסה אחרת, אם כי בהתיישרות ולפני אישור ההמראה, אמר לי המגדל כי אני נשמע חלש ויש לי אישור המראה. המראתי. נסיונותי לדווח "עם הרוח" נענו תחילה בכמה חריקות, ואח"כ בשקט מוחלט. הבנתי לאחר כמה נסיונות, בדיקת המכשיר השני, ושוב הראשון, שאני בתקלת קשר. מודה - די נלחצתי. לא ממש זכרתי את נוהל ההצטרפות בתקלת קשר, ואת שאר הכללים, אך ידעתי שאני בהקפה, בתוך ה CTR, ודי בטוח שהמגדל מודע למצב. בינתיים נגמר לי "עם הרוח", וגם בסיס ופיינל, כשאת כולם עשיתי בגובה הקפה. המשכתי מעל המסלול, עדיין בגובה הקפה, ושלפתי את הפלאפון המושיע. כאן כמובן נאלצתי להוריד אוזניות, ומצאתי את עצמי שומע רעש אימים לא מוכר (אף פעם לא טסתי ללא אוזניות). בסיטיואציה ההיא, התגנבו ללבי גם פה ושם חששות שהרעש לא ממש נחמד ואולי לא ממש תקין - כמובן חוסר נסיון. התקשרתי בערך מאמצע "עם הרוח", תפסתי את המגדל, והוקל לי. הסברתי את המצב, ובקשתי שייתן לי כבר עכשיו אישור נחיתה, כדי שאוכל להרפות מהפלאפון ולהתרכז בהנמכה והנחיתה. המגדל סרב. "תגיע לבסיס ונדבר", אמר לי. מן הון להון הגעתי לבסיס, ועד שסוף סוף נתן לי אישור נחיתה, מצאתי את עצמי קרוב מדי וגבוה מדי. יללה, עוד סיבוב. בהקפה הבאה, עוד אני מתקרב לבסיס, הפלאפון פתוח מול המגדל, מסתבר שאני מס' 2. יש מטוס מצטרף מהדרום - לנחיתה ישירה - 16. ממש לא אהבתי לשמוע שאני מס' 2. מה יש, אי אפשר לעכב את ההוא ולתת לי סוף סוף לנחות? אמנם אני לא במצוקה ממש, אבל גם לא להפך ממש... בקיצור, ההוא נחת, אני מנמיך בסיס ופיינל אחריו, כל זה ללא אישור נחיתה, עם יד אחת בסטיק ושניה באוזן/מצערת/מדפים/מקזז, ועדיין אני ממתין לאישור. ההוא צריך 180 ופינוי. האמת די התעצבנתי. הסוף, אני פה. קבלתי אישור טלפוני ונחתתי. נדמה לי שצל"ש לא מגיע כאן, לא למתחזקי המטוס, לא למגדל ואולי גם לא לי (הייתי צריך לוותר על ההמראה מלכתחילה). היה בית ספר נהדר. וגם לא שילמתי.